שתפו‬        

עקוב אחר שינויים

פרופ' יואב יאיר, חבר הנהלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ודיקן בית הספר ללימודי סביבה במרכז הבינתחומי, ענה על שאלות גולשים בנוגע לשינויי האקלים בדף הפייסבוק של האגודה. זה מה שקרה שם
22 ביולי 2015



 

התחממות גלובלית או שינויי אקלים? ומה בכלל ההבדל? איך זה משפיע עלי? למה זה משנה לי בכלל ומה אני צריך לעשות? את מי להאשים? למה אף אחד לא עושה משהו בנידון? מה עושה הממשלה? והאם יש כבר פתרון טכנולוגי שיפתור את הבעיה? שינויי האקלים הם לא תחזית מעורפלת לעתיד הרחוק, אלא תהליכים שמתרחשים כבר עתה. השימוש האינטנסיבי של המין האנושי בדלקים מאובנים גורם להתחממות האטמוספרה ולכך יש תוצאות מוחשיות ומהירות למדי: הפשרה של כיפות הקרח בקטבים, עליית מפלס האוקיינוסים, סופות אלימות וקיצוניות בצד גלי חום ובצורות ממושכות. לשינויי האקלים יש השפעות דרמטיות על אוכלוסיות שלמות: פליטי-אקלים שנאלצים לנטוש את האיים שלהם, חקלאים שרואים את הקרקעות שלהם מתייבשות ודייגים שצופים בהיעלמותם של המינים עליהן התבססה הכלכלה שלהם.

"life's a beach", עבודת אמנות של אדריאן קניון בנושא התחממות גלובאלית. תצלום: adrian kenyon
"life's a beach", עבודת אמנות של אדריאן קניון בנושא התחממות גלובאלית. תצלום: adrian kenyon

פרופ' יואב יאיר, חבר הנהלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ודיקן בית הספר ללימודי סביבה במרכז הבינתחומי, ענה על שאלות גולשים בנושאי מומחיותו בדף הפייסבוק של האגודה. הנה כמה שאלות ותשובות נבחרות:

 

Meir Sagie: מדוע אין ישראל מנצלת אנרגיה מתחדשת? מי גוזר את הקופון?

בישראל יש בהחלט ניצול של אנרגיות מתחדשות, אף כי למרבה הצער רק חלק זעיר מהפוטנציאל ממומש. אנרגיית שמש היא משאב זמין במרבית שטחה של ישראל כמעט כל השנה, וברמה הביתית יש כמעט בכל בנין מגורים פאנלים סולריים שמשמשים לחימום מים. עדיין לא נבנו חוות סולאריות גדולות בהיקפים המסוגלים לספק את הצריכה של עיר או שכונה, אף כי לאחרונה הקימה חברת שיכון ובינוי חווה כזו ליד קיבוץ נבטים בנגב. הטכנולוגיות לניצול אנרגיה סולארית – אם על ידי תאים פוטו-וולטאיים (PV) ואם על ידי המרה תרמית ישירה (חימום נוזלים כמו מים או שמן) – כבר קיימות בשוק והמחירים שלהן יורדים בהתמדה, כך שהתחום של ניצול אנרגית השמש נמצא בגידול מתמיד ומסומן כאחד השווקים העתידיים בהם תהיה צמיחה גדולה (עד 40% לשנה). לגבי אנרגיית רוח, יש מדינות בעולם (כמו דנמרק) שבאמצעות טורבינות רוח מפיקות את מרבית צריכת החשמל שלהן. גם במקרה זה, קיימים בישראל מקומות בהן הרוחות יציבות ונושבות שעות מספיק ארוכות כדי לאפשר יצירה של חשמל, אולם נדרשת השקעה בתשתיות ובחיבור לרשת הכללית, וזה טרם נעשה.

רונית דדון: איך כל אחד מאתנו במעגל הקרוב אליו יכול להשפיע לטובה על הסביבה?

האמונה שלי היא שכל אחד ואחד מאתנו יכול לעשות דברים רבים שיביאו ביחד – במצטבר – לשינוי משמעותי לטובה. זה כרוך בשינוי אטי של אורח החיים שלנו – לא חייב להיות דבר דרמטי. חשוב להתמיד לאורך זמן ולא להתייאש ולהפסיק. זה מתחיל במודעות לחסכון באנרגיה – פחות בזבוז חשמל מביא לפחות זיהום, ולכן עדיף לכבות את האור היכן שלא צריך ולסגור את המזגן כשיוצאים מהבית. זה נמשך דרך חסכון בנסיעה ברכב פרטי – למשל אופניים או מעבר לתחבורה ציבורית, שמקטינה את זיהום האוויר וצריכת הדלק. כולנו מודעים כיום להפרדת פסולת ביתית ולמיחזור, אליהן יש להוסיף את הקטנת הצריכה והפחתה בבזבוז המזון (קונים רק מה שצריכים – בממוצע, משקי הבית זורקים כ-50% מהמזון הנרכש).

זו רשימה חלקית ולא מלאה, ואפשר למצוא עוד מידע רב על מה כל אחד יכול לעשות. התרומה המצטברת היא עצומה ומשמעותית – אם כל אחד מאזרחי ישראל מפחית, לדוגמא, את פליטת הפחמן הדו-חמצני שלו במאה קילוגרם לשנה, השיעור הכולל יגיע למיליוני טונות… וזה כבר משמעותי.

Shahar Faragi: יש סרט בשם Cowspiracy, שעוסק בטביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון מן החי. רציתי לשאול האם לדעתך ההשלכה של התעשייה הזו על הסביבה היא אכן כל כך משמעותית.

טביעת הרגל האקולוגית של תעשיית המזון היא אכן גדולה ומשמעותית. למרות שלא צפיתי בסרט המדובר (ולכן איני יכול לומר עד כמה מדויקים הנתונים המוצגים בו), הרי שברמה העקרונית העומס שמטילה תעשיית המזון (ולא רק הבשר, בהקשר זה) על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ הוא גדול. יש לכך ממדים רבים: שימוש במים, בקרקעות (על ידי הפיכתן לאדמת מרעה), פליטות נילוות של גזי חממה (פחמן דו-חמצני, מתאן). ידוע גם שבתעשיית הבקר יש שימוש בחומרים אנטיביוטיים ואחרים, המגיעים אחר-כך למערכות טבעיות וגורמים לתופעות לוואי קשות (כמו למשל, שינוי מין של דו-חיים ודגים). דוגמה מעניינת היא החקלאות לגידול שמן-הדקלים – המשמש כחומר גלם בתעשיית המזון – שבשמה מבוראים שטחים עצומים של יערות באזורים טרופיים, וכנ"ל גידול שדות סויה בברזיל על חשבון יערות האמזונס.

Yoav Shai: תרומת ישראל לגזי החממה בעולם היא פחות מאחוז. במקביל, שינויי האקלים כבר מתרחשים ועלינו להיערך לכך. האם לא עדיף במקום תכנית עצומה ויקרה להורדת פליטות גזי חממה לעשות תכנית להיערכות לשינויי אקלים?

אני סבור שצריכים לעשות את שני הדברים. שינוי האקלים מתרחש וסימניו ברורים. לפי כל המחקרים, אגן הים התיכון עתיד לסבול התחממות ניכרת והתייבשות, תוך התקצרות עונת הגשמים והפחתה בכמות המשקעים. דבר זה מחייב היערכות ותכנון של משק המים בישראל, כולל היערכות להגדלת ההתפלה בעשורים הבאים. ברור גם שלא נוכל להסתמך על המאגרים הטבעיים ועל התחדשותם, מה עוד שיש לאפשר לטבע עצמו לקבל חלק מהמים. לגבי הפחתת הפליטות – אין מדובר ב"תכנית עצומה ויקרה" אלא בהפחתה עקבית והדרגתית של פליטת גזי-חממה לאוויר, על מנת למנוע מצב בו עליית הטמפרטורה הגלובלית תהיה גדולה מערך הסף של 2 מעלות עד סוף המאה. עלייה מעבר לערך זה עלולה לגרום לתהליכים בלתי-הפיכים כמו הפשרת קרחונים בגרינלנד ובאנטארקטיקה, על עליית מפלס האוקיינוסים הנובעת מכך.

פרופ' יואב יאיר.
פרופ' יואב יאיר. " אנו בישראל אמנם עסוקים בבעיות קיומיות מידיות יותר, אך בחשיבה ארוכת טווח, חשוב מאד לפעול כחלק מהקהילה הבינלאומית ולהירתם למאמץ הגלובלי להפחתת הפליטות של גזי-חממה לאוויר"

Tali Nave Zohar: איך אתה מסביר את זה שעדיין יש ספקנים לגבי השינויים הגלובליים. ואני מתכוונת בקרב מדענים בתחום מדעי כדור הארץ? האם השינויים הם לא עובדה?

השינויים הם בהחלט עובדה, ואין עליה עוררין. הרוב המוחלט של מדעני כדור-הארץ (95%) משוכנעים ששינויים אלה נגרמים בשל העלייה הנצפית בריכוז גזי-החממה באטמוספרה, שנובעת רובה ככולה מפעילות בני-האדם (ייצור אנרגיה מדלקים מאובנים, שריפת ביומסה, עיבוד קרקעות ופעילות חקלאית ובירוא יערות). המודלים המתמטיים בהם אנו משתמשים לחקר האקלים מראים התאמה מצוינת לתצפיות כאשר מביאים בחשבון את הפעילות האנושית, בעוד שכאשר מחשבים את הטמפרטורה ללא השפעות האדם התוצאות גרועות. מכאן ניתן להסיק שיש קשר סיבתי מובהק בין פעילות האדם לשינויים המתרחשים לנגד עינינו, והם לא תוצאה טבעית. יש מיעוט של מדענים שמטיל ספק בקשר הסיבתי הזה לפעילות האדם, וטוען שיש מנגנונים טבעיים שיכולים להסביר את המתרחש, כמו למשל שינוי בפעילות השמש, אינטראקציה בין קרינה קוסמית ועננים ועוד. למרות שמבחינה פיסיקלית בהחלט אפשרי שלגורמים אלה יש השפעה על תהליכים אקלימיים, מרבית המחקרים מראים שזו השפעה קטנה מאד ביחס לזו של המין האנושי.

Tamar Zehavi: יש כאלה שטוענים ששינוי אקלים מתרחשים במחזוריות בכדור הארץ באופן טבעי, אבל האם זה נכון שפעולות האדם מזרזות את התהליך ומאיצות אותו כך שדברים מתרחשים הרבה יותר מהר ממה שהם אמורים להתרחש?

מחזורים ארוכים של התחממות והתקררות אקלימית מתייחסים לעידני הקרח, שהופיעו לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית של כדור-הארץ. מחזורים אלה נובעים משינויים איטיים בפרמטרים המסלוליים של כדור-הארץ (כמו למשל, זווית הנטייה של ציר הסיבוב ביחס למישור ההקפה סביב השמש) המביאים לשינויים בהתפלגות הקרינה המגיעה לפני השטח, ובעקבות כך לשינויי אקלים. עידן הקרח האחרון הסתיים לפני כ-20 אלף שנה לערך (אין תאריך ספציפי שבו זה קרה, וברור שזה שונה באזורים גאוגרפיים שונים), ומאז נמצא כדור הארץ במגמה איטית של התחממות. אולם, לפי מיטב שחזורי האקלים שאנו מבצעים, השנים הראשונות של המאה ה- 21הן החמות ביותר ב-400 אלף השנים האחרונות. זה נובע, בלי ספק, מהעלייה הדרמטית בריכוז גזי החממה באוויר עקב פעילות האדם, שבולעים את הקרינה התת-אדומה שנפלטת מפני-השטח ומביאים להתחממות. לכן נגרמת האצה של ההתחממות וכל השינויים האקלימיים הנצפים (הפשרת קרח, שינוי בזרימה האטמוספרית, עוצמתן של סופות) מתרחשים במהירות גדולה יותר.

הפגנה נגד שינוויי אקלים באוסטרליה, 2013. תצלום: Takver.flickr
הפגנה נגד שינוויי אקלים באוסטרליה, 2013. תצלום: Takver.flickr

Amit Winder: שלושים ושש מדינות התחייבו להפחתת גזי החממה. האם אכן יש סיכוי שוועידת פריז תגרום לשינוי?

כן, אני אופטימי ומאמין בהחלט שוועידת COP21 שתהיה בחודש דצמבר הקרוב בפריז תביא לשינוי דרמטי באופן בו מתייחסות מדינות העולם למשבר האקלים. כבר עתה ברור שלא ניתן להמשיך בתרחיש Business As Usual משום שהוא מאפשר המשך העלייה בריכוז בפחמן הדו-חמצני (וגזי חממה אחרים) באטמוספרה. האמנה הבינלאומית כנראה לא תכפה מכסות פליטה על מדינות העולם, אולם יהיה מנגנון וולונטרי לפיו כל מדינה תצהיר בכמה היא מתכוונת להפחית את הפליטות שלה. להערכתי וועידת פאריז תראה לעולם את הכיוון הנכון לשימוש באנרגיות מתחדשות ובפיתוח בר-קיימא של משאבי כוכב-הלכת שלנו. אנו בישראל אמנם עסוקים בבעיות קיומיות מידיות יותר, אך בחשיבה ארוכת טווח, חשוב מאד לפעול כחלק מהקהילה הבינלאומית ולהירתם למאמץ הגלובלי להפחתת הפליטות של גזי-חממה לאוויר.

Shila Rosenberg: מה הסיפור של הכמטריילס? האם זה חלק מהנדסת אקלים?

פסי התעבות ממטוסי סילון (Contrails) הם גורם שיש לו השפעה חשובה על מאזן הקרינה של האטמוספרה. פסים אלה נוצרים כאשר התנאים האטמוספריים בגבהים בהם טסים מרבית מטוסי הנוסעים (9-11 ק"מ) מאפשרים קיפאון מהיר של אדי המים הנפלטים ממנועי הסילון, ואלה הופכים לגבישי קרח זעירים. אם הלחות היחסית (כלומר, כמות אדי המים באוויר) בגובה זה היא מספיק גדולה, הגבישים יכולים לגדול ולהישאר באוויר זמן ממושך – עד מספר שעות. בכך הם תורמים ליצירת ענני צירוס ("נוצה") דלילים וארוכים, שמחזירים חלק מקרינת השמש ישירות לחלל, וזה משפיע על קירור כדור-הארץ, אולם בה בעת העננים הללו גם בולעים היטב את קרינת החום הנפלטת מפני השטח ובכך גורמים להתחממות. (הנטו נקרא בעגה המדעית "אילוץ קרינתי חיובי"). על פי החישובים שנערכו לגבי גידול כמות הטיסות בעולם התרומה של פסי-ההתעבות משמעותית ולא זניחה, ובפרט עקב יצירת העננות הגבוהה. יש תיאוריה הגורסת שהפליטה של פסי התעבות ממטוסי סילון היא מזימה מכוונת לשנות את האקלים, אולם זו שטות מוחלטת.




שתפו‬