שתפו‬        

תעלומה במדבר אטקמה

מה קרה לעשרות היונקים הימיים ששלדיהם המאובנים נמצאו בצפון צ'ילה? סיבת המוות מפתיעה
2 בספטמבר 2014



הלווייתנים מתו ביחד, והמאובנים של גופותיהם נמצאו במה שעתה הוא צ'ילה. צילום: Adam Metallo
הלווייתנים מתו ביחד, והמאובנים של גופותיהם נמצאו במה שעתה הוא צ'ילה. צילום: Adam Metallo, Smithsonian Institution

בשנת 2010 התבצעו עבודות לסלילת החלק הצ'יליאני של הכביש הפאן-אמריקאי, מערכת כבישים שעוברים לאורך החוף המערבי של אמריקה הדרומית ואמריקה הצפונית ומחברים את שתי היבשות. העבודות נפסקו כשמתחת לאדמה הצחיחה של מדבר אטקמה שבצפון צ'ילה הציצו עצמות מאובנות ענקיות. בסף הכול נחשפו עצמותיהם של 40 בעלי חוליות ימיים ממינים שונים, שמתו לפני שישה עד תשעה מיליוני שנים.

חוקרים שהגיעו מ-The Smithsonian’s National Museum of Natural History מצאו במקום ארבעים שרידים של חמישה מיני לווייתנים, מפרשן (Marlin), שני מיני אריות ים, לווייתן דמוי ניבתן (Walrus) ועצלן ימי (Aquatic Sloth). השרידים היו מונחים בקרקע היבשה בארבע שכבות (כלומר מארבע תקופות זמן שונות), כשבעלי החיים שוכבים על גבם.

מוות בגבעת הלווייתנים

הכביש שנסלל חשף את המאובנים הנדירים. צילום: Adam Metallo, Smithsonian Institution
הכביש שנסלל חשף את המאובנים הנדירים. צילום: Adam Metallo, Smithsonian Institution

מאמר שהתפרסם באחרונה מגלה שסיבת המוות ההמוני הייתה פשוטה: פריחת אצות רעילות במי האוקיינוס. היונקים הקדומים בלעו או שאפו את האצות, מתו מהרעלה ונשטפו אל החוף ב-Cerro Ballena (בספרדית, גבעת הלווייתנים).

החוקרים קבעו שהם מתו בים ולא עלו על החוף בעודם בחיים מפני שכמעט כל היצורים שכבו על הגב. הסיבה לכך היא שכמו אצל לווייתנים גדולי סנפיר ולווייתנים כחולים של ימינו, גם ליצורים העתיקים יש בגרונם מין כיס; אחרי שהם מתים ומתחילים להירקב הכיס הזה מתמלא בגז ומציף את היצורים הענקיים.

באתר החפירות בצ'ילה נמצא שכל עצמות השלד נותרו מחוברות זו לזו, מה שמעיד על כך שהגופות הגיעו לחוף במהירות רבה והטורפים הימים לא הספיקו לאכול מהן. על השלדים היו אצות מאובנות בצבע כתום, שנוצר כשיש בהן תכולת ברזל גבוהה. החוקרים מעריכים שמקורו של הברזל הוא בקרקע של הרי האנדים המשתרעים ממזרח למדבר. המים שזרמו במורדות ההרים הביאו אל האוקיינוס כמויות גדולות של ברזל, שהוא הגורם שעודד את פריחת האצות הרעילות.

רמז נוסף לסיבת המוות הוא המגוון הגדול של היצורים המתים שנסחפו לאותו המקום – זה קרה מהר ופגע בכולם, בשונה ממקרה של נגיף התוקף יצור מסוג אחד והמוות מתרחש בשלבים.

מחפשים עדויות נוספות

חשיפת השלדים המאובנים מציגה את העדות הראשונה בהיסטוריה לתוצאה של פריחת האצות המזיקות, שמייצרות רעל הפוגע במערכת העצבים של יצורים חיים. ארבע השכבות שנחשפו מראות שהאירוע הזה התרחש ארבע פעמים לפחות במהלך 10,000 עד 16,000 שנים (ההבדל בין גילאי השכבות). החוקרים מעריכים שבאזור יש שרידים נוספים המעידים על אסונות המוניים דומים שאירעו בתקופות אחרות.

המגוון הגדול של היצורים המתים מעיד עד כמה האוקיינוסים היו מלאים בהם בימי קדם, ודאי יחסית למספרם היום – חלקם נכחדו עם השנים, אבל רבים אחרים נעלמו כתוצאה ממעשי האדם באלפי השנים האחרונות. המסקנות מהחשיפה הזו הן שסביר להניח שיש עוד מקומות רבים בעולם שבהם אפשר למצוא שרידים של יצורים עתיקים, ממש כמו במדבר אטקמה. רק צריך לדעת מה לחפש.

למאמר המקורי לחצו כאן




שתפו‬        


הירשמו לניוזלטר שלנו

עקבו אחרי זווית