הזיקית ידועה כאמנית ההסוואה בגלל יכולתה להתאים את הצבע שלה לסביבה וכך להסתתר מטורפים ולארוב לטרף. אבל הנה משהו שלא ידעתם: דיונונים שמים את הזיקיות בכיס הקטן.
נוסף על היותם חסרי החוליות הנבונים ביותר שזוהו – הם נבונים יותר מבעלי חוליות רבים – הדיונונים יכולים להתאים את צבעם במדויק ובמהירות לסביבתם בצורה הרבה יותר מוצלחת מהזיקית. הם יכולים להתאים את מרקם עורם לזה של הסביבה, ולהיעשות דומים לסלע או לאלמוגים שבים ומשתמשים בפרצי צבע עזים, מהירים ומורכבים על עורם לשם תקשורת תוך מינית.
מחקר חדש חושף ממד נוסף שבו הדיונונים מתעלים על רוב היצורים החיים האחרים – הם מסתירים את השדה החשמלי של עצמם כדי להתחמק מטורפים. איך הם עושים את זה?
יצורים ימיים יוצרים שדה חשמלי בגלל חילופי יונים (אטומים או מולקולות טעונים חשמלית) בין המים ובין תאי ריריות הגוף, שהם תאי מערכת הנשימה, מערכת העיכול וכדומה. ידוע זה מכבר שיש טורפים ימיים המנצלים את חוק הטבע הזה והם מאתרים טרף באמצעות זיהוי השדות החשמליים החלשים הללו. טורפים רבים, כמו כרישים, מסוגלים לאתר בחשכה טרף שמתחבא בחול, בבוץ, בין סלעים או בין אלמוגים.
חלקו החיצוני של עור הדיונונים אטום יחסית למעבר יונים, מבודד את גופם וחוסם את פריצת השדה החשמלי החוצה מהגוף. לכן, רוב השדה החשמלי שלהם פורץ מפתחי הגוף שלהם. המחקר החדש מצא שכשמתקרב אליהם טורף, הדיונונים מאטים את קצב הנשימה וסוגרים את הפתחים בגופם. פעולות אלה מקטינות מאוד את השדה החשמלי שגופם פולט – עד 90% פחות מהרגיל.
טורפים שנעזרים באיתור שדות חשמליים מתקשים למצוא אותם שכן כעת מרחק הגילוי של הטורף הצטמצם פי ארבעה, מ-20 ס"מ ל-5 ס"מ, והטורפים תקפו את הדיונונים רק חצי מהפעמים יחסית לזמן שבו הם לא היו מוסווים. תגלית הסוואה חשמלית זו מצטרפת לתגלית חדשה של הסוואה אחרת שעליה דיווחנו כאן השנה, הסוואת ריח.
