שתפו‬        

רן בן מיכאל

שמורת טבע 2.0

אתרי הטבע בישראל עמוסים וצפופים בחגי תשרי – האם אפשר להשתמש בכלים טכנולוגיים כדי לשפר את החוויה של המטיילים וגם לסייע לשמור על הטבע?

28 בספטמבר 2018



 

חגי תשרי, ובעיקר חול המועד סוכות, הם הזמן המושלם לברוח ולו לזמן קצר מהאספלט ומהבטון ולבקר בשמורות טבע ובפארקים כדי להתרענן וליהנות. הבעיה היא שזה לא רעיון מקורי במיוחד. אתרי הטבע הולכים ונהיים צפופים מדי שנה. רשות הטבע והגנים, למשל, מודדת בישראל גידול מתמשך במספר המבקרים באתריה ואלו הולכים וגדלים בהתמדה מדי חופשה.

זה נכון שלָשֵהוּת בטבע, אפילו לגיחה לא-ארוכה, יש השפעות חיוביות על הבריאות הפיזית והמנטלית שלנו, אבל לצפיפות ולשימוש בלתי מבוקר באתרי טבע יש השפעות שליליות – גם על הטבע וגם על בני האדם: לחץ של מבקרים עלול לפגוע בבעלי החיים ובבתי הגידול שלהם והערך המוסף של שהות בטבע נפגע אם פוגשים שם אותה כמות אנשים כמו בקניון.

דו"ח חדש אומר שניתן לרתום את הטכנולוגיות המתקדמות שבהן אנחנו משתמשים בחיי היומיום גם כשאנחנו יוצאים לטבע.

האינטרנט של החיים

פארקים ושמורות טבע רבים הם אתרים שמבקשים להתמודד עם אובדן המגוון הביולוגי והידרדרות מערכות אקולוגיות אבל גם לאפשר לציבור נגישות לחוויה בטבע. בשנים האחרונות חלה בהם מהפכה בשימוש בטכנולוגיות מידע – בחומרה, במחשוב, ובניתוח נתוני עָתֵק (Big data).

חוקרים ורשויות עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים מגוונים כדי להתמודד עם מגוון סוגיות של הגנה על בעלי חיים, היכרות טובה יותר איתם ואישוש אוכלוסיותיהם. אלו כוללים מל"ט לאכיפת ציד לא חוקי, מעקב באמצעות מצלמות מוסוות (גם בישראל), ניתוח בינה מלאכותית של ממצאי המעקב, תיוג בעלי חיים – בים, באוויר, וביבשה – לצורך מעקב אחר תנועתם והתנהגותם, חיישנים לזיהוי דיג לא חוקי, וגם אפליקציות לקהילות חובבי טבע שרוצים לנצל את החופשה כדי לסייע למיזמים של מדע אזרחי.

ליישום טכנולוגיות לטובת שמירת טבע יש אתגרים בתחומי התשתית והפריסה – בעיקר בכל הנוגע לכיסוי השטח הנרחב בגישה לאינטרנט, מבלי לפגוע בנוף או להגדיל צריכת אנרגיה. תצלום: sonja guina

 

החזית הבאה בתחום הזה היא הביוטכנולוגיה: החל במחקר גנטי בשטח ועד לשיבוט בעלי חיים: יחידת המחקר של גן החיות בסאן דייגו, למשל, מחזיקה את "הגן הקפוא", אוסף של רקמות מבעלי חיים נכחדים – ומין אחד שכבר נכחד – שאולי ישובטו בעתיד לשם השבה לטבע.

בניגוד לפתרון בעיות סביבתיות במרחב העירוני – כחלק ממה שמכונה "ערים חכמות" – ליישום טכנולוגיות לטובת שמירת טבע יש אתגרים בתחומי התשתית והפריסה – בעיקר בכל הנוגע לכיסוי השטח הנרחב בגישה לאינטרנט, מבלי לפגוע בנוף או להגדיל צריכת אנרגיה. בשני פארקים גדולים – ברואנדה ובטנזניה – מנוהלים מיזמי חלוץ של תכנית הקרויה "האינטרנט של החיים" (Internet of Life – IoL) שתכליתה היא צמצום ציד לא-חוקי. בפארקים העצומים הללו אין כיסוי תקשורת נתונים דור 3 או 4, והם משתמשים ברשת תקשורת ייעודית מאובטחת בתדר נמוך יותר. החיישנים, המחוברים לרשת, מופעלים על ידי סוללה (האנרגיה לתשתית הרשת היא סולרית). הם מנטרים נתונים סביבתיים (רוח, מצב הקרקע) ופעילות (תנועת בעלי חיים או פריצה בגדר) ואפליקציה ייעודית מאפשרת גישה למידע מהחיישנים.

לדבר עם פח הזבל

הדו"ח של חוקרים מאוניברסיטת לנקסטר באנגליה ממליץ לעשות שימוש בחדשנות לא רק עבור שמירת הטבע אלא גם כדי להעניק חוויה מוצלחת יותר למבקרים באתרים וסבור כי הטכנולוגיה נמצאת בתת-ניצול עבור מטרה זו.

שילוב הטכנולוגיה בביקור יכול להתחיל עוד לפני שיצאתם מהמיטה, בעיקר אם אתם מכוונים לטבע בארצות הברית: גוגל ושירות הפארקים האמריקאי שילבו כוחות ובאמצעות גוגל סטריט ויו ניתן להתהלך, וירטואלית, במספר פארקים לאומיים. בנוסף, טלפונים חכמים יכולים לשמש להעשרת תוכן הביקור עצמו: אפליקציות יכולים להיות תחליף לליווי של מדריך, להעביר מסרים חינוכיים, לצייץ הנחיות בטיחות, ולקדם שמירת טבע בהקשר המקומי של האתר.

אך מה עם העומס על השמורות? אחת הבעיות העיקריות של גודש המבקרים באתרי הטבע היא הפסולת שמושארת מאחור. עם 31 מיליארד מכשירים בעלי קישוריות מסביב לעולם (ארבעה לכל אדם) אפשר לחבר גם פחי אשפה לאינטרנט של הדברים. טכנולוגיה זו כבר קיימת בערים ובמתחמים ציבוריים וניתן ליישמה גם בפארקים, שם הטיפול בפסולת הוא אחד מכאבי הראש הגדולים יותר. חיישנים בפחים יסמנו מתי יש צורך בפינוי. כך יופחתו פליטות בשל נסיעות מיותרות לאיסוף האשפה או יתאפשר איסוף תכוף בשל עומס מבקרים. אין לזה רק הבט אסתטי: בפארקים גדולים, ניהול מושכל של צי הרכב, כוח האדם והיבטים תפעוליים אחרים יכול לחסוך בהוצאות ולהפנות משאבים גדולים יותר לשמירת טבע. על אף ההצלחה של ההשקעה הכספית בהצלת המגוון הביולוגי, סעיף זה נמצא תמיד תחת איומי קיצוץ.

כפי שהטכנולוגיה מאפשרת מעקב אחר בעלי חיים, היא יכולה גם לבחון משתנים סביבתיים אחרים המשפיעים על הביקור: למשל זיהום אוויר, זיהום מקורות המים, או מצב שבילי ההליכה. היתרונות לא מוגבלים רק להפניית מבקרים לאזורים מוצלחים יותר, אלא גם להיבטי בטיחות. חשבו כיצד היה ניתן לנצל טכנולוגיה כזאת בזמן התפרצות מחלת העכברת בנחלי הצפון באוגוסט האחרון או בעת סכנת שיטפונות בדרום.

עדו עברי, סמנכ"ל טכנולוגיה של זןסיטי, חברה ישראלית המפתחת פתרונות לעיר חכמה סבור כי "זהו מהלך נכון מתבקש ובזמן: יש ניסיון מצטבר בפיתוח פתרונות עבור הסביבה העירונית וניתן ליישם את התובנות הללו בניהול שמורות ופארקים; ניתן אפילו להתאים פלטפורמות קיימות כדי שייתמכו בדרישות ייחודיות לצורך זה. המבקרים, שהם כבר תושבים של ערים חכמות ומשתמשים ביישומים דומים לצרכים רבים אחרים, יכולים לעבור בקלות למערכת כזו. אבל אלו המוסדות המנהלים את האתרים האלו שצריכים לנסח את מטרות המערכת הספציפית ואת הציפיות והדרישות ממנה".

מצדה. הטכנולוגיה היא גם פולשנית ומפריעה; אנחנו מגיעים לטבע כדי להתנתק. אם הרעש וההמולה רודפים אחרינו דרך אמצעי הטכנולוגיה כיצד יימצא האיזון בין הצרכים השונים וקצת מצמצמים את זיהום הרעש לטבע? תצלום: rob bye

 

פרטיות, בטיחות וקצת שקט בבקשה

האתגרים של ניהול חווית המטיילים נוגעים למודעות הגוברת לסוגיית פרטיות המשתמשים ולאבטחת המידע האישי. כדי שהשירותים הללו יתפקדו טוב יותר יש צורך לאסוף מידע על דפוסי הפעילות של המשתמשים (דיסני למשל כבר עושים זאת בפארקים שלהם), ועל רשויות המפעילות טכנולוגיה כזו למצוא לכך פתרונות. עם זאת, חוקרים אוסטרלים תיארו לאחרונה כיצד גם הטיפול בתמונות ממצלמות המעקב אחר בעלי חיים אף הוא סבך לא פשוט של שיקולים משפטיים, אודות פרטיות וזכויות יוצרים. בנוסף, לפני מספר שנים נתפס במצלמה כזו פוליטיקאי אוסטרי ברגע אינטימי ולצד הסקנדל התעורר ויכוח סוער סביב השלכות השימוש במצלמות באתרים אלה.

מובן שצריך להביא בחשבון גם את נושא האבטחה. אמנם, למטרות פיגוע סייבר, גן לאומי או שמורת טבע הם פחות אטרקטיביים מכור גרעיני או מתחנת כוח, אבל הקישוריות של מכשירים ומצלמות חושפת גם אותם לשיבושים מצדם של האקרים לשם גניבת אוצרות ארכיאולוגיה, ציד לא חוקי, מעקב אחר אנשים או פגיעה במערכות טכנולוגיות לשם רווח כספי.

"בסופו של דבר כל פלטפורמה טכנולוגית, בוודאי כזו שהיא חדשנית ופורצת דרך, תתמודד עם בעיות שונות", מרגיע עברי. "נושאי הפרטיות והאבטחה הם חוצי גבולות טכנולוגיים ומצד שני, יש למצוא פתרונות לכיסוי תקשורת נתונים בכל מיני תחומי פעילות. האתגר המעניין הוא זה של השימושיות, האם יציעו פתרונות מוצלחים לפקחים ולמבקרים, כאלו שיאומצו במהירות ואכן ישפיעו הן על מצב הטבע והן על חוויית הביקור".

השימושיות של הפתרונות הטכנולוגיים היא אכן אתגר עבור המפתחים. לצד יתרונותיה, הטכנולוגיה היא גם פולשנית ומפריעה; אנחנו מגיעים לטבע כדי להתנתק. אם הרעש וההמולה רודפים אחרינו דרך אמצעי הטכנולוגיה כיצד יימצא האיזון בין הצרכים השונים וקצת מצמצמים את זיהום הרעש לטבע? כנראה שגם לזה נצטרך לפתח אפליקציה.


בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-דבר ראשון

שתפו‬