אין כניסה לזיהום אוויר

בריאות ומזון | תשתיות ואנרגיה
בלונדון הוכרז לאחרונה האזור הראשון בעולם שבו נגבית אגרה מכלי רכב שאינם עומדים בתקן המחמיר ביותר של פליטות מזהמים. מתי, אם בכלל, יאמצו בישראל את הגישה הזאת?

 

אם חשבתם לעשות קניות ברחוב אוקספורד הלונדוני ולהגיע לשם ברכב הפרטי שלכם, כדאי לכם להכין לשם כך תקציב מתאים. אם לרכב שלכם יש מנוע דיזל, כנראה שתצטרכו להגדיל את התקציב באופן משמעותי, זאת אחרי שהעיר אימצה תקן מחמיר יותר של פליטות מזהמים לכלי רכב.

למעשה, מאז פברואר 2003 נגבית מכלי רכב המבקשים לנסוע במרכז לונדון במהלך ימי עבודה – באזור בו מתרחשת עיקר הפעילות המסחרית של העיר – אגרת גודש של כ-50 עד 70 שקל  (תלוי איך ומתי משלמים). אגרת הגודש הצליחה להפחית את מספר כלי הרכב הנכנסים לאזור – ששטחו כ-21 קמ"ר, מהגדולים בעולם בו מופעלת תכנית שכזו – בכ-10 אחוזים. ההכנסות מגבייה זו (כ-7.5 מיליארד שקל לאורך התקופה) מושקעות בשיפור תשתית התחבורה הציבורית.

צפוף ומזוהם

תכליתה של אגרת הגודש, שנאכפת באמצעות מערכת ניטור לוחיות רישוי, היתה לצמצם את זיהום האוויר מחלקיקים נשימים ומתחמוצות חנקן שמקורם בעיקר במנועי דיזל לתחבורה. לכן, כלי רכב היברידיים, חשמליים או בעלי פליטות נמוכות במיוחד זכאים להנחה ואף לפטור מתשלום. הדבר אולי נשמע אינטואיטיבי, אבל רק לאחרונה קשרו חוקרים באופן מובהק בין שימוש בכלי רכב חשמליים לבין הפחתת זיהום אוויר (אוזון ו- 2.5PM). אגב, גם בהקשר של פליטות גזי חממה זכו כלי רכב חשמליים (והיברידיים) לפרסום שלילי, אולם בחינה מעמיקה מצביעה על כך שהם פולטים פחות גזי חממה לאורך מחזור החיים שלהם (הבדל שהופך דומיננטי יותר במדינות בהן ייצור החשמל אינו מבוסס על שריפת פחם).

מלחמתה של העיר בזיהום האוויר נמשכת שנים רבות: ב-2008 הוכרזה לונדון רבתי כולה כאזור פליטות מופחתות וכלי רכב שאינם עומדים בתקנים אירופים – בעיקר משאיות ורכבי  הסעות – מחויבים באגרה מיוחדת. באוקטובר 2017, לאחר שנמדד בעיר זיהום אוויר כבד, החלו כלי רכב מזהמים לשלם תוספת, המכונה מס רעילות (toxicity charge), שכמעט כפולה בגובהה מאגרת הגודש.

אך מטרת התכנית לא הושגה ולונדון נותרה עם זיהום אוויר גבוה במיוחד וכדי לשפר את המצב בכל זאת, הפך בתחילת אפריל 2019 אזור אגרת הגודש לאזור פליטות נמוכות במיוחד (Ultra-Low Emission Zone). כעת, משלמים כלי רכב שלא עומדים בתקנים המחמירים ביותר הקיימים כיום תוספת של 60 שקל לכלי רכב קטנים או 500 שקל (משאיות ואוטובוסים) עבור הכניסה לאזור.

צעדים דומים לאלו ננקטו בערים אירופיות אחרות: בהמבורג, למשל, רכבי דיזל לא יכולים להיכנס מזה שנה לאזור מצומצם למדי, וכך גם במדריד ובפריס, אך המהלך בלונדון הוא לעת עתה הצעד הקונקרטי והמשמעותי ביותר. משנת ,2040 אגב, אי אפשר יהיה לקנות בבריטניה (במדינות אחרות באירופה אף הרבה קודם: בנורבגיה החל מ- 2025 ובגרמניה החל מ-2030) כלי רכב חדשים המונעים בדלק או בדיזל (למעט משאיות).

זיהום האוויר בלונדון אחראי לכ-9,400 מקרי מוות מוקדם מדי שנה/ תצלום: diego martinez – unsplash

 

בעיקר אצל ילדים

על פי מדדים שונים, לונדון דווקא נמצאת במקום סביר באמצע בדירוג הערים המזוהמות. את המקומות הראשונים תופסות בעיקר ערים בהודו, סין ובשאר יבשת אסיה – אך בעיר נמדדות חריגות רבות מהרמה המומלצת של ארגון הבריאות של האו"ם. בעיר מתקיים מעקב רב שנים אחר היקף זיהום האוויר, כולל באמצעות מערך ניטור איכות האוויר בחסות אוניברסיטת קינגס קולג', ומתקיימים בה מחקרים רבים הנותנים תמונה טובה של המצב.

מחקר שהושלם ב-2015 העריך כי זיהום האוויר בלונדון אחראי לכ-9,400 מקרי מוות מוקדם מדי שנה; העלות הכלכלית של מערך הטיפול בכך הוא לפחות 1.4 מיליארד ליש"ט (כ-6.5 מיליארד שקל). על פי המחקר, ילדים (שרגישים הרבה יותר ממבוגרים לחשיפה לחומרים מסוכנים) שנולדו בעיר בשנת 2010 יאבדו יותר מ-9 חודשים מחייהם מסיבה זו. על פי דו"ח עדכני יותר, הממוצע העולמי כבר מגיע לשנה ו-8 חודשים. למעשה, זיהום אוויר בתוך הבית ומחוצה לו כבר שווה ערך לעישון טבק (אובדן שנה ו-10 חודשים) בהשפעתו על תוחלת החיים.

הייאוש לא נעשה יותר נוח

בראשית 2018 הכריזו עיריית חיפה והמשרד להגנת הסביבה על אזור בעיר שהכניסה אליו אסורה הכניסה לכלי רכב מזהמים במיוחד והחל מינואר 2019 אסורה הכניסה לכל כלי רכב מונע בדיזל, אלא אם הותקן בו מסנן מיוחד שאותו ניתן לרכוש במחיר מסובסד. בניגוד ללונדון, שם התקן המחייב למרבית כלי הרכב הוא יורו6, התקן בחיפה הוא יורו4 שערכי הפליטות המותרים בו גבוהים יותר.

כלי רכב שלא עומדים בתקנים המחמירים ביותר הקיימים כיום בלונדון משלמים תוספת של 60 שקל לכלי רכב קטנים או 500 שקל (משאיות ואוטובוסים) עבור הכניסה לאזור. תצלום: simon rae – unsplash

 

"ההשלכות של זיהום האוויר בתחלואה ובתמותה, המוכרות משאר העולם, מתקיימות גם בישראל. אולם תמהיל מקורות הזיהום שונה", אומרת ד"ר רות אסטרין, מנכ"לית הקרן לבריאות וסביבה, "לישראל מוסע זיהום ממדינות אחרות, כזה שמקורו בפעילות אנושית או באירועי מזג אוויר, במיוחד סופות חול. עם זאת, בישראל יכולים לצמצם בצורה טובה יותר את  הזיהום המקומי, שמקורו בתעשייה או בתחבורה. לכן, צעדי מדיניות כמו אגרות גודש או איסור נסיעה הם רצויים ונכונים. יש לבצע מחקר מקומי כדי למצוא את האזורים שבהם צריך להתמקד, מבחינת עלות תועלת של המהלך וההגנה על הציבור מחשיפות, ולשלב זאת עם פתרונות תחבורה ציבורית, שבלעדיהם צעדים כאלו התבררו כלא-יעילים".

לאחרונה, אגב, הכריזה יצרנית רכבי היוקרה פורשה על ביטול ייצורם של דגמי דיזל, בעיקר בעקבות הנזק התדמיתי שגרמה שערוריית הטיית מדידת הפליטות של חברת האם פולקסוואגן. אולם כדי להבטיח את עתידם של ילדים הנולדים היום לא די בצעדים סמליים, יש לנקוט במהלכי מדיניות מקיפים יותר.



אולי יעניין אותך