הנדס לי ממותה


 

הממותות הצמריריות, שחיו ושגשגו במהלך עידני הקרח, הן קרובות משפחה של הפילים. שרידי הפרטים האחרונים שידעו כי שרדו נמצאו באי וורנגל שבאוקיינוס הארקטי. שם הם נכחדו לפני כ- 4,500 שנה בלבד. באזור הארקטי נמצאו ממותות שלמות קפואות, שמהן קל יחסית להפיק חומר גנטי. ואכן, ב-2009 רוצף גנום ממותי לראשונה, אם כי באיכות לא טובה ועם הרבה שגיאות.

במחקר חדש רוצף בדיוק רב הגנום של שתי ממותות צמריריות ושל שלושה פילים אסייתיים מודרניים (קרוביהם החיים הדומים ביותר). מהן, ממותה אחת חיה (ומתה) לפני 20 אלף שנה, והשנייה לפני 60 אלף שנה.

פסלון ממותה עשוי עור. צילום: William Hartman.flickr
פסלון ממותה עשוי עור. צילום: William Hartman.flickr

הד-נ-א הוא החומר הגנטי של היצורים החיים, ובו הוראות או מידע על איך, מתי וכמה "לייצר" את אותו ייצור חי. רצף הד-נ-א מכתיב את גודלו, צורתו, הרכבו ואפילו את אורך חייו של יצור חי. חלק ממידע זה מתורגם לחלבונים, שמהווים מכונות זעירות, אבני בניין וזרזים בתוך גופם של יצורים חיים.

החוקרים מצאו שוני ניכר בחומר הגנטי של הממותות והפילים, שהתבטא בשוני בכ-1,600 חלבונים שונים. נמצא שלחלק ניכר מאותם חלבונים שונים בין שני מיני הפילים יש תפקיד בשעון ביולוגי, בהתפתחות בעור ובפרווה, באגירת שומן, במטבוליזם ובחישת טמפרטורה. לכל אלו תפקיד בהתאמה לאקלים ארקטי.

השעון הביולוגי, למשל, מאפשר ליצור חי לתפקד בהצלחה בסביבתו מבחינת שעות ערות, שעות שינה, שעות פעילות מוגברת וכדומה. חיים באזור ארקטי דורשים הסתגלות לחורף עם מעט שעות אור ולקיץ עם הרבה שעות אור. מוטציות דומות לאלו שהתגלו בממותות נמצאו גם ביונקים אחרים שחיים באקלים ארקטי, כמו אייל הצפון.

החוקרים אף לקחו מהממותה חלבון שיש לו תפקיד בחישת חום ובגידול פרווה, “הקימו אותו לתחייה", השוו את פעילותו לפעילות חלבון מקביל אצל פילים ומצאו שהחלבון הממותי הגיב פחות לחום. אגב, מוטציה דומה בעכברים גורמת להם להעדיף אזורים קרים יותר ולגדל פרווה גלית ולא-ישרה. מידע זה מצביע שהשוני באותו חלבון כנראה היה בעל משמעות וסייע לממותה לחיות באקלים ארקטי.

מחקר כזה ודומים לו יכולים, בתיאוריה, לסלול את הדרך לשיבוט ממותה, או להפוך פיל אסייתי לדמוי ממותה. ייתכן גם שלמחקרים בתחום יהיה ערך בהתמודדות עם שינוי אקלים, או שהם יוכלו לעזור בהשבת מינים שנכחדו בשל פעילות האדם. יחד עם זאת, יש גם מתנגדים למחקרים כאלה, משום שלטענתם אין זה מוסרי לנסות ולהחזיר לחיים יצורים ללא מערכת אקולוגית עוטפת, ושעלינו להתמקד במזעור נזקים אקולוגיים כיום, למנוע הכחדות נוספות ולא לבזבז כספים ולהשתעשע בהחזרת חיות נכחדות לחיים

 

לקריאת המחקר המקורי באתר biorxiv.org לחצו כאן.

 



אולי יעניין אותך