שתפו‬        

תאגידים גדולים טובים לציבור

מחקר חדש מגלה שתאגידי מים וביוב גדולים מספקים לתושבים שירות טוב יותר ואינם נקלעים לקשיים כלכליים המשפיעים על תפקודם
16 בפברואר 2015



הטיפול במים ובביוב בישראל הועבר לידי תאגידים. צילום: underclassrising.net, flickr
הטיפול במים ובביוב בישראל הועבר לידי תאגידים. צילום: underclassrising.net, flickr

בשנת 2001 נחקק חוק תאגידי מים וביוב שמטרתו המוצהרת היא להבטיח לצרכנים רמת שירות נאותה, לשמור על אמינות והוגנות ולספק שירותים במחירים סבירים וללא אפליה, ובאופן כללי לנהל את משק המים של המגזר העירוני בצורה יעילה וללא הפסדים כספיים. הקמת התאגידים נעשתה אחרי שנים של הזנחת התשתיות וטיפול לא יעיל במים מצד הרשויות. בעשור האחרון קיבלו ממשלות ישראל כמה החלטות עקרוניות שהובילו למצב הנוכחי של 55 תאגידי מים וביוב המשרתים יותר משישה מיליון אזרחים ב-147 רשויות מקומיות (מתוך 184 רשויות המחויבות בתאגוד לפי החוק), בהם 30 תאגידים עירוניים המשרתים רשות אחת בלבד. אלא שכמו בכל שינוי מהסוג הזה, גם המעבר לתאגידים גדולים לווה בכמה בעיות. למשל, באחרונה נשמעת קריאה מחודשת מצד אנשי השלטון המקומי להחזיר את המנדט לטיפול במשק המים והביוב לידי הרשויות המקומיות – לדבריהם החברות הגדולות אינן פועלות ביעילות והשירות שניתן לאזרחים אינו מספק. התושבים עצמם מתלוננים על עליית מחירי המים, אלא שהעלייה נבעה משינוי שיטת התעריפים שחלה באותה התקופה שהתאגידים הוקמו. שאלה נוספת שעלתה בשנים האחרונות היא גודלם של התאגידים: האם תאגידי מים וביוב גדולים עדיפים על פני הקטנים, ומהו גודלם המיטבי? כשבוחנים את העניין בהשוואה למתרחש בעולם, מתברר שהגודל המיטבי משתנה ממקום אחד לאחר, והוא שונה בתחום ייצור ואספקת המים לעומת תחום הטיפול בשפכים. עלות התפעול של המתקנים האלה תלויה במשתנים גיאוגרפיים, דמוגרפיים והיסטוריים מקומיים. כל אלה מעצימים את השאלה מה מתאים לישראל.

מהו תאגיד יעיל?

כדי להבין טוב יותר מה הופך תאגיד מים ליעיל ומספק שירות טוב יותר לתושב בישראל, חקרה פרופ' נאווה חרובי מהמרכז למחקר יישומי כלכלי והמכללה האקדמית נתניה, במימון רשות המים, את הגורמים המשפיעים על יעילות התאגידים ומהם יתרונות הגודל בפעילותם. הניתוח נעשה ביחס למדדים האלה:

  • פיננסי: אחוז מההכנסות, כולל הון חוזר, רווח גולמי, השקעות, התחייבויות לטווח ארוך, הוצאות הנהלה והוצאות כלליות
  • כלכלי: נתונים של פריון הייצור, שמתאר הפרשים בגידול התפוקה לעומת גידול ההוצאות
  • סביבתי: איכות אספקת המים והטיפול בביוב
  • חברתי: טיב אספקת שירות, כולל הקטנת פחת המים, שיפור התשתיות ושביעות רצון התושבים

כל הנתונים שנאספו עברו ניתוח סטטיסטי של מערכת מידע רב-ממדית הכוללתדוחות פיננסיים, נתוני רשויות מקומיות וטיפול בשפכים. נוסף על כך, בעלי תפקידים מילאו שאלונים אישיים שבהם נשאלו על עמדותיהם לגבי פעילות תאגידי המים והביוב ועל חשיבות המדדים השונים בבחינת תפקודו כתאגיד מצליח.

הגודל דווקא קובע

המחקר התמקד בשירות שהתאגידים מעניקים ובבסיס הכלכלי שלהם. צילום: Steve-Johnson
המחקר התמקד בשירות שהתאגידים מעניקים ובבסיס הכלכלי שלהם. צילום: Steve-Johnson

תוצאות המחקר העלו שהרווחיות בתאגידים גדולים וותיקים יותר, המשרתים אוכלוסייה גדולה, הייתה גבוהה יותר מאשר בתאגידים הקטנים ולכן כדאי לרשויות להצטרף לתאגיד גדול וקיים. להרכב האוכלוסייה, למרחק מהמרכז ולמעמד הסוציו-דמוגרפי של האוכלוסייה יש השפעה גדולה על פעילות התאגיד: ככל שאחוז היהודים גבוה יותר, האוכלוסייה במצב חברתי כלכלי גבוה או נמוך (אך לא בינוני) והתאגיד קרוב למרכז הארץ – כך רווחיותו עולה. עוד נמצא שפעילות התאגידים הביאה להקטנת פחת המים ופחת הגבייה, ולהגדלת ההשקעה בתשתיות מערכת המים והשפכים. מסקנות נוספות שאותן אפשר לאמץ מהמחקר היא שלצד היתרון בגודל, יש להתייחס לניתוח התאגידים בנפרד בכל הנוגע לטיפול בתחומי המים והביוב. התייעלותם של התאגידים יכולה להיות גם בתחום הטיפול בשפכים, עניין לא טריוויאלי כשלעצמו. ממצא מעניין נוסף שנחשף במחקר הוא שבשנים האחרונות המודעות הגוברת לחיסכון ולצמצום השימוש במים הוביל לפגיעה ברווחיות התאגידים. התייחסות לכל אלה מובילה להמלצה שבהמשך יש לבדוק כיצד למזג את התאגידים הקיימים בצורה יעילה מבחינה ניהולית, כלכלית, סביבתית וכלל-משקית כך שהם ימשיכו למלא את תפקידם בצורה הטובה ביותר ואף להשתפר.

המחקר המלא הוצג בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, 18-16 בספטמבר 2014, אוניברסיטת בר אילן




שתפו‬