מדי שנה בני האדם אחראיים לפליטה של כ-11 מיליארד טון של פחמן לאטמוספרה. במשך עשרות שנים, עמלו מדעני אקלים על מנת למצוא לאן הולך כל הפחמן הזה – זאת כדי להבין טוב יותר את השפעת פליטות הפחמן על האקלים, על החמצת האוקיינוסים ועוד. חצי מהפליטות השנתיות נשארות באטמוספרה ותורמות לשינוי אקלים, והשאר נספג ומצטבר באוקיינוסים וביבשות (מומס במים, בונה יצורים חיים או נקבר במרבצי פחמן בקרקע).
עם זאת, עד היום לא הצליחו למצוא המדענים לאן נעלמים 20 אחוז מהפחמן (כשני מיליארד טון). כעת, ייתכן שאנו מתקרבים לפתרון התעלומה.
מחקר סיני חדש מצא מאגר פחמן עצום ולא ידוע השוכן לו בעומק מאות מטרים מתחת למדבר טקלמקן שבסין. מאגר זה, מכיל על פי ההערכות כ-20 מיליארד טון של פחמן – פי שניים מאשר הפליטה האנושית השנתית אך איך הגיע פחמן זה למעמקי המדבר? לאזור זה זורמים נחלים ונהרות שמקורם בהפשרת שלגים וקרחונים. המים סופגים פחמן מהאוויר ומצמחים, מחלחלים לעומק הקרקע במדבר ונושאים את הפחמן אל אקוויפר עמוק. היות ואקוויפר זה מצוי בלחץ גדול והוא מלוח מאוד, הוא מסוגל להכיל פי שניים פחמן לעומת ליטר של מים מהאוקיינוסים. אם מים אלה ייחשפו ללחץ האטמוספרי על פני השטח הם יבעבע כמו סודה. בנוסף לפחמן טבעי זה, שעובר שיקוע במעמקי המדבר, כמויות רבות עוד יותר של פחמן שמקורו בחקלאות האנושית במדבר עובר גם כן שיקוע באותה הדרך.
מאז תחילת החקלאות באזור שיקוע הפחמן קפץ פי 10 לעומת המצב הטבעי שלו. אם מערכות שיקוע פחמן דומות קיימות במדבריות נוספים בעולם, הרי שהם יכולים לאחסן עד לטריליון (אלף מיליארד) טון פחמן. כמות זו גבוהה מכל הפחמן בצמחים על פני כדור הארץ, ויכולה להסביר קליטה של ארבעה אחוזים בשנה של אותו פחמן נעלם.
מאגרי פחמן אלה מקרבים אותנו אל פתרון התעלומה, אך לא מספיקים כדי לפתור אותה. עם זאת, המחקר נותן השראה לחפש פחמן נוסף במקומות לא צפויים אחרים ואולי גם למציאת דרכים חדשות לסילוק אקטיבי של פחמן מהאטמוספרה.
לקריאת המחקר לחצו כאן.
