שתפו‬        

יהלי כץ

עטלפים באור אחר

לצד היתרונות שמספקת התאורה המלאכותית לבני האדם, מחקרים שופכים אור חדש על השפעותיה השליליות עבור מגוון מינים של בעלי חיים – בהם עטלפים. מדוע השפעתה על אוכלוסיות של מיני עטלפים צריכה להדליק לנו נורת אזהרה?
21 בינואר 2016



 

רובנו זוכרים לרעה מפגשים עם חרקים. בין אם בשל עקיצה לא נעימה של יתוש, צרעה או דבורה, או עש שהתגלה בארון הבגדים – רובנו סולדים ממזיקים אלו ומעדיפים להימנע מהם עד כמה שניתן. לעומתנו, יש בעולם החי מי שדווקא אוהבים אותם עד מאוד – אלה הם עטלפי החרקים.

אם תתבוננו מקרוב בעטלף הניזון מחרקים, תתקשו להאמין כיצד יצורים קטנים אלו, שמשקל רובם אינו עולה על מספר גרמים בלבד, מסוגלים לזלול כמויות עצומות של חרקים. מחקרים מצאו כי בלילה אחד, עטלף חרקים ממין Myotis lucifugus אוכל למעלה ממחצית ממשקל גופו. יתרה מכך: מחקרים רבים מצביעים על תפקידם של עטלפי החרקים כמדבירי מזיקים טבעיים במגוון סביבות חקלאיות וטבעיות, ולפי מחקרים חדשים, תרומתם הכלכלית להדברת מזיקים בשדות תירס בעולם עומדת על למעלה ממיליארד דולר.

ישראל התברכה במגוון עשיר של "מדבירים טבעיים" אלה. לפי הספר האדום של החולייתנים בישראל, בארץ חיים 32 מיני עטלפי חרקים. אולם, לנוכח ריבוי הפרעות אנתרופוגניות – הפרעות הנוצרות כתוצאה מפעילות האדם – כמו צמצום ואובדן בתי גידול, הדברות, פגיעה במקורות מים והפרעת מטיילים המגיעים לבקר במערות, כיום מרבית מיני עטלפי החרקים בישראל (29 מתוך 32 מינים) נמצאים בסכנת הכחדה.

הפרעה אנושית מוכרת פחות, המשפיעה בין היתר גם על עטלפים, היא ההשפעה השלילית של תאורת לילה מלאכותית, המכונה "זיהום אור". לזיהום האור מגוון השלכות שליליות, המרכזיות שבהן נוגעות לשיבוש של שעונים ביולוגים, משיכה או דחייה מוחלטת של בעל החיים למקור אור מסנוור (כמו משיכתם של חרקים לפנס רחוב) והגברה או צמצום של יכולת ההתמצאות של בעל החיים במרחב.

במחקר שערכו ד"ר טל פולק, פרופ' כרמי קורין ועמיתיהם במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, נבחנה ההשפעה של תאורת לילה מלאכותית על פעילותם של שני מיני עטלפי חרקים: עטלפון לבן שוליים ואפלול הנגב. תוצאות המחקר מגלות כי אפלול הנגב מתקשה להסתגל לתנאי התאורה החדשים. גם החרקים שמהווים מזון לאותו עטלף עשויים להיות מושפעים מכך.

להקת עטלפים משחרת למזון. צילום: shankar s., Flickr
להקת עטלפים משחרת למזון. צילום: shankar s., Flickr

פחות עטלפים, יותר חרקים

במחקר נבחנה התנהגות התעופה של שני המינים בתנאי תאורה וחשיכה. החוקרים מצאו שלתאורה מלאכותית השפעה על שני המינים, והם שינו את מהירות תעופתם ונטו לעוף מהר יותר בתנאי תאורה.

בנוסף לשינוי במהירות התעופה, נמצא כי המין המדברי (אפלול הנגב) הפחית את פעילותו ואף לא שיחר למזון באזורים שהיו מוארים. לטענת החוקרים, ממצאים אלו מעלים חשש לגבי שימורו של המין המדברי: נראה שבניגוד לעטלפון לבן השוליים, שמצליח להסתגל לתנאי התאורה, אפלול הנגב נפגע מן התאורה ולא מצליח להסתגל אליה. לכן, ייתכן שהרחבתם של יישובים, כבישים ותשתיות המוארים בלילה תוביל לצמצום שטחי בית הגידול של אפלול הנגב מחד ומינים מדבריים אחרים, ותעודד את פלישתו של העטלפון לבן השוליים מאידך.

עטלפון לבן שוליים. מסתגל להשפעות האור. צילום: עמרם צברי
עטלפון לבן שוליים. מסתגל להשפעות האור. צילום: עמרם צברי

מדוע ממצאים אלו אמורים להדאיג אותנו? הרי רבים מאתנו חוששים מעטלפים ואף היו שמחים להימנע ממפגש עמם בכל דרך. אולם, לפי פרופ' קורין, ייתכן כי שינוי בית הגידול כתוצאה מהתאורה יוביל להחרפת יחסי התחרות בין מינים שונים של עטלפים לטובת מינים המסוגלים להסתגל לתנאים אלו, כעטלפון לבן השוליים. החרפת יחסי התחרות לטובת מינים סתגלנים עשויה להוביל לחוסר איזון גם בקרב חברות החרקים ופרוקי הרגליים שמהם ניזונים אותם עטלפים – בגלל שמינים שונים של עטלפים לא ניזונים בהכרח מאותם חרקים. ייתכן שבאזורים מוארים נראה, עם הזמן, עלייה בכמות של חרקי לילה מסוימים שקודם לכן ניצודו על ידי מינים מדבריים אשר נדחים מהארה, כאפלול הנגב.

ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, מסייג מעט את הדברים, אך מדגיש ש"אנחנו לא יודעים עד כמה רצינית התחרות הזאת בין המינים, אולם אנו יודעים כי אור מלאכותי גורם לשינוי התנהגותי בקרב מיני עטלפים, כמו למשל דחייה של מספר מינים מדבריים מאזורים מוארים. לכך עשויות להיות גם השפעות עקיפות". ככלל, ניתן לראות בעטלפים ובעטלפון לבן השוליים בפרט כביו-אינדיקטור (סמן ביולוגי) להפרעות אנושיות לטבע, ולכן התפשטות של אוכלוסייתו מרמזת לנו על קיומה של הפרעה.

אפלול הנגב. צילום: ברוק פנטון
אפלול הנגב. צילום: ברוק פנטון

איך לשמור על האפלול?

לדבריו של פרופ' קורין, למרות שכיום לא נערכות פעולות יזומות לשימורו של אפלול הנגב, מתקיימת תכנית ניטור ארצית שמטרתה לתת אומדנים ארוכי טווח על אודות מגוון ושפע אוכלוסיות מיני העטלפים, ולה יהיו גם השלכות של פעולות בשטח. ד"ר אסף צוער מוסיף ש"כיום נערכות פעולות, ישירות ועקיפות, אשר משמרות באופן כזה או אחר את מיני העטלפים בישראל". כך למשל, בשמורות הטבע שומרים על מערכות לניקוז מים, בשדות חקלאיים ממעיטים את השימוש בחומרי הדברה ובצפון הארץ אף סוגרים מערות לפעילות קהל בתקופות רגישות.

בתחום זיהום האור, רשות הטבע והגנים יוצרת שיתופי פעולה עם גורמי תכנון ופיתוח כדוגמת חברת "מקורות" וכן מקדמת מסמכי מדיניות והנחיות לתכנון תאורה, זאת במטרה להפחית את הנזק האקולוגי שיוצרת ההארה המלאכותית במתקנים מוארים. ועדת מומחים שמתכנסת השבוע בחסות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה תנסה לגבש צעדים נוספים לטיפול בנושא זיהום אור, הן בסביבה הטבעית והן בסביבת האדם.

 

בעקבות הכתבה בזווית הסיפור פורסם גם ב-Ynet.




שתפו‬