ינואר-פברואר: חורף משוגע
שנת 2015 התחילה, למי ששכח, בחורף סוער שכלל שתי מערכות חורפיות עזות במיוחד בזו אחר זו. באותן סופות ירד שלג מצפון הארץ ועד באר שבע וערד, ונרשם שיא קור ישראלי חדש: מינוס 14.2 מעלות צלסיוס, שנמדדו בקיבוץ מרום גולן. זו הייתה רק תחילתה של שנה מלאה באירועי אקלים קיצוניים, שכללו גם את הקיץ החם ביותר מתחילת המדידות ואובך קשה.
מרס: מסביב לעולם במטוס סולארי
ב-9 במרס יצא לדרך המטוס הסולארי "סולאר אימפולס 2", במטרה להקיף את העולם בטיסה המתבססת על אנרגיה סולארית בלבד. ההתחלה הייתה מבטיחה: המטוס, שיצא לדרך מאבו דאבי ועליו 17,248 קולטנים סולאריים, הצליח להגיע במהירות יחסית לסין, ומשם יצא בטיסה להוואי וקבע את שיא העולם של טיסת הסולו הארוכה בהיסטוריה ללא תדלוק.
ההמשך, עם זאת, היה מקרטע: התברר כי הסוללות הנטענות של המטוס התחממו יתר על המידה בטיסת השיא, ולכן הוא קורקע בשדה התעופה בהוואי, שם ימתין עד אפריל 2016. לעומת הכישלון הנקודתי, המסר דווקא הועבר: אנרגיה ממקורות מתחדשים היא העתיד האנרגטי של העולם.
אפריל: בהלה במפרץ חיפה
באפריל התפוצצה פרשת זיהום האוויר והסרטן במפרץ חיפה. משרד הבריאות פרסם תוצאות מחקרים שהראו שזיהום האוויר אחראי ל-16 אחוזים ממקרי הסרטן באזור חיפה בשנים 2007-1998. הממצאים המטרידים במיוחד היו לגבי ילדים: נמצא כי חצי ממקרי הסרטן בקרב ילדים באותן שנים היו קשורים לחשיפה לזיהום אוויר.
התגובות לא איחרו לבוא. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, מיהר לחסום במחאה את הכניסה למפעלים הפטרוכימיים, ומשרד הבריאות נסוג מהצהרותיו והודיע כי בניגוד למה שפורסם אין הוכחות לקשר בין זיהום האוויר לבין תחלואת הסרטן בילדים. מבולבלים? גם אנחנו היינו, ולכן ניסינו לעשות סדר בבלגן.
בשנה החולפת חווינו מאבקים סביבתיים נוספים, ובראשם המאבק סביב אישור מתווה הגז. המתווה, שנועד להסדיר את ניהול שדות הגז הטבעי שהתגלו במימי ישראל, נתקל בביקורת עזה אך לבסוף התקבל בהחלטת ממשלה בחודש אוגוסט. בזמן שהדעות בנושא חלוקות והציבור יוצא להפגין ברחובות, נשמעים גם קולות על כך שהמתווה מסיט את הדיון מהסוגיה האמיתית – פיתוח פתרונות אנרגיה מתחדשת והפסקת התלות בדלקי מאובנים.
יולי: להתראות, ססיל
בחודש יולי הזדעזע העולם לאחר שרופא השיניים האמריקאי וולטר פלמר צד את האריה ססיל, שהיה סמל לאומי בזימבבואה. כל הזרקורים הופנו במשך כמה ימים לתחום השנוי במחלוקת שנקרא "ציד ספורטיבי", שבמסגרתו קונים ציידים עשירים את הזכות לצוד חיות בר נדירות במדינות מתפתחות, שמשתמשות בכסף (לפחות כך הן טענות) לשימור חיות בר נדירות אחרות. בקניה, למשל, חי הקרנף הצפוני הלבן האחרון בעולם, ובמקביל מתרבים המאמצים למניעת ציד הקרנפים – בין היתר באמצעות ייצור קרני קרנפים סינתטיות.
גם בארץ נרשמו השנה שיאים מעציבים בתחום שימור חיות הבר, לאחר שהתברר כי הצבי הארץ-ישראלי נמצא בסכנת הכחדה, וכך גם הנשרים בשמורת הטבע גמלא.
אוגוסט: חם, מאוד
אחרי החורף הקר והסוער, הגיע קיץ חם מהרגיל: מדידות השירות המטאורולוגי הראו שהחודשים אוגוסט-ספטמבר היו החמים ביותר בארץ מאז תחילת המדידות. מגמת ההתחממות אינה בלעדית לישראל: 2015 אמנם עוד לא הסתיימה, אבל מומחים צופים שזו תהיה השנה החמה ביותר בעולם מאז החלו המדידות.
הסיבה העיקרית היא תופעה המכונה "אפקט אל ניניו" – התחממות מי האוקיינוס השקט באזור פרו ואקוודור, שגורמת בטווח הזמן הקצר לגשמים חזקים ולסופות טייפון בדרום אמריקה, ובהמשך לאקלים חם ויבש מהרגיל באזורים מרוחקים יותר. השנה תופעת אל ניניו חזקה במיוחד, ואת התוצאות כולנו מרגישים.
ספטמבר: לא רואים את תל אביב
בחודש ספטמבר חווינו סופת אבק ואובך בעוצמה שטרם נראתה בארץ. בניגוד לסופות אבק שמתרחשות בישראל מדי שנה ומקורן בחול שנישא ממדבר סהרה, הפעם הגיע האבק מצפון-מזרח, או ליתר דיוק, מסוריה ומעירק. צירוף מקרים מטאורולוגי שכלל רוחות חלשות גרם לכך שהאבק נשאר באוויר במשך ימים רבים, תוך שהוא מלכלך בתים ופוגע בבריאותם של חולים, קשישים וילדים.
מומחים טוענים כי סופת האבק קשורה קשר ישיר לשינוי האקלים העולמי והאזורי: בשטחים נרחבים בסוריה ובעיראק הייתה בצורת בשנים האחרונות, ולכן שכבת הקרקע העליונה יבשה ומתרוממת לאטמוספרה בקלות. אותו שינוי אקלים, טוענים המומחים, הוא שעומד בבסיסה של מלחמת האזרחים העקובה מדם שמתרחשת באזור בשנים האחרונות.
נובמבר: ברד ירד בדרום תימן
לא רק ישראל סבלה מאקלים קיצוני ב-2015. בחודש נובמבר פגעו בתימן לראשונה בהיסטוריה שתי סופות צקלון טרופיות, כנראה גם בשל תופעת אל ניניו. הסופות אמנם לא גרמו לפגיעות בנפש, אבל 18,000 תושבים באי התימני המבודד סוקוטרה נעקרו מבתיהם. הם הצטרפו למאות אלפי מהגרים שכבר זכו לכינוי "מהגרי אקלים" – אנשים שנאלצים לעזוב את בתיהם כתוצאה משינוי האקלים.
דצמבר: היסטוריה בפריז
אירוע השיא בתחום הסביבה, שגם חתם את השנה, היה ועידת האקלים בפריז שנערכה בחודש דצמבר. לאחר חודשים של הכנות ושבועיים של שיחות, הציג שר החוץ של צרפת הסכם אקלים חדש ומחייב מבחינה משפטית שעליו חתומות 186 מדינות. האם ההסכם, שכולל התחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה ונקיטת צעדים להפחתת השפעות ההתחממות הגלובלית, הוא הצעד החשוב ביותר שנעשה עד כה במאבק בשינוי האקלים? זאת נדע בשנת 2016.
