שתפו‬        

נעמה קוכמן

שוחים נגד הפלסטיק

קבוצה של שחיינים ישראלים שחו בארבעת הימים של ישראל תוך 24 שעות. למה? כדי שנדבר על אשפה, כמובן

29 במאי 2018



לפני שבועיים, בזמן שישראל התמקדה בעיקר ברוכבי האופניים של הג'ירו ד'איטליה שחצו את כבישי המדינה, יצאו  עשרה ספורטאים אחרים למסע חוצה-ישראל ייחודי משל עצמם: שחייה בכל אחד מארבעת הימים במדינה תוך 24 שעות.

"שחייני קפריסין-ישראל" היא קבוצה שכבר ביצעה בעבר כמה משחים יוצאי דופן: בשנת 2013, למשל, חברי הקבוצה שחו מישראל לקפריסין במשך שישה ימים תוך צליחת 400 קילומטר (שיא עולם למשחה שליחים) וב-2016 הם שחו מחופי ירדן לחופי ישראל בים המלח הקשה מאוד לצליחה בגלל תנאיו הייחודיים.

חברי הקבוצה מארגנים את המשחים שלהם לא רק למען הספורט, אלא בעיקר כדי להעלות את המודעות לבעיות סביבתיות שמאפיינות את הים והחופים בישראל. "אנחנו שליחים של סיפור – לאו דווקא של ספורט" אומר עודד רהב, אחד מחברי הקבוצה ומיוזמיה. "אנחנו מאמינים שיש מקום לעשייה משמעותית בישראל בתחום הזה".

מזנקים למשחה באילת. המטרה של שחייני הקבוצה היתה להפנות את תשומת הלב הציבורית לבעיית הפלסטיק בים. תצלום: גילהם בנק-פרנדי

אי אפשר לברוח מהפלסטיק

Israel – you have to sea it, הוא המשחה שנולד בעקבות תחושה זו. תוך עשרים וארבע שעות השחיינים שחו 24 קילומטר, שישה קילומטרים בכל אחד מארבעת ימיה של ישראל – ים סוף, ים המלח, הכנרת וים תיכון. "התחלנו את השחייה בשעה 6 בבוקר באילת, שם שחינו במשך שעתיים, אכלנו משהו קטן, עלינו על אוטובוס, והמשכנו לים המלח", מספר רהב. בהמשך שחו השחיינים בים המלח, שם שחו כשעל פניהם מסיכת פנים מלאה כדי להתמודד עם המליחות הגבוהה של המים. לאחר מכן הם המשיכו למשחה בכנרת, ולבסוף, ביום שבת בבוקר, שחו בים התיכון, שם נתקלו בתנאים קשים למדי, שכללו גלים גבוהים, רוחות עזות, וסופת ברקים ורעמים.

הפעם, המטרה של שחייני הקבוצה היתה להפנות את תשומת הלב הציבורית לבעיית הפלסטיק בים. "בשנת 2050 צפוי להיות יותר פלסטיק מדגים בים. זה בלתי נתפס שחומר שיוצר על ידי האנושות והוא בלתי מתכלה הורס את הים. לבעלי החיים בים אין אפשרות לברוח מהפלסטיק, ולנו יש את האחריות המלאה לשיפור המצב הקיים", אומר רהב. "באחת מהשחיות שלנו בעבר שחיתי בלילה, תחת הכוכבים. הים היה שטוח לחלוטין ורגוע. פתאום, הגיעה להקת דולפינים ששחו אתנו. הרגשתי כל כך בר מזל. הרגשתי שהאנושות לא ראויה לטוב הזה כשאנו מתייחסים כך לים שלנו".

"זיהום פלסטיק הוא אחד מן הזיהומים המטרידים ביותר בים" אומר פרופ' מעוז פיין, מאוניברסיטת בר-אילן והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, שליווה בקיאק ובשחייה את מקצה ים סוף במשחה ארבעת הימים. "לא מדובר רק בשקיות פלסטיק שגורמות לחנק בעלי חיים ולהפרעה אסתטית. האוקיאנוסים עמוסים בחלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים שמקורם בשפכים אל הים או התפרקות של חלקי פלסטיק גדולים יותר. אלו נמצאים כבר בכל מארג המזון הימי כולל בדגי מאכל ולכן מגיעים גם לשולחן האוכל שלנו. אנו חיים בעולם של פלסטיק ולכן הבעיה רחוקה מפתרון. אם ברצוננו לשמר את הסביבה הימית של מפרץ אילת ולהמשיך ליהנות מהיופי ומהשירותים האקולוגיים של שוניות אלו, כמו ים צלול שאינו מסוכן לרחצה, עלינו להרחיק את כל הפגיעות המקומיות המסכנות את האלמוגים בוני השונית".

90 אחוז פלסטיק בחוף

"90 אחוז מהפסולת החופית בישראל היא פלסטיק, שזהו אחוז גבוה לממוצע העולמי, שהוא 75 אחוז", אומרת גליה פסטרנק, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה שחוקרת את הפסולת הימית. "נכון לסקרים שערכנו ב-2015, החופים בישראל דווקא נקיים מהממוצע, ככל הנראה הודות לתוכנית הממשלתית 'חוף נקי', שמתקצבת מועצות מקומיות למען ניקוי חופי. עם זאת, יש לזכור שהחופים בסקר העולמי כוללים חופים שאינם מנוקים כלל, כך שההשוואה מעט בעייתית".

בהתבסס על הרכב אשפת הפלסטיק בים, פסטרנק ממליצה לצמצם ככל הניתן את השימוש בקשיות, בקבוקי משקה וכלים חד-פעמיים. "צריך להבין את ממדי הבעיה. לאחר מכן, שכל אחד יעשה את ההחלטות שלו – על מה הוא יוכל לוותר ועל מה לא. למשל, אפשר להחליף את בקבוקי המשקה שנזרקים במכשיר ביתי בעל בקבוק רב פעמי. האם כל ירק בסופר באמת זקוק לשקית פלסטיק משל עצמו? אי אפשר לאחד את הירקות לכדי שקית אחת ולפזר אותם בקופה?" היא שואלת.

הנתונים בנוגע לכמויות הפלסטיק הצפויות בטבע ובאוקיינוסים בפרט, מבהילים. בכל שנה מיוצרות בעולם כמעט 300 מיליון טון של פלסטיק, כשחצי ממנו הוא לשימוש חד פעמי. יותר מ-8 מיליון טונות של פלסטיק מושלכים לים מדי שנה. חדירת הפלסטיק למשקי הבית יוצר אורח חיים "חד פעמי", כשכ-50 אחוז מהפלסטיק שבו אנו משתמשים נזרק לאחד שימוש יחיד. יותר ממיליון שקיות פלסטיק נמצאות בשימוש כל דקה – אך משך השימוש של שקית כזו הוא בממוצע רק 15 דקות.

90 אחוז מהפסולת החופית בישראל היא פלסטיק, שזהו אחוז גבוה לממוצע העולמי. תצלום: מרקוס שונהולץ

למרות התחזיות העגומות, שינוי הרגלי צריכת הפלסטיק והשפעתכם על הקרובים אליכם יכולים להשפיע.

הנה כמה הרגלים פשוטים שיעזרו לכם בצמצום צריכת פלסטיק:

  • הפסיקו להשתמש בקשיות שתייה. בארה"ב ובבריטניה 550 מיליון קשיות נזרקות מידי יום (!). בינינו, מי צריך את הקש?
  • שתו מבקבוקים רב פעמיים או ספלים, ולא מכוסות ובקבוקים חד פעמיים. זה גם יותר נעים.
  • קחו את המצרכים בשקיות רב פעמיות הביתה ולא בשקיות. ואם יש מצרך אחד או שניים, אפשר גם לסחוב ביד. אותה יד שתחזיק את ידית השקית יכולה לאחוז גם בפריט שקניתם.
  • השתמשו בסכיני גילוח רב פעמיים ולא בחד-פעמיים. בנוסף, אומרים שזקן חזר לאופנה.
  • השתמשו במוצרי טיפוח נטולי גרגרי פלסטיק. ישנם משחות שיניים וסבוני פנים אשר מכילים חלקיקי פלסטיק קטנים.

ואם תרצו, תוכלו גם להצטרף ליוזמה של השחיינים הישראלים ולשחות אתם למען הים.




שתפו‬