שתפו‬        

שחר שלוח

ואולי פליטות פחמן בכלל טובות לסביבה?

נשק חדש בידיהם של מכחישי שינוי האקלים: תיאוריית "הורקת כדור הארץ", שמראה שעודפי הפחמן באוויר תורמים לשגשוג הצומח
6 בפברואר 2016



בלימת שינוי האקלים והתמודדות עם נזקיו הן קרוב לוודאי המשימות החשובות ביותר שניצבת בפני האנושות בעידן הזה. אחד האתגרים הנגזרים ממנה הוא קידום מודעות ומדיניות שיפחיתו את פליטות הפחמן הדו-חמצני, גז חממה שממלא תפקיד מרכזי בכליאת חום השמש באטמוספרה. אתגר גדול לא פחות הוא מכחישי שינוי האקלים, שבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית העניקה להם רוח גבית.

יש מכחישי שינוי אקלים שטוענים שההתחממות הגלובלית אכן מתרחשת, אך היא אינה תוצר של פעילות אנושית. יש מכחישנים, כמו טראמפ, שטוענים ששינוי האקלים הוא לא יותר מתיאוריית קונספירציה סינית. הסוג השלישי של המכחישנים מרתק במיוחד: אלה אנשים שרואים בשינוי האקלים תופעה מבורכת. הקרחונים נמסים? פחות הוצאות חימום לתושבי חוג הקוטב. התעצמות תהליכי מדבור? יותר דיונות לספורט מוטורי. סופות טרופיות קטלניות? הזדמנות מצוינת לשפץ את הבית.

יש גם תיאוריות שלוקחות את עצמן קצת יותר ברצינות, שכדאי לשים לב להן. אחת מהן היא שהעלייה ברמות הפחמן באוויר בולמת למעשה את שינוי האקלים, זאת משום שפחמן הוא הבסיס לתהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) ותורם לעלייה בביומסה הצמחית, או במלים פשוטות: יותר פחמן = יותר צמחייה, ויותר צמחייה = פחות התחממות, כי איברים זעירים שנמצאים על העלים פולטים מים ויוצרים אפקט של קירור.

תעלול לבלבול הציבור?

כל מי שלמד ביולוגיה בתיכון יודע שצמחים מקבעים פחמן בתהליך ההטמעה, מקבעים וצומחים. התהליך מורכב, אבל לא צריך להיות מדענים כדי להבין שבשביל צמחים פחמן הוא אוכל. האמת הפשוטה הזאת משרתת את מכחישי שינוי האקלים שמשתמשים בתיאוריית "הורקת כדור הארץ" (Greening of the Earth) כקרדום לחפור בו. הצרה היא שלתיאוריית הורקת כדור הארץ יש בסיס מדעי איתן, אבל תכף נגיע לזה.

"המרכז לחקר פחמן דו-חמצני ושינוי גלובלי" הוא ארגון שאינו מציג את עצמו כמכחיש שינוי אקלים. אם תעיינו באתר שלהם תוכלו בקלות לחשוב שמדובר בגוף לגיטימי שחוקר את השפעותיה של עליית ריכוז הפחמן באטמוספרה. אם תשאלו את אנשי הארגון, ההשפעות האלה חיוביות באופן מיוחד. אלא שעל פי גרינפיס, מרכז המחקר הזה מקבל מימון מתאגיד קוך. הדיון בשינוי האקלים מאיים על תאגיד קוך, החברה הפרטית השנייה בגודלה בארה"ב, שבבעלותה מספר בתי זיקוק והיא שולטת על 6,400 קילומטר של צינורות להולכת נפט. על פי פורבס, האחים קוך, בעלי התאגיד, שווים 80 מיליארד דולר, לכן מימון "מרכזי מחקר" מסוג זה זה כסף קטן בשבילם. הם גם קונים גופי תקשורת לשם אותה מטרה בדיוק. יו"ר המרכז לחקר הפחמן הדו-חמצני, ד"ר קרייג ד. אידסו, הוא דירקטור לשעבר בחברת הפחם "פיבודי אנרג'י", יועץ בהווה של "המכון למדע ומדיניות חברתית", עוד גוף "מדעי" העוסק בהכחשת שינו האקלים, ומחברם של כמה ספרים שמכחישים את שינוי האקלים. בקיצור, אידסו הוא אדם שעשה מהכחשת שינוי האקלים קריירה מצליחה.

 

כוכב ירוק. העלייה בביומסה הצמחית היא עניין זמני בלבד

 

בחזרה לתיאוריית הורקת כדור הארץ: באמצע 2016 התפרסם בכתב העת המכובד Nature Climate Change מאמר שעוסק בהורקת כדור הארץ והגורמים לה. קבוצה גדולה של חוקרים השתמשה בהדמיות לוויין ובמודלים אקלימיים כדי לעקוב אחר שינויים בביומסה הצמחית על פני כדור הארץ בשנים 2009-1982 ולנתח אותם. נמצא שב-25 עד 50 אחוז מהאזורים הירוקים חלה עלייה בכמות הצומח, בעוד שרק ב-4 אחוזים מהאזורים חלה ירידה. החוקרים מצביעים על כמה גורמים שאחראים לעלייה בביומסה הצמחית, כולל שינוי אקלים ועלייה בזמינות החנקן, אך הגורם הראשי הוא עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר.

האם מדובר בעוד תעלול לבלבול הציבור מבית היוצר של מכחישי האקלים? שיחה עם פרופ' מרסלו שטרנברג מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, שמחקריו עוסקים באקולוגיה של צמחים ובהשפעת האדם על חברות צמחים, הבהירה שמחברי המחקר חפים מפשע, אינם משרתים בסתר את תאגידי הנפט והפחם ואת חלקם הוא מכיר באופן אישי כחוקרים רציניים ואמינים. "התיאוריה לא חדשה", מסביר שטרנברג. "השימוש בפחמן דו-חמצני היא שיטה ישנה שחקלאים משתמשים בה לגידול צמחים בחממות. ממצאי המאמר מעידים שהעשרת האטמוספרה בפחמן גורמת ליותר יצרנות של ביומסה צמחית, ורואים את זה בהדמיות לוויין. יש כאן משהו שיכול לשמש את מתנגדי שינוי האקלים".

מה שמכחישי שינוי האקלים, כמו המרכז לחקר "פחמן דו-חמצני" לא מספרים לנו אבל שטרנברג כן, הוא שהעלייה בביומסה הצמחית היא עניין זמני בלבד. "היכולת של הצמחים ליהנות מהעשרת האוויר בפחמן דו-חמצני מוגבלת, משום שהם מגיעים להסתגלות ובשלב מסוים התוספת כבר לא משפיעה עליהם יותר", הוא אומר. בכל מקרה, מבהיר שטרנברג, גם ניצול הפחמן שעליו מעיד המחקר אינו פותר את בעיית שינוי האקלים ואינו פוטר אותנו מהצורך להיצמד ליעדי הפחתת פליטות הפחמן.

מומלץ להתעלם

אז מה הערך האמתי של המחקר הזה? שטרנברג מסביר שמחברי מחקר "הורקת כדור הארץ" (שכמובן אינם מכחישי שינוי אקלים, אלא להפך – חוקרים אותו) קוראים להכליל במודלים לחיזוי שינוי האקלים גם שינויים כמו אלה שתועדו בעבודתם. לא מדובר רק באפקט של העשרת האוויר בפחמן, אלא גם בשינויים נוספים, כמו למשל אזורים קפואים שכתוצאה מההתחממות הפכו פוריים ומתאימים לגידולים חקלאיים ולכן עלה בהם קיבוע הפחמן. מנגד, באזורים שהיו מכוסים ביערות-עד אך בוראו והפכו לשדות סויה, חלה ירידה בקיבוע הפחמן בשל הירידה בביומסה הצמחית.

המודלים לחיזוי שינויי האקלים משתפרים כל הזמן, מספר שטרנברג, אבל השורה התחתונה אינה משתנה – גזי החממה הם הגורם להתחממות הגלובלית וצריך להמשיך במאמץ להפחתתם. מדינות יכולות לעשות זאת למשל על ידי עידוד השימוש באנרגיה מתחדשת, הגברת האכיפה והענישה על זיהום אוויר והשקעה בתחבורה ציבורית.

ומה לגבי תיאוריות הכחשה שמבוססות על נתונים שקריים ו/או ציטוטים לא-מדויקים ממחקרים רציניים ושמנסות להטעות את הציבור בנוגע למצב האמתי של שינוי האקלים, גורמיו והסכנות שטמונות בו? מהן, בניגוד לשינוי האקלים עצמו, דווקא מומלץ להתעלם.

 




שתפו‬