שתפו‬        

ד"ר דניאל מדר

פרפרים משעבדים נמלים מסוממות

30 באוגוסט 2015



 

אנו רגילים לחשוב על פרפרים כיצורים עדינים, לא מזיקים ופגיעים, כאלה שמככבים בתכנית הילדים "פרפר נחמד" ומכלים את זמנם בשתיית צוף. אנו רגילים גם לחשוב שבני האדם המציאו התנהגויות שליליות כמו ניצול, שיעבוד, שטיפת מוח וסימום. מחקר יפני חדש חושף פן חדש במערכות היחסים של הפרפר Narathura japonica עם נמלים ממין Pristomyrmex punctatus, ומראה שכל הדברים הרעים שאנו עושים כבר נעשים בטבע מיליוני שנים (לפחות).

פרפר ממין Narathura japonica. צילום: yamatsu, Flickr
פרפר ממין Narathura japonica. צילום: yamatsu, Flickr

פחות ורוד, יותר מטריד

ידוע כי לנמלים מסוגים שונים יש יחסי סימביוזה או שיתוף פעולה עם יצורים אחרים. רבים יודעים למשל שנמלים "חולבות" טל-דבש מכנימות מסוגים מסוימים. טל הדבש הינה פסולת של הכנימות, שצריכות להיפטר מעודף הסוכר ששתו מהצמח. הנמלים משתמשות בטל הדבש כמזון, ו"בתמורה" מגינות על הכנימות מפני טורפים (צרעות, עכבישים), ואף מעבירות אותן ממקום למקום כמו שרועה מעביר את העדר שלו. בעבר אף כתבנו על הדברה חקלאית שנמלים מבצעות כדי להגן על גידולי הפטריות שלהם.

לחוקרים כבר היה ידוע שנמלים מצויות בסימביוזה עם זחלי פרפר ה- N. japonica בדומה ליחסים שתוארו קודם לכן בין נמלים לכנימות. תצפיות העלו כי הנמלים "חולבות" טל-דבש מזחלי הפרפרים, ובתמורה מגינות עליהם מטורפים. עם זאת, המחקר החדש מגלה תמונה ורודה פחות ויותר מטרידה. ניסויים הראו כי הזחל מפריש יחד עם טל-הדבש שלו חומרים כימיים אשר משפיעים על התנהגות הנמלים. הנמלים שניזונות מטל-הדבש מפסיקות להתרוצץ, נשארות בסביבות הזחל והופכות לתוקפניות. כאשר הזחלים מאותתים על מצוקה בעזרת מחושים מיוחדים, הנמלים מתחילות להתרוצץ ולהסתער על כל מה שמתקרב לזחל.

אנליזה של מוח הנמלים הראתה שלנמלים אשר ניזונו מטל-דבש זה היו רמת דופאמין נמוכות לעומת נמלים שלא ניזונו ממנו. דופאמין ידוע כמווסת התנהגות מוטורית ואגרסיביות בנמלים. זחלי הפרפרים, אם כן, מסממים את הנמלים, פשוטו כמשמעו, ומשעבדים אותן כדי שתהיינה שומרות הראש שלהם. במקרה זה ברור כי מדובר בניצול ואף בטפילות של הזחל על הנמלים – זאת מכיוון שהנמלים הללו יכולות לשרוד מצוין גם בלי לשתות טל-דבש זה; לעומת זאת, ללא הגנת הנמלים, זחלי פרפרי ה-N. japonica חסרי אונים בפני טורפים.

נצלני מטבעו

מחקר זה מעמיד בסימן שאלה את כל אותם יחסי סימביוזה שהוזכרו בתחילת הכתבה ואף אחרים – האם הם באמת סימביוטיים, או שגם בהם מדובר בניצול? מעבר להבנות מעמיקות יותר על המערכות האקולוגיות, למחקר זה אף פוטנציאל למציאת תרופות חדשות למערכת העצבים, או אולי לפיתוח חומרי הדברה.

ואולי, אם התנהגות פרפרית מפוקפקת זו הייתה נמצאת אצלנו בתודעה, לא בטוח שהיו בוחרים בפרפר להוביל תוכנית טלוויזיה לילדים…




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית