בשר מאובד

בריאות ומזון |
20 אחוז מהבשר שמיוצר בעולם נזרק לפח. כיצד ניתן לצמצם את הבזבוז הזה, שפוגע בבעלי החיים, בסביבה וגם בכיס שלנו?

"אם בזבוז המזון היה מדינה – הוא היה המדינה השלישית המזהמת ביותר בפליטת גזי חממה לאוויר״, כך נקבע בדו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האו״ם. תעשיית המזון מייצרת גזי חממה בהיקף אדיר – גזים כמו פחמן דו-חמצני ומתאן, שתורמים לאפקט החממה וכך גם לשינוי האקלים. אם לוקחים בחשבון את כלל המזון שהולך לאיבוד לאורך שרשרת הגידול, האספקה והצריכה, מגיעים למצב שבו בזבוז המזון אחראי לפליטה של יותר גזי חממה מכל מדינה אחרת – פרט לסין ולארצות הברית.

כמות המזון שמתבזבזת בשלבי השרשרת השונים היא קשה לעיכול. שליש מהמזון בעולם מושלך לפח, ומדובר בכמות אדירה – 1.3 מיליארד טון של מזון! בישראל בלבד מתבזבזים בכל שנה 1.865 מיליון טונות של פירות וירקות, 272 אלף טונות של דגנים וקטניות, 162 אלף טונות של מוצרי בשר, ביצים ודגים ו-159 אלף טונות של חלב ומוצריו, שמצטברים לכדי 2.5 מיליון טון מזון. המזון הזה יכול היה להאכיל פיות רבים, ובזבוזו מייצר נזק סביבתי עצום, כמו גם נזק כלכלי.

את המקום הראשון והמפוקפק בטבלת המזון המבוזבז בישראל תופסים, כאמור, הפירות והירקות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהם נאכלים בעיקר טריים, ולכן רבים מהם אובדים במהלך הגידול (לאחר שנמצאו אינם ראויים לשיווק), במהלך האריזה, במשאית בדרך לסופרמרקט או במקרר של הצרכן.

עם זאת, כאשר בוחנים את הנזק הסביבתי של המזון האבוד, מגלים שהנזק הסביבתי החמור ביותר מאיבודי המזון נגרם דווקא כשאנחנו מבזבזים בשר. הסיבה לכך היא שגידול בעלי החיים מצריך משאבים גבוהים בהרבה מגידול מזון מן הצומח, בין היתר מכיוון שהוא מצריך גם גידול מזון עבורם, מה שדורש עוד שטחים ומשאבים נוספים להאכלתם.

הנזק הסביבתי האדיר של אובדן הבשר (ושל אכילת בשר מלכתחילה) הביא מדינות רבות להוציא לפועל תכניות לצמצום צריכת הבשר של התושבים – אבל יש דרכים נוספות שבאמצעותן ניתן לצמצם את בזבוז הבשר, שאותן ניתן ליישם בחיי היומיום.

בשר. תצלום: Lukas Budimaier
הנזק הסביבתי החמור ביותר מאיבודי המזון נגרם דווקא כשאנחנו מבזבזים בשר. תצלום: Lukas Budimaier

דרך כל בשר

כדי להבין את המשמעות של בזבוז הבשר צריך להבין את "החתימה הסביבתית" של ייצור הבשר. במחקר שהתפרסם על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארה״ב, לו היה שותף החוקר הישראלי אלון שפון, מצאו החוקרים שגידול מזונות מן החי – בקר, חזיר, עוף, ביצים וחלב – דורשים יותר משאבים ממזונות מהצומח באופן משמעותי. "כימתנו את המחיר הסביבתי של המזונות מן החי לפי המשאבים הנדרשים כדי לייצר את המספוא בעבורם – מים, דשן ואדמה״, מסביר שפון, דוקטורנט במכון ויצמן למדע וממייסדי הפורום לתזונה בת-קיימא. ״למדד הזה צירפנו גם את גזי החממה הנפלטים בתהליך, ומצאנו שצריכת המשאבים עבור קלוריה אחת של בשר בקר גדולה פי 10 ויותר מצריכת המשאבים עבור מוצרים אחרים מן החי. בנוסף, צריכת המשאבים עבור קלוריה של מזונות מן החי גדולה מצריכת המשאבים עבור קלוריה של מוצרים מן הצומח – פרט למשאבי המים, שהם דומים".

כאשר מדובר בגזי חממה (גזים כמו פחמן דו-חמצני ומתאן, שתורמים לאפקט החממה וכך גם לשינוי האקלים), נתוני האו"ם חושפים שהבשר המבוזבז בעולם אחראי ל-21 אחוז מכלל גזי החממה שפולטת "מדינת המזון המבוזבז". הנתון הזה משמעותי בעיקר לאור העובדה שהבשר אינו מצרך המזון המבוזבז ביותר מבחינת כמות (את התואר המפוקפק הזה תופסים בישראל הפירות והירקות, ובעולם גידולי התבואה). המשמעות ברורה: קילו של בשר מבוזבז אחראי לפליטה של הרבה יותר גזי חממה מאשר קילו של מזונות מבוזבזים אחרים.

לפי נתוני האו"ם, 20 אחוז מהבשר בעולם מתבזבז במהלך שרשרת הייצור שלו. דו״ח שפרסם משרד החקלאות האמריקאי חושף שבשנת 2010 הושלכו בארה״ב לפח כ-6.7 מיליון טונות של בשר בשלבי האספקה והצריכה בלבד – זאת מבלי שהוספנו את שלבי הגידול והשינוע, שם מתרחשים איבודים נוספים. מבלי להיכנס להיבטים המוסריים שבגידול חיות משק באופן מתועש, שהופכים צורמים עוד יותר כשחושבים על כמויות הבשר שמוצאות את דרכן לפח בסופו של דבר, ההיבט הסביבתי של בזבוז כמויות כאלה של בשר הוא חמור מאוד: מדובר לא רק בבשר המבוזבז עצמו, כי אם במשאבי מים, קרקע, דשנים, דלק וגידולים חקלאיים שהושקעו בייצור הבשר ומושלכים לפח יחד עם כל קילוגרם בשר שמתבזבז – זאת מבלי שבכלל הזכרנו את כמויות הזיהום לקרקעות ולמקורות מים ופליטות גזי החממה שמייצרים בעלי החיים המגודלים לתעשיית המזון מן החי, שגם הם גבוהים בהרבה מאשר בכל תעשיית מזון אחרת.

מיליארד סינים מצמצמים את צריכת הבשר

לפי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו״ם, עד לשנת 2050 צפויה צריכת הבשר לעלות ב-173 אחוז, עלייה שמיוחסת במידה רבה למדינות מתפתחות כמו סין והודו – מדינות שבהן צריכת בשר על בסיס יומי הייתה בעבר נחלתם של העשירים בלבד. כיום צריכת הבשר במדינות האלה נמצאת בנסיקה: בסין עלתה ב-30 השנים האחרונות צריכת הבשר לאדם מ-13 ל-63 (!) קילוגרם בשנה.

מעבר לצעדים להפחתת האובדן שנוצר לאחר ייצור הבשר, מתחילות מדינות שונות להפנים שאחד הכלים החשובים להפחתת פליטות גזי החממה ולחסכון במשאבים הוא עידוד הפחתה בצריכת הבשר מלכתחילה. בממשל הסיני, למשל, הבינו שאחת הדרכים העיקריות להגיע ליעדי הפחתת הפליטות שהציגו בוועידת פריז לשינוי האקלים בדצמבר האחרון היא להכריז על תכנית שתעודד את התושבים להפחית באכילת בשר, בכוונה להפחית את צריכת הבשר במדינה ב-50 אחוז ולחסוך באופן זה כמיליארד וחצי טון של פליטת גזי חממה שנתית, כמו גם לשפר את בריאות התושבים במדינה ולחסוך כספים למערכת הבריאות.

אטליז בשוק סיני. תצלום: Natalie Ng
אטליז בשוק בסין. ב-30 השנים האחרונות עלתה צריכת הבשר במדינה לאדם מ-13 ל-63 קילוגרם בשנה.. תצלום: Natalie Ng

״לו היינו אוכלים מזון ממקור צמחי במקום מזון מן החי, היינו יכולים להפיק יותר מזון״, אומר שפון, ״מכיוון שכאמור, צריך הרבה יותר יבולים כדי להפיק מזונות מן החי מאשר מזונות מן הצומח. לכן, לדעתי יש לראות בעצם אכילת המזון מן החי בזבוז מזון. כל צמצום של צריכת בשר משמעו צמצום מדרך הרגל (footprint) הסביבתי של המזון, צמצום שהוא בהחלט נדרש – מכיוון שגם בישראל אנחנו צורכים הרבה מאוד בשר, הרבה מעבר להמלצות התזונתיות הסטנדרטיות והרבה יותר מהמקובל בדיאטה הים תיכונית, שהיא דיאטה נפוצה באזורנו זה מאות שנים. המחיר של זה – הן הבריאותי והן הסביבתי – הוא גבוה מאוד".

״האתגר הגדול ביותר של מדינה בנושא הזה הוא אימוץ מדיניות שתביא דה פקטו לשינוי הרגלי התזונה״, הוא מוסיף. ״כל מדיניות או יוזמה שמכוונת לשינוי הרגלי תזונה בקנה מידה רחב לטובת הסביבה, בריאות הציבור והכלכלה היא מבורכת. בדו״ח שיצא לאחרונה מציעים החוקרים אסטרטגיות שונות שיסייעו ליישם שינויים בדפוסיי צריכת המזון, כמו למשל העלאת מודעות בקרב הציבור, הצעת הטבות כאמצעי לעידוד שינוי תזונתי, יצירת מרחב בו השינויים נעשים קלים יותר לאור המחסומים הפסיכולוגיים לשינוי הרגלי הצריכה (לדוגמה הצעת תחליפים שטעמם דומה לבשר) – זאת תוך הקפדה על שילוב אספקטים חינוכיים ותרבותיים. צריך להבין שכיוון שצריכת מזון שלובה במסורת, בתרבות ובאורח החיים של כל חברה – קשה מאוד לחולל שינוי, ולכן שינוי תזונתי בקנה מידה רחב יצריך ייצור של סביבה נוחה לכך והשקעה של מאמצים רבים״.

לא לשכוח רשימת קניות 

עד שגם אצלנו בישראל יחלו מקבלי ההחלטות בצעדים שיסייעו להפחית את איבודי המזון ואת פליטות גזי החממה ממזון לאוויר, ארגון Think-Eat-Save מציע כמה טיפים שיעזרו לכם להיות צרכנים חכמים וסביבתיים ולהשליך פחות מזון לפח וכך גם תחסכו לעצמכם כסף, וגם תעזרו בשמירה על הסביבה:

  • חשבו לפני שאתם קונים – בדקו את המקרר והמזווה שלכם לפני היציאה לקניות וערכו רשימת קניות מסודרת והקפידו לא לחרוג ממנה
  • נסו לערוך את הקניות במחשבה על ארוחות ספציפיות שאתם מתכננים
  • בדקו את תוקף המוצרים שלכם במקרר ותכננו שימוש במוצרים שתוקפם שעומד לפוג
  • ערכו אחת לשבוע ארוחה מכל השאריות שנמצאות במקרר שלכם
  • ודאו שטמפרטורת המקרר אינה גבוהה מדי – היא אמורה להיות מכוונת ל1-5 מעלות צלזיוס על מנת לשמור על המזון לאורך זמן


אולי יעניין אותך