פינצטה

רחלי ווקס

רישומי פחם

בזמן שדונלד טראמפ מבטל חוקים סביבתיים ומעודד את תעשיית הפחם המזהמת, נתונים מהעולם מראים שבשנה החולפת נרשמה דווקא ירידה חדה בתכנון ובניית תחנות כוח פחמיות. גם בישראל מתוכננת סגירה של יחידות ייצור פחמיות

26 ביולי 2017

בחודש שעבר חתם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, על צו המבטל תקנות סביבתיות רבות שנקבעו בתקופת קודמו בתפקיד, ברק אובמה, ונועדו לצמצם את הנזקים של תחנות הכוח הפחמיות המזהמות לבריאותנו ולסביבה. על אף ניסיונותיו של טראמפ לחזק את תעשיית הפחם האמריקאית, נתונים חדשים מראים שהמגמה העולמית היא של התקדמות לעתיד ירוק ובריא יותר.

בשנה האחרונה נרשמה ירידה דרמטית בתכנון ובניית תחנות כוח פחמיות בעולם, זאת לפי דו"ח של הארגונים הסביבתיים גרינפיס ומועדון סיירה (Sierra Club) והגוף המחקרי הסביבתי CoalSwarm. מספר תחנות הכוח הפחמיות שבנייתן החלה בין ינואר 2016 לינואר 2017 ירד ב-62 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, במקביל לירידה של 48 אחוז בפעולות טרום בנייה, כגון הכרזה על הקמת תחנות כוח וקבלת אישורים להקמה, וירידה של 19 אחוז במספר התחנות הנמצאות בבנייה.

מחברי הדו"ח מייחסים את הירידה החדה למעבר לאנרגיות מתחדשות: אנרגיות אשר לא מסתמכות על מקורות כמו דלקי מאובנים אלא על מקורות שאינם מתכלים, כמו אנרגיית שמש, רוח, מים וביומסה (חומר אורגני שמקורו בצמחים או בבעלי חיים שאינם מאובנים). מרבית השינוי נובע משינויי מדיניות בסין ובהודו, שנועדו להילחם בזיהום האוויר ולעודד אנרגיה נקייה. בנוסף על הירידה בבנייה ותכנון של תחנות עתידיות, מספר שיא של תחנות קיימות הוצא משימוש בשנתיים האחרונות, בעיקר בארצות הברית ובאיחוד האירופי. כותבי הדו"ח הסתמכו על מידע שזמין לציבור, דו"חות של חברות וצילומי לוויין.

214 מתים בשנה

השפעתן המזיקה של תחנות הכוח הפחמיות על הבריאות שלנו אינה מוטלת בספק. זיהום אוויר, אחד הנזקים העיקריים של תחנות הכוח הפחמיות, נמצא כקשור למחלות לב, סרטן ריאות, מחלות נשימתיות אקוטיות וכרוניות, שבץ, תפקודי ריאות נמוכים בקרב ילדים ועוד. המרכז לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי הגדיר את זיהום האוויר כמסרטן ודאי. במכתב ששלח המנכ"ל לשעבר של המשרד להגנת הסביבה דוד לפלר למנכ"ל חח"י היוצא אלי גליקמן נטען כי, תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל בחדרה ואשקלון גורמות למוות של 155 בני אדם בשנה באזור חדרה ו-59 בני אדם בשנה באזור אשקלון.

"לנזקים הבריאותיים של תחנות הכוח הפחמיות יש כמה רבדים", מסביר ד"ר דניאל מדר, מייסד חברת הייעוץ המדעית SP Interface. "בראש ובראשונה, תחנות הכוח הפחמיות פולטות לאוויר חלקיקים עדינים נשימים של חומרים כמו פיח. ככל שהחלקיקים יותר קטנים הם יותר מסוכנים. חלקיקים שקטנים מ-10 מיקרון נכנסים למערכת הנשימה וקשה מאוד להוציא אותם משם. חלקיקים שקטנים מ-2.5 מיקרון יכולים להכנס דרך הריאות למערכת הדם ולגרום לנזק בתוך הגוף, כמו שבץ למשל".

הזיהום החלקיקי הוא לא זיהום האוויר היחידי שנגרם עקב תחנות הכוח הפחמיות. "תחנות הכוח פולטות גם תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית ומתכות כבדות", אומר מדר. "עם חלק מהמזהמים האלה אפשר להתמודד באמצעות סולקנים, שמנקים את גזי הפליטה מתחנות הכוח, אבל הם לא מנקים הכול".

נזקים נוספים להם גורם הפחם קשורים לאופן אחסונו. "הפחם מאוחסן בשטחים פתוחים, וכשהוא נרטב חלק מהחומרים הרעילים שבתוכו, כמו מתכות כבדות, מחלחלים לאדמה ולמי התהום".

מגדל קידוח בשדה הגז נועה. צילום: רן ארדה, ויקיפדיה

גז ירוק יותר?

בהתאם למגמה העולמית, מתוכננת בישראל סגירה של ארבע מתוך שש יחידות הייצור הפחמיות שבתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה עד יוני 2022. בשתי היחידות הנותרות הותקנו מסננים שנועדו לצמצם את זיהום האוויר. עם זאת, היחידות שייסגרו יוסבו ליחידות ייצור מבוססות גז טבעי, מקור אנרגיה שעל אף ההילה הירוקה שלו, עלול לגרום גם הוא לנזקים סביבתיים.

סיכון אחד בגז הטבעי הוא המתאן, שמהווה כ-70-75 אחוז ממנו. מבחינה סביבתית, המתאן גרוע לפחות פי 28 מפחמן דו חמצני – גז החממה הנפוץ ביותר, שגורם לרוב ההתחממות בתהליך שינוי האקלים העולמי. ידוע שעד 8 אחוזים מהגז בקידוחי גז טבעי בורח אל האטמוספירה, וכמות נוספת דולפת מצינורות ההולכה במהלך השינוע והאכסון שלו, כמו גם מבארות גז נטושות. בנוסף, בשימוש בגז טבעי אומנם נפלטת כמחצית מכמות הפחמן הדו-חמצני לאטמוספרה ביחס לשריפת פחם, אך עדיין מתרחשת פליטת פחמן דו-חמצני. מדר מסביר: "בגלל שהגז הטבעי נחשב לירוק, יש לאנשים נטייה להשתמש בו יותר, בלי רגשות אשם ובלי מגבלות, ולייצר יותר אנרגיה. ייצור האנרגיה המוגבר הזה גורם לכך שאחרי כמה שנים כמות הפחמן הדו-חמצני שנפלטת חוזרת לאותו רמה או אפילו עולה על מה שהיה נפלט פעם".

מסתמן שהפתרון היחיד שיהיה חף מהשפעות בריאותיות וסביבתיות הוא אנרגיות מתחדשות. בעקבות הסכם פריז לשינוי האקלים, מדינת ישראל שמה לעצמה כיעד לייצר 7 אחוז מהחשמל שלה ממקורות אנרגיה מתחדשים עד שנת 2030. עם זאת, נראה שאנחנו רחוקים משם מאוד. "בגדול, המצב כיום בארץ מבחינת אנרגיות מתחדשות גרוע", אומר מדר. "סביב 1.5 אחוזים בלבד מכל החשמל בארץ מיוצר מאנרגיות מתחדשות. לפי יעדי הממשלה, בתחילת 2015 היינו אמורים להגיע ל-5 אחוזים, ולא הגענו לשם. היינו אמורים להגיע ל-10 אחוז ב-2020, ולצערנו הרב אנחנו לא נגיע גם לשם. אנחנו מהגרועים ב-OECD בנושא. כן חשוב לציין שעד 2014 המספר עמד על פחות מאחוז אחד מכל החשמל שמיוצר, אז השינוי בשנים האחרונות הוא אומנם לא גדול, אבל כן מכובד יחסית למה שהיה לפני כן".

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-גלובס

חפשו מומחים נוספים בתחום