שתפו‬        

צריכה או משפחה?

שני קולות שונים וסותרים לגבי מקומה של הילודה במשבר הסביבתי
19 בפברואר 2015



קצב גידול האוכלוסין בישראל ובעולם גדל כל הזמן. צילום: אימג'בנק/Gettyimages
קצב גידול האוכלוסין בישראל ובעולם גדל כל הזמן. צילום: אימג'בנק/Gettyimages

בואו נקרא לתינוק בשמו. כמעט שלא מדברים עליו בהקשר סביבתי, אבל מתחת לפני השטח יש אנשים שמנסים להעלות את הנושא הזה לסדר היום הירוק: ילודה. "זה הפיל הענק בחדר, ולנו יש את האומץ לגעת בו", אומר ד"ר אייל רוטנברג ממכון ויצמן למדע, שפועל להעלאת הנושא למודעות.

"היום חיים בישראל שמונה מיליון בני אדם, ולפי ההערכות בעוד חמישים שנה יהיו כאן 17 מיליון. אם מספר התושבים יכפיל את עצמו יהיה הרבה יותר צפוף ברצועת החוף, שהיא קצרה גם כך, ובשביל טיול למצדה יצטרכו להזמין תור חמש שנים מראש. מה נעשה כשזה יקרה? בשלב מסוים נהיה חייבים לפעול, ועדיף שזה יקרה כבר עכשיו".

פרופ' אבנר דה-שליט מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית מסרב להתרגש מהסוגיה: "זה מרכיב אחד מבין כמה, אבל הוא פחות דרמטי בהשפעתו על הסביבה. איש עסקים מרעננה שטס פעמיים בחודש לאירופה ופעם בחודש לארצות הברית מזהם בכמה סדרי גדול יותר מהאפריקאי, גם אם לאחרון יש חמישה או שישה ילדים. או הבדואי ברהט, שאומרים לו 'למה יש לך שמונה ילדים', אבל שוכחים שאין לו מזגן ושתי מכוניות ושהוא לא טס לשום מקום. אבל העשירים רוצים להמשיך לחיות טוב".

האדם המערבי אמנם מזיק לסביבה הרבה יותר מהאפריקאי או האסייתי, אבל ד"ר רוטנברג מצביע על כך שהפער לא בהכרח נובע מאידאולוגיה עמוקה: "ההודי שואף להיות אמריקאי, לא להפך. רואים את זה בעלייה בצריכה בסין ובהודו. מי שמבטל את החשיבות של גורם הילודה לא באמת חושב שההודים ישמרו על רמת החיים הנוכחית שלהם בלי לשפר אותה. גם אם קיימת רמת מינימום של צריכה אנושית בסיסית, היא עדיין תהיה הרבה יותר גבוהה מהרמה של ההודי כיום. לאמריקאי יש שלוש מכוניות בבית, אז נדרוש מההודי שלא יהיה לו אפילו רכב אחד?".

היד שמנענעת את העריסה

דה שליט טוען שגופים בעלי אינטרס מקדמים את השיח על גודל האוכלוסייה כגורם הדומיננטי, כדי שלא להיקלע לוויכוח על הורדת הצריכה: "נוצרה ברית בין כוחות שמרניים שמייצגים את התעשייה", הוא אומר. "כאלה שלא מוכנים שיפגעו להם בכלכלת הנפט, ובין גופים ירוקים נאיביים שקונים תיאוריה שאין לה בסיס מדעי על אף שהיא מאוד אינטואיטיבית".

"קשה מאוד לשכנע אנשים עשירים וחברות גדולות להוריד את רמת החיים, אז במקום זה מדברים על ילודה", מוסיף דה שליט לגבי השיח הירוק סביב ילודה בעולם. בישראל, לעומת זאת, כמעט שאין לשיח הזה זכר, אומר ד"ר רוטנברג: "פניתי עם עוד כמה מעמיתי לשני ארגונים סביבתיים גדולים כדי להציף את הנושא אך הם אמרו שאינם מתקרבים אליו בכלל.

"גם ניסיון לארגן דיון פתוח בנושא השפעת הדמוגרפיה על הטבע והסביבה והתמודדות הארגונים הירוקים אינו מצליח. הטאבו על הנושא הזה נובע מכל מיני סיבות, למשל הבטן היהודית מול הפלסטינית והבדואית, ואף אחד לא רוצה לגעת בזה".

איזה צדק הוא הנכון?

ילדים זה שמחה, אבל יכול להיות שנצטרך לוותר עליהם. צילום: Wonderlane, flickr
ילדים זה שמחה, אבל יכול להיות שנצטרך לוותר עליהם. צילום: Wonderlane, flickr

בשנות השבעים של המאה העשרים נטבעה נוסחה שמתארת את השפעת האדם על הסביבה. היא מורכבת משלושה גורמים המוכפלים זה בזה: האוכלוסייה, אורח החיים האנושי (שפע, עושר) והטכנולוגיה. נדיר למצוא אנשי סביבה שיתכחשו לבעייתיות הרבה באורח החיים המערבי, שהוא המשתנה השני במשוואה – גם רוטנברג ודה-שליט תמימי דעים בעניין זה. אולם לא כך הדבר כשמדובר במשתנה הראשון, האוכלוסייה.

רוטנברג מדגים איך כולנו כבר נפגעים: "גידול האוכלוסין בארץ גורם לכך שהמדינה צריכה להגדיל כל הזמן את הקיבולת של בתי החולים למשל, ובאותו האופן גם אין שום סיכוי לפתור את בעיית התחבורה או את הצפיפות בבתי המשפט ובכיתות הלימוד. וככל שיש יותר בתים, כך נדרשים יותר שטחים לבנייה על חשבון הטבע", הוא ממשיך, "כל אדם חייב לאכול, וגם אם צורכים מזון ידידותי יותר לסביבה, ההשפעה עדיין גדולה".

רוטנברג סבור שלידה היא זכות אנושית בסיסית, אבל מודע לבעייתיות של גודל האוכלוסייה. "היום, בכך שאנחנו אומרים 'זו זכות אלמנטרית ללדת', אנחנו מונעים מהדור הבא את הזכות הזאת", הוא מסביר. "המדינה לא צריכה להגביל ילודה אלא לפעול דרך תמריצים כלכליים ומודעות. היא יכולה לומר, למשל, שהתמיכה שלה ניתנת לשני ילדים בלבד וכל השאר מוטל על המשפחה.

"הנטל הכלכלי הכבד יגרום לאנשים לעשות שיקולים אחראיים כי המדינה לא תתמוך באיכות החיים שלהם בשום צורה – הם ישלמו על בריאות, על חינוך וכדומה. אם יצטרכו לשלם את העלויות האמיתיות של גידול שלושה ילדים מתוך חמישה זה ישנה את התמונה".

"העולם צריך לעבור לצמחונות, למחזר ולהשתמש בטכנולוגיות אחרות. על זה צריך לדבר", אומר דהשליט, שרואה בהבאת צאצאים לעולם ערך בפני עצמו. "אינטואיטיבית אני מזדהה עם הערך הזה". אבל רוטנברג תוהה נגדו: "מה ישאיר הדור הנוכחי לדור הבא? עולם חם יותר, מגוון ביולוגי הולך ומצטמצם ומעט מדי משאבים טבעיים. אם היום לא ננהג באחריות המתבקשת, בעתיד בכלל לא נוכל להתלבט בשאלה כמה ילדים להביא לעולם. זה הצדק הבין דורי האמיתי".

 




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית