כיצד יראו נופי הצומח של ישראל בעוד 30 או 50 שנים? האם יהיו אלה נופים הרצויים לנו, נכונים עבורנו? אקולוגים, מנהלי שטחים פתוחים ומתכנני נוף מתחבטים בשאלות אלה כל הזמן.
בשנים האחרונות נצבר ידע מדעי רב על תהליכים אקולוגיים ארוכי טווח הקשורים בהתפתחות הצומח – התפתחות החורש, התפשטות אורנים (עליהם נכתב כאן בעבר), השפעת שריפות והשפעת רעייה ופעילות אנושית אחרת. המחקר האקולוגי ארוך הטווח (LTER – Long Term Ecological Research) ברמת הנדיב, כחלק מרשת המחקר העולמית, מקדיש שנים רבות להבנת תהליכים אקולוגיים ארוכי טווח הקשורים לממשק אקולוגי. אלא שעד כה התקשו חוקרים להמחיש למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב את משמעות התהליכים מבחינת מראה הנוף העתידי.
תהליכי התפתחות צומח נמשכים לעתים עשרות שנים, ויש בהם גורמים רבים ומורכבים. הידע המדעי המתקבל ממחקרים בתחום מורכב ממילים, מטבלאות וממשוואות והוא לא תמיד מגלה איך יראה השטח הפתוח מחוץ לביתנו אם למשל יתפשטו לאזור עצי אורן באופן לא מבוקר, או באופן מבוקר על ידי דילול, או אם תוכנס רעיית עזים או בקר לפארק או ליער שתכליתה להפחית את הכמות ואת הכיסוי שיוצר הצומח הנמוך.
שלבי הביניים של התהליכים גם הם לא תמיד ניכרים לעין, או אסתטיים מבחינה חזותית, וכדי להציג את התרחישים העתידיים נוצר צורך בהתבוננות אחרת.
שפה חזותית בין לאומית
שיתוף פעולה חדש בין צוות המחקר של רמת הנדיב וחברת Lenne'3D מהמבורג שבגרמניה מנסה לתת מענה לשאלות אלה ואחרות באמצעות מודל חזותי (ויזואלי) תלת ממדי ממוחשב שנועד להמחיש תהליכים מעצבי נוף.
היתרון הגדול במודל החזותי הוא בכך שזוהי שפה אוניברסלית, המשותפת לכל בני האדם. תמונה, סרטון או מצגת יכולים להמחיש את מבנה הנוף המתקבל תחת כל החלטת ממשק, ובכך לסייע לקבלת החלטות לגבי אופן ההתערבות הרצוי בתהליכים האקולוגיים.
חשיפת אנשים מקבוצות שונות במעבדה להדמיות בתלת ממד תאפשר הבנה המבוססת לא רק על ידע מדעי טהור, אלא גם תכלול תובנות לגבי מראה הנוף בעיני המתבונן. מקבלי ההחלטות יוכלו להציג בפני אנשים שאינם מדענים את הפעולות שהם מתכוונים לבצע, וכך יקבלו הערות והצעות לגבי כל אפשרות שהם מציעים.
משקפת לעתיד ירוק
המודל החדשני שבו נעשה שימוש ברמת הנדיב מבוסס על ידע מדעי כמותי לגבי גורמים שונים: הרכב צומח לסוגיו, כלומר חלוקה למבנים שונים של תצורות צומח – עצים, שיחים, צמחים עשבוניים חד שנתיים; כיסוי השטח על ידי הצמחייה; גובהם של העצים ודגמים מרחביים של הצמחייה (למשל אם הצומח "כתמי", כלומר מרוכז בצורת כתמים, או שלכל מבנה צומח יש תבנית פיזור משלו).
"המודל החדש מתמקד בהתנחלות אורנים, אתגר ממשקי שהוא רלוונטי לנופי הצומח של שטחים נרחבים בישראל", מספרת ליאת הדר, מנהלת המחקר ברמת הנדיב החוקרת את האקולוגיה של הפארק.
"אנחנו מתבססים על נתוני אמת מהשטח, על תצלומי אוויר ועל נתוני מערכת חישה מרחוק LiDAR מבוססת לייזר (ראשי תיבות של Light Detection And Ranging,). השילוב שלהם משקף בסיס ידע שנצבר בשטח הפארק יותר מ-25 שנים, ומאפשר למודל לחזות את המשמעות הנופית של חלופות ממשקיות לטווח הארוך (30 שנים), כמו אי התערבות אחרי שריפה, טיפול סלקטיבי באמצעות כריתה או דילול, הסרת האורנים מהשטח או נקיטה בגישה של לתת לטבע לעשות את שלו".
תוצרי המודל הסופיים מגוונים, והם מוצגים כמו סרט המבטא מסלול של הליכת אדם בשטח היום ובעתיד, תמונות של הנוף העתידי בתלת ממד ותמונות פנורמיות של נוף הפארק מנקודות תצפית בשטח הממחישות את מראה הנוף היום ובעוד 30 שנים תחת שישה מסלולי ניהול שונים.
התוצר הייחודי הזה עוזר בהצגת התכונות האובייקטיביות של הנוף והאופן שבו הוא נתפס על ידי קהלים שונים, ומקדם את יכולת קבלת החלטות בנוגע לממשק אקולוגי בשטח.
המחקר המלא הוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה שהתקיימה ב-14-12 באוקטובר 2015
הדמיות של נוף הצומח ברמת הנדיב, היום ובעתיד
