השבוע דווח על גל שריפות ברחבי ישראל, שכלל שריפת חורש גדולה שפרצה ליד היישוב נחושה שבמטה יהודה, שתי שריפות שפרצו בתוך יממה בסמוך לעפולה והובילו לפינויים של בתים באזור, שריפה שפרצה בבניין מגורים בחיפה וגרמה לפציעתם של שלושה דיירים באורח קל עד בינוני ודליקות נוספות רבות. ארגון כבאות והצלה לישראל התריע על תנאים שעלולים לעודד פריצת שריפות ענק ואסר על הדלקת אש ועל ביצוע עבודות אחזקה שכוללות אש או להבה גלויה.
ימי הסתיו ותחילת החורף הם זמן מועד לשריפות בישראל, מכיוון שהאוויר נוטה להיות יבש במיוחד והגשמים עדיין מועטים. בתקופה זו של השנה התרחשו שני אירועי שריפות זכורים היטב: גל השריפות שהכה בישראל בין 27-22 בנובמבר 2016, שבמסגרתו מעל 1,700 שריפות כילו כ-41 קילומטרים רבועים של שטחים פתוחים ובנויים באזורים שונים ברחבי הארץ, ואסון השריפה בכרמל, שהתרחש בתחילת דצמבר 2010, ושבו נספו 44 בני אדם וכן הושמדו בתי מגורים ואזור יער נרחב מאוד בפארק הכרמל וביישובים שבסביבתו.
במחקר חדש שהוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה, מדענים מאוניברסיטת תל אביב מצאו דרך ייחודית לאתר מצבים שבהם עלולות להיווצר שריפות וליצור התרעות מפניהן. זאת באמצעות טכנולוגיה שנמצאת בכיס של כל אחד ואחת מאתנו – הטלפון החכם שלנו.
התרעה בזמן אמת לכוחות ההצלה
רוב האנשים לא מודעים לכך, אבל כל טלפון חכם כולל חיישנים שמודדים מאפיינים שונים של סביבת הטלפון, כמו לחות, טמפרטורה, לחץ אטמוספרי, שדה מגנטי, תאוצה ועוד. נתונים אלה מסייעים לתפקודו של הטלפון (חיישני הלחות, למשל, מאפשרים מתן התרעה כשהמשתמש מנסה לחבר לטלפון מטען רטוב), ולפעילותן של אפליקציות שונות (כמו נתוני ה-GPS, שמשמשים את אפליקציות המפות).
המחקר החדש נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של חופית שחף תחת הנחייתו של פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב. במחקר נעשה שימוש בחיישני הטלפון החכם למדידת תנאי מזג האוויר, שלהם השפעה רבה על היווצרותן של שריפות: גם אם שריפה נובעת מגורמים אנושיים כגון רשלנות פושעת או הצתה מכוונת (בישראל לא נפוצות שריפות ממקור טבעי בשל היעדר פעילות ברקים בעונות החמות), מזג האוויר הוא שיקבע האם היא תדעך במהרה מבלי לגרום לנזק ממשי או שתהפוך לדליקה גדולה ומסוכנת שתבער ותתפשט ללא שליטה. המחקר התמקד בלחות, אחד ממדדי מזג האוויר המשפיעים ביותר על שריפות: כשהלחות נמוכה הצמחייה יבשה מהרגיל – כלומר, הדלק של השריפה הופך לדליק במיוחד, והסבירות להתלקחות שריפה עולה.
במחקר נעשה שימוש בנתוני הלחות שנאספו במשך ארבע שנים מכ-40 אלף טלפונים חכמים ביום ברחבי העולם על ידי אפליקציית מזג האוויר WeatherSignal של חברת OpenSignal. החוקרים התמקדו בתקופת גל השריפות של נובמבר 2016, שהתאפיינה ביובש חריג: הלחות בישראל עמדה באותו שבוע על פחות מעשרה אחוזים ובמיקומים מסוימים אף הגיעה לחמישה אחוזים – וכך הפכו אירועים רבים בהם התלקחה או הוצתה אש, בקלות יחסית, לשריפות ענק. את הנתונים האלה השוו החוקרים לתקופה המקבילה בשנים 2015-2013.
החוקרים מצאו הבדל משמעותי בין נתוני הלחות שנמדדו על ידי הטלפונים הסלולריים ב-2016 לאלה מהשנים שקדמו לה – כלומר, חיישני הניידים סיפקו אינדיקציה טובה לקיומו של מצב היובש הקיצוני. תוצאות דומות התקבלו גם כשהחוקרים בחנו שני אירועי שריפות אחרים, שהתרחשו בשנים האחרונות בפורטוגל ובמקדוניה.
בעקבות תוצאות המחקר, החוקרים מעוניינים להתחיל לעקוב בזמן אמת אחר המידע שנאסף על ידי חיישני הטלפונים. "אם נראה חריגה מהנתונים הרגילים וכל המשתנים יצביעו על כך שיש סיכון גבוה לשריפות, נוכל להתייחס לזה כסימן אזהרה ולתת התרעה מיידית לכוחות הביטחון וההצלה", אומרת שחף.
מאסות של נתונים
אין ספק שטלפון סלולרי הוא מטבעו פחות מדויק מתחנה מטאורולוגית, שמכוילת היטב ושחסינה יותר מפני השפעות חיצוניות. עם זאת, לדברי שחף, רמת הדיוק של חיישני הטלפון החכם מספיקה בהחלט לזיהוי מצבי הקיצון של מזג האוויר, והתפוצה הרחבה כל כך של המכשירים טומנת בחובה יתרונות נוספים שאין בתחנות מזג האוויר הנייחות. "הטלפונים מספקים מאסות של נתונים", היא אומרת. "בנוסף, כל תחנה מטאורולוגית עולה הרבה כסף, ולכן מספרן מוגבל והן לא נמצאות בכל מקום – אנשים מגיעים להרבה יותר מקומות מאשר התחנות. כשכל מכשיר סלולרי משמש כתחנה ניידת, הכיסוי רחב הרבה יותר מזה של התחנות המטאורולוגיות".
בשלב הבא, מתכננים החוקרים למדוד באמצעות הטלפון הסלולרי שני משתנים נוספים שמשפיעים רבות על הסבירות להתלקחות שריפות: הטמפרטורה והרוח. במקביל, בעקבות הפסקת פעילותה של אפליקציית WeatherSignal, שממנה כאמור סופקו נתוני מזג האוויר, מחפשים החוקרים אפליקציות אחרות שבהן ניתן יהיה לשלב את המדידות. כיום הם נמצאים במגעים לשיתוף פעולה עם מספר אפליקציות מקומיות, אך הם נושאים את עיניהם לאפליקציות הגדולות והנפוצות ביותר: שילוב המדידה באפליקציות כאלה (כשלדברי החוקרים המידע ייאסף באופן אנונימי, ורק אם המשתמש ייתן את הסכמתו לכך), יספק לחוקרים גישה לכמויות גדולות של מידע משטחים גיאוגרפיים נרחבים, מה שיתרום רבות למחקר ויאפשר את הפקתן של תחזיות טובות בזמן אמת.
לסיכום, שחף מבהירה שהצורך לספק התרעות מפני שריפות יהפוך ליותר ויותר קריטי עם החמרתו של משבר האקלים, שגורם לעלייה בתדירותם ובחומרתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים. "יש בעולם הוריקנים עוצמתיים יותר, בצורות קשות יותר, גשמים חזקים ושיטפונות", היא מסכמת. "ככל שיהיו בישראל גלי חום ויובש קשים יותר, אנחנו נראה יותר ויותר שריפות, זה כבר המצב בשאר העולם".
