אם מאסתם בקיץ הישראלי, שמסרב להיפרד מאתנו סופית גם לקראת סוף אמצע נובמבר, סביר להניח שאתם כבר עסוקים בפנטזיות על הרים מושלגים. ואם אתם מכורים ללבן, אתם כבר בטח מתכננים את הגיחה הבאה למדרון. כך או כך, כדאי שתתרגלו לכך שהחלום על גלישה באתרי סקי צפוי להפוך להיות קשה יותר להשגה: שינוי האקלים משנה גם את ענף הסקי, ותוצאותיו ניכרות ברבים מאתרי הסקי בעולם כבר היום.
עד לסוף המאה הקרובה צפויות כמויות השלג להצטמצם בכ-70 אחוז באתרי הסקי שבאלפים, כך טענו חוקרים משוויץ במחקר גדול שהתפרסם בעיתון המדעי The cryosphere בחורף 2017 ושהציג כיצד ישפיעו תרחישים שונים של פליטות גזי חממה על אתרי הסקי בהרי אירופה. החוקרים הגיעו למסקנה שהירידה החדה הזאת בכמויות השלג תתרחש אם לא תוגבל ההתחממות הגלובלית לעד שתי מעלות צלזיוס מעל ערכי המהפכה התעשייתית – כלומר, אל מתחת לגבול העליון שהוגדר בהסכם פריז לשינוי האקלים.
החורפים האחרונים בהחלט יוצרים את הרושם שאנחנו כבר נמצאים בדרך אל מימוש התרחיש השלילי הזה.
״בשל ההתחממות הנצפית, מתרחשים כמה דברים שמשפיעים על ירידת שלג״, מסביר פרופ׳ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. ״בין היתר, כמות הימים שבהם הטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות צלזיוס באזורים הגיאוגרפיים של אתרי הסקי פוחתת משנה לשנה, ולכן גם אם אכן ירדו שלגים בהרים הללו – הרי שהם מפשירים מהר יותר. פירושו של דבר עונת סקי קצרה יותר. יש דיווחים שמראים שבחלק מהאתרים נגרעו מהעונה של 2017 יותר מ-30 ימים – היא החלה מאוחר, והסתיימה מוקדם. השלג עצמו גם יורד בכמויות קטנות יותר ולכן אינו מצטבר, ועוביו הכולל של השלג הנערם נמוך יותר – מה שהופך אותו לאמין פחות למטרות סקי״.
במקביל, מוסיף יאיר, ניכרים שינויים במסלולי הסופות ומערכות מזג האוויר החורפיות – בפרט באירופה, ואלו משפיעים גם הם על הצטברות השלג בהרים. ״בשנים האחרונות העונה התחילה טוב – כלומר עם כמויות שלג סבירות בסופות של נובמבר-דצמבר, אבל אז גלי חום ויובש ממושכים גרמו להפשרת השלגים שכבר ירדו״, הוא אומר. ״המצב היה כל כך נואש, עד שבחלק מהאתרים נאלצו להביא מכונות שלג מלאכותיות כדי לחפות על ההפשרה המוקדמת. לפי מודלים לחיזוי אקלים, ההתחממות הנמשכת תגרום לכך שקו השלג (Snow Line) יהיה גבוה יותר בהרים וישאיר מסלולים קצרים יותר, מה שידרוש השקעה נוספת בתשתיות של אתרי הסקי״.
שלג מלאכותי ושלג משומר
המצב הזה לא ישפיע אך ורק על גולשי הסקי עצמם. במדינות עם חורף קר ותנאים גיאוגרפיים מתאימים מדובר בענף כלכלי מכניס ומשמעותי – הן בתחום התיירות והן כענף ספורט. בארצות הברית, למשל, ענף תיירות הסקי מגלגל מדי שנה כ-5.5 מיליארד דולרים. בדומה למה שמתרחש באלפים, גם בארה״ב צפויה ירידה משמעותית בכמויות השלג ובאורך העונה החורפית – לכן הענף צפוי להפסדים כלכליים ניכרים. במחקר מ-2017, חזו החוקרים (זאת על פי תרחישי האקלים RCP4.5 ו-RCP8.5, שמתבססים על תחזיות הפאנל הבינלאומי לשינוי אקלים) שענף הסקי האמריקאי צפוי להפסדים של בין 344 מיליון דולרים ל-780 מיליון דולרים מדי שנה החל משנת 2050.
הנתונים של המחקר על הרי האלפים מראים שגם אם נצליח להגביל את ההתחממות לשתי מעלות בלבד (חלון ההזדמנויות הפתוח בפניו לשם כך, אגב, הולך ומתקצר), עדיין צפויות כמויות השלג באתרי הסקי שבאלפים להצטמצם בכ-30 אחוז "בלבד". ההשפעה מורגשת כבר עכשיו בשטח: ביחס לשנות ה-60 של המאה הקודמת, למשל, עונת החורף קצרה בממוצע בכ-20 ימים בשנה. עובדה זו מאלצת את העוסקים במלאכה לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי להאריך את העונה. בין היתר, אתרי סקי משתמשים באמצעים מלאכותיים כמו רובים ותותחי שלג (מכונות ענק המפיקות שלג באופן מלאכותי על ידי שימוש בכמויות גדולות של מים) כדי להציל את מקור ההכנסה שלהם.
יש אתרי סקי שמשתמשים ב"חקלאות שלג" (snow farming) כדי לשמר את השלג שיורד בשטחם. חלק מהשיטות האלו כבר הוכיחו עצמן כיעילות יחסית: בשנה שעברה, למשל, שימוש בשיטת שימור שלג באתר סקי בדאבוס, שווייץ, איפשר לקיים בו את עונת הסקי כמתוכנן, בחודשים אוקטובר-מאי. בשיטה זו, מכסים בסיום העונה את השלג שירד במהלכה, על מנת לשמור אותו לחורף הבא. בין היתר השתמשו באתר בטכניקה של כיסוי השלג שעל ההר ביריעות ברזנט אטומות למים, או על ידי פיזור נסורת על השלג שהצטבר במדרונות ופיזורו במעלה ההר כמה חודשים אחר כך.
מה צפוי לעונה הקרובה?
״קשה לחזות מראש מה יהיה טיב עונת הסקי הקרובה של חורף 2019-2018 באתרים האהובים על הגולשים הישראליים, במדינות כמו שווייץ, צרפת ובולגריה״, מסביר פרופ' יאיר, ״זאת משום שתחזית עונתית היא עדיין לא מדויקת דיה – מרבית המודלים האטמוספריים שבהם משתמשים לחזות את טיב החורף הם בעלי דיוק של כ-60 אחוז בלבד. בפרט, קשה לחזות את כמות השלג הכוללת ב-שלושה-ארבעה חודשים בלבד ולכן החיזוי הוא סטטיסטי״.
ובכל זאת, תחזיות לשנה זו כבר מבשרות כי יש סבירות של כ-70-60 אחוז שזאת הולכת להיות שנת אל ניניו – תופעה אקלימית מחזורית שגורמת להתחממות פני המים באזורים נרחבים באוקיינוס השקט ושמתבטאת במזג אוויר חם יותר מהרגיל בחלק מהאזורים בעולם ביחס לממוצע, כמו גם בנטייה לאירועי קיצון רבים ודרמטיים יותר מהרגיל. לפי התחזית לעונת הסקי, נכון לעכשיו, החורף הקרוב יהיה דווקא מושלג יחסית באירופה ובאלפים, ואילו ברוב אזורי ארה״ב הוא צפוי להיות צחיח מהרגיל.
״אם אכן יהיה אל ניניו השנה, ההשפעה על כמויות השלג תלויה בעוצמתו, שאינה דבר קבוע״, אומר פרופ' יאיר. ״האל ניניו האחרון, למשל, זה שהתרחש בשנת 2016-2015, היה החזק ביותר במאה ה-21. בדרך כלל, כשמדובר על אל ניניו בינוני-חזק הוא בא לידי ביטוי בחורפים קרים מהרגיל באירופה – אבל בעוד כחודש צריך יהיה לראות עד כמה התחזיות מדייקות הפעם״.
אז מה ימלא את החופשות שלנו בעתיד? עושה רושם שסקי יהפוך לתענוג נדיר יותר ויותר, איים אקזוטיים עלולים לטבוע מתחת לפני הים, והאטרקטיביות של ענף הצלילה צפויה להיפגע קשות עם ההידרדרות במצבן של שוניות האלמוגים בעולם. אז אם אנחנו בכל זאת אנחנו רוצים לדאוג שכל הדברים המופלאים האלה ימשיכו להיות חלק מהחיים שלנו – או לפחות יישארו כאפשרות ממשית בחלומות שלנו על חופשות מפנקות – אולי כדאי שנתחיל להתייחס לשינוי האקלים ברצינות רבה יותר ולהפחית את פליטת גזי החממה שלנו לאטמוספרה בכל האמצעים הרבים העומדים לרשותנו ולהיערך כבר היום לצמצום נזקיו הרבים שצפויים בעתיד הקרוב, קרוב משחשבנו.
