הקארמה של חברות הנפט

כלכלה וצרכנות | מז"א ואקלים
אחרי שנים של הכחשת חלקן בשינוי האקלים, חברות האנרגיה הגדולות נאלצות להתמודד עם השפעותיו השליליות על פעילותן הכלכלית

 

קארמה איז א ביצ': גרסת שינוי האקלים. בעשרות השנים האחרונות השקיעה תעשיית האנרגיה מאמצים לא מבוטלים כדי להכחיש את עצם קיומו של שינוי האקלים או את להקטין את חלקה באחריות לו. אך כעת, באלסקה, אזור שכלכלתו תלויה כמעט לחלוטין בתעשייה זו, צריכות חברות הנפט להשקיע כסף בהתאמות להשפעות של שינוי האקלים על עצם פעילות ההפקה.

חלקים ניכרים של החוג הארקטי מכוסים בשכבת קרח תת-קרקעית שנקראת פֶרְמָפְרוֹסְט (כלומר "קפואה תמיד"). המרחב העצום הזה משתרע על פני 15 מיליון קמ"ר של חצי הגדור הצפוני, כרבע מהשטח בסיביר, קנדה, גרינלנד, ואלסקה ובשנים האחרונות הוא עובר תמורות בשל רגישותו המיוחדת לשינוי האקלים: שכבת הפרמפרוסט מפשירה ולתהליך יש השלכות בעייתיות במיוחד על ניצול משאבי הטבע העשירים בה.

התושבים והרשויות במדינות אלו צריכים להסתגל לקשיים שונים שמתעוררים בעקבות משבר האקלים, אבל יש גם נפגעות נוספות: חברות האנרגיה, שצריכות להתמודד עם ההשלכות עליהן עצמן. אלו כוללים תביעות נזיקין כמו זו שהגישה עיריית ניו יורק – תביעה שנדחתה בינתיים – בה דרשה העירייה שיפוי להשקעות הציבוריות הנדרשות בשל שינוי האקלים, כמו התמודדות עם הצפות או אירועי מזג אוויר קיצוני. החברות גם צריכות להתמודד עם ירידה צפויה בהכנסותיהן בשל ירידה בצריכת הנפט או הנזק – תדמיתי בעיקרו – בשל הסטת השקעות של גופים ציבוריים מסקטור דלקי המאובנים. כעת עליהן גם להתמודד עם הסיכונים שמציב שינוי האקלים לפעילותן השוטפת, בגלל השפעתו על הפרמפרוסט.

מתקן קידוח נפט באלסקה. עונת קידוחי החיפוש וההפקה מתקצרת בגלל השפעת ההתחממות על שכבת הפרמפרוסט. תצלום: Zbynek Burival on Unsplash

מתחמם, מפשיר ומתחמם עוד יותר

שכבת הפרמפרוסט אוצרת בקירבה פחמן דו-חמצני ממקור אורגני בכמות כפולה מזו שבאטמוספרה. אם שכבה זו תפשיר, מאגר הפחמן הדו-חמצני הזה עלול להשתחרר לאטמוספרה  ולהעלות עוד יותר את ריכוז גזי החממה שבה. החוג הארקטי עצמו כבר מתחמם בקצב כפול מזה של שאר כדור הארץ, וכך גם מדינת אלסקה ביחס לארצות הברית כולה. ההפשרה היא תהליך הדרגתי בתוך מעגל היזון חוזר מורכב: כך, למשל, ככל שטמפרטורת האביב והקיץ גבוהה יותר ומקדימה להגיע, מפשירה שכבת קרקע עמוקה יותר והיא קופאת במלואה, אם בכלל, מאוחר יותר. או אז תהליכים אקולוגיים – כמו פירוק של החומר האורגני המפשיר על ידי חיידקים – משחררים יותר מתאן, גז חממה רב עוצמה שהשפעתו על אפקט החממה חזקה יותר פי 28 מזו של פחמן דו-חמצני. שריפות הקיץ – המתחוללות בתכיפות רבה יותר אפילו באלסקה – מסירות את הבידוד של הצומח בשכבת הקרקע העליונה ומאיצות את קצב ההפשרה בהמשך.

הערכה של הנזקים הישירים בעקבות הפשרת הפרמפרוסט בעולם, בתרחיש שמרני, כאשר ההפשרה גורמת לשחרור גזי חממה שמוביל לעליית טמפרטורה ממוצעת עולמית של נוספת של כרבע מעלה בלבד, עומדת על כ-46 טריליון דולר בממוצע עד לשנת 2200. עמידה ביעד ההפחתה השאפתני יותר של הסכם פריז (עלייה כוללת של 1.5 מעלות "בלבד") תקטין זאת ל-6 טריליון בממוצע.

עד אז, הפשרת הפרמפרוסט מזעזעת כבר כעת את התשתיות הפיזיות בחוג הארקטי: דרכים משנות צורה, בניינים הופכים לא יציבים, מתרחשים אירועים פתאומיים של סחף קרקע, ובולענים נפערים; אפילו בתי הקברות הופכים ביצתיים והנזקים הללו עתידים לעלות לא מעט לקופה הציבורית באלסקה.

הלוגיסטיקה והתפעול של כריית משאבי טבע באלסקה מותאמים לתנאי האקלים הנוכחיים. למשל, כדי להעביר את הציוד הכבד לקידוחים יש לסלול דרכים של מאות קילומטרים על גבי שכבת הקרח החורפית וחוקי המדינה אוסרים על סלילתן כל עוד שכבת הקרח לא התייצבה. אם העיתוי של טמפרטורת הקיפאון וההפשרה משתנה, עונת קידוחי החיפוש וההפקה משתנה בהתאם, ובינתיים היא כמובן מתקצרת מכיוון שעקב ההתחממות, שכבת הפרמפרוסט מתייצבת לתקופה שהולכת ומתקצרת עם השנים.

הוצאות התפעול של החברות הן גבוהות מאד כאשר פעילות ההפקה מושבתת ולכן שיפור תזמון התגובה לעיתוי הקיפאון חוסך להן כסף רב. חברה בשם BeadedStream פיתחה חיישני טמפרטורה שמשדרים מכל מיקום לבסיס הנתונים "בענן" וכך מאפשרים לחברות לעקוב אחר המקומות בהם הן יכולות להתחיל לעבוד.

חברה אחרת שמרוויחה היטב משינוי האקלים והשפעותיו על תעשיית קידוחי הנפט והגז של אלסקה היא Arctic Foundations. חברות האנרגיה התקינו ברחבי הפרמפרוסט באלסקה תשתית גדולה של צינורות להולכת הגז והנפט ומבני תמיכה. כמו שאר התשתיות, גם אלו חשופות לשינויים ביציבות הקרקע ומפלסה. החברה מתקינה מכלי מתכת ארוכים הקבורים בפרמפרוסט ושבתוכם נמצא נוזל קירור שקולט את החום מהשכבה התת קרקעית ואז נפלט דרך צינורות יציאה קטנים יותר. באופן זה שומרים המתקנים הללו, שמחירם מגיע לעשרת אלפים דולר ליחידה, על הפרמפרוסט סביבם קפואה. בטכנולוגיה הפשוטה יחסית הזו נעשה שימוש מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת אבל שינוי האקלים מרחיב את השימוש בה.

הפשרת הפרמפרוסט עלולה לגרום גם לדליפה של בארות הנפט או לקריסת צינורות ההולכה. לאחר גילויה של דליפה מבאר של חברת BP (ההיא מהאסון במפרץ במקסיקו) וחשש לדליפה בחמש בארות נוספות של החברה, הוצאו ממש לאחרונה תקנות חדשות לגבי עיגון של תשתיות הבארות אל מתחת לשכבת הקרח.

מתקן קידוח נפט באלסקה. אחת הדרכים לגייס כסף עבור שיקום האזור שמושפע כל כך משינוי האקלים היתה דווקא באמצעות מתן רישיונות לקידוחי אנרגיה נוספים. תצלום: BSEE, flickr

 

מלכוד 22: גרסת אלסקה

אחת התחזיות היא כי ההוצאות על תשתיות ציבוריות  באלסקה יגדלו בעקבות שינוי האקלים בכ-5.5 מיליארד דולר עד סוף המאה. העניין הוא שבגלל חוקי המדינה, משלם המיסים העיקרי באלסקה הן חברות האנרגיה שכורות בה נפט, גז טבעי, וגם פחם. לפני שנה הגיעה אלסקה אל סף סגירת הממשל המקומי בשל חוסר היכולת לאשר תקציב תפעולי לשירותים הציבוריים.

באופן פרדוקסלי, אחת הדרכים לגייס כסף עבור אזור שמושפע כל כך משינוי האקלים היתה דווקא באמצעות מתן רישיונות לקידוחים נוספים. אלה נשקלו אפילו באחד האתרים הייחודיים עבור שמירת טבע באזור: המקלט הארקטי הלאומי לחיות בר. אחרי 35 שנות מאבק סביבתי עיקש לשמור על המקלט, אישר בסוף השנה הממשל הפדרלי את הרחבת רישיונות הקידוח לחלק הרגיש בחוף הצפוני המכונה אזור 1002. למרות ההתלהבות הראשונית, הקידוחים שם לא ממש יצאו לדרך, בין השאר בשל הבעיות עם הפקת הנפט בתנאים הנוכחיים של הפשרת הפרמפרוסט והעלויות הנלוות להן.

מקורו של שליש מהתל"ג של אלסקה הוא בתעשיית האנרגיה (זאת לעומת 3 אחוזים בלבד בארה"ב כולה). אם מוסיפים לזה גרעון של כמעט 3 מיליארד דולר בתקציב מדינה, קשה לתושבים ונבחריהם לחשוב על פעילות כלכלית שמקורה בתעשייה אחרת, כמו לדוגמה פיתוח משמעותי של תעשיית התיירות האקולוגית. לכן, בינתיים ההתמודדות של הרשויות ושל התעשייה כוללת ניסיונות לעקוף את המציאות ולהמשיך את פעילות ההפקה מבלי לחפש לה חלופות אמיתיות.

מלבד מעבר לשימוש במקורות של אנרגיה מתחדשת, באלסקה כבר מנסים בינתיים הכול, כולל להקפיא את האדמה או להתקין שכבת בידוד מתחת לדרכים סלולות. יכול להיות שזה יצליח בטווח הקצר, אבל האם זה יעזור להתמודד עם הבעיה האמיתית?



אולי יעניין אותך