הבעיה המרכזית של אנרגיות מתחדשות כמו אנרגיית שמש ואנרגיית רוח היא העובדה שהן אינן יציבות וקבועות: הן משתנות לפי עונות השנה, לפי מזג האוויר ולפי השעה ביום ולכן קשה להסתמך רק עליהן להפקת חשמל.
הפתרון לבעיה הזו הוא אגירה של אנרגיה חשמלית בקנה מידה גדול, בדומה למה שנעשה כיום בקנה מידה קטן במצברים ובסוללות – ובימים אלה חוקרים מארה"ב ומהולנד עמלים על פיתוח מצבר זרימה. הוא פועל כמו מצבר רגיל: אנרגיה כימית מאוחסנת בכימיקלים בתוך נוזל, ומומרת לחשמל בזכות מעבר של אלקטרונים בין אלקטרודות.
ההבדל ביניהם הוא שבמצבר רגיל כל נוזל הכימיקלים נמצא בתוך המצבר, בעוד שבמצבר זרימה רוב הנוזל נמצא במכל אגירה מחוץ למצבר עצמו ולכן כמות האנרגיה שאפשר לאחסן בו מוגבלת רק לנפח תא האגירה שיכול להיות גדול מאוד.
מצבר הזרימה יעשה שימוש במולקולות אורגניות זולות לאגירת אנרגיה, ולא ביוני מתכת יקרים ומזהמים כמו במצברים הקיימים כיום. זה יאפשר בנייה של מתקני אגירת אנרגיה בהיקף גדול, אגירה של אנרגיה שמקורה במקורות מתחדשים ושימוש יעיל בה לפי דרישה.
