שתפו‬        

מתכננים את החקלאות מחדש

ועדת מומחים שהתכנסה השבוע גיבשה המלצות ליצירת מערכת תמיכה לחקלאים, שתאפשר להם לייצר מזון בריא מבלי לפגוע בסביבה
26 בנובמבר 2015



 

אתמול והיום (25-26 בנובמבר) נפגשו בתל אביב כ-40 מדעני סביבה, חוקרים, אנשי ממשל ואקדמיה, כלכלנים, תזונאים וחקלאים ליומיים של שיחות ודיונים בחסות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. בסוף המפגש הזה, הוועדה צפויה לגבש שורה של המלצות, שאמורות לסייע למשרד החקלאות לקבוע אמות מידה מעודכנות לתמיכה בחקלאים בישראל.

"ישראל עוברת למודל של סובסידיות ישירות לחקלאים, זאת על פי המלצות של ארגון ה-OECD, אבל לפני שזה יקרה, צריך לקבוע את אמות המידה המתאימות של הסובסידיות האלה בדרך שלוקחת בחשבון כמה שיותר גורמים ומטרות", מסביר ד"ר ערן ברוקוביץ', המנהל המדעי של האגודה לאקולוגיה, שאחראי על פעילות הוועדה, שאותה מרכז עופר מנדלסון, חוקר חקלאות וסביבה מאוניברסיטת תל אביב.

כינוס ועדת המומחים בתל אביב. סיעור מוחין רב-תחומי
כינוס ועדת המומחים בתל אביב. סיעור מוחין רב-תחומי

במנגנון התמיכות המקובל באירופה, למשל, קבלת הסובסידיות הישירות מותנה בעמידה בקריטריונים סביבתיים ואחרים, מציין ברוקוביץ'. "המטרה היא שחקלאי שנהנה מתמיכה יגדל אוכל בריא ושלא יפגע בסביבה", הוא אומר. "צריך לזכור שבמקביל לאספקת מזון ומוצרים אחרים יש לשטחים חקלאיים תפקוד משמעותי של אספקה או פגיעה בשירותי מערכת שונים, כמו מגוון ביולוגי, מניעת סחף קרקע, ערכים נופיים ותרבותיים ועוד". לשירותים כאלה אין בדרך כלל שוק פעיל ולכן חיוני לשלב כלים מתאימים שייקחו בחשבון את ההשלכות הסביבתיות והתזונתיות במסגרת ניהול החקלאות והתמיכה בה.

נקודת מבט חקלאית חדשה

המסקנות של הוועדה לא מיועדות לשרת רק קהל קטן ומצומצם של חקלאים שדוגלים ממילא בחקלאות בת-קיימא, אלא לכל החקלאים בישראל. "ככל שהחקלאי יהיה יותר סביבתי הוא יקבל תמיכה משמעותית יותר", אומר ברוקוביץ'. "הוא יכול לעשות הרבה דברים קטנים שיעזרו לו להשיג את זה. כך, למשל, אפשר להשאיר את שולי השדה או המטע שלו לא מעובדים, כדי שתתקיים בה צמחייה טבעית כמו פרחים או עשבים. צעד כזה לא רק יעזור לסביבה – על ידי שמירה על המגוון הביולוגי – אלא גם עוזר לחקלאי שנהנה מהשירותים של מאביקים טבעיים. זה מצב שבו כל הצדדים נהנים".

בשלב הראשון הוועדה לא מתיימרת לקבוע את המדדים המדויקים של כל קטגוריה (כמה חומרי הדברה, מה בדיוק צריך לעשות כדי לדאוג לשימור קרקע, עד כמה צריך להפחית את פליטות גזי חממה ואמוניה מחקלאות, ועוד), אלא להציע את הקטגוריות המתאימות, שמדדיהן ייקבעו על ידי אנשי המקצוע של המשרד. "אנחנו כאן כדי לסכם את הידע הקיים, לגרש על פערי ידע קיימים בין הגורמים השונים שפועלים בתחום ובעיקר כדי לייצר סיעור מוחין רב-תחומי שיוסיף נקודות מבט לתחום החקלאות", מסכם ברוקוביץ'. "אם אחרי זה משרד החקלאות ירצה לקבל מאתנו מידע נוסף בנוגע לקביעת המדדים עצמם – נשמח לעזור לו גם בזה".

 




שתפו‬