כולנו חשופים ביום יום לקרינה ממכשירים סלולריים במינונים הנחשבים לבטוחים על פי רוב ארגוני הבריאות בעולם. כמעט בלתי אפשרי להתנהל בעולם המודרני ללא חשיפה מוגברת של אזור הראש והמוח לקרינה בלתי מייננת מסוג זה, חשיפה שמתבצעת עשרות פעמים ביום באמצעות התנועה הפשוטה של הצמדת הטלפון הסלולרי לראש.

מחקר שוויצרי חדש ומקיף מעלה חשד שחשיפה מוגברת באופן זה בדיוק עלולה לפגוע בזיכרון. המחקר, שכלל קרוב ל-700 בני עשרה בשווייץ, התפרסם החודש בכתב העת המובילJournal Health Environmental Perspectives ועורר הדים ברחבי העולם. לפני שנכנסים לפרטים הקטנים, צריך לזכור שמדובר עד כה בכמה מחקרים בודדים בהיקף קטן או בינוני ולאורך טווח זמן של שנים בודדות ושקיימים לא מעט מחקרים אחרים בתחום שלא מצאו השפעה שלילית כזו של חשיפה לקרינה סלולרית.

סלולר וביצועי זיכרון

במחקר הנוכחי, מדענים במכון השוויצרי לבריאות הציבור חקרו את הקשר בין חשיפה לקרינת RF-EMF  (radio frequency electro magnetic fields) ממכשירים סלולריים וביצועי הזיכרון של כמעט 700 מתבגרים במשך שנה שלמה. המשתתפים, בגילאים 12 עד 17 מתגוררים באזורים עירוניים וכפריים בשווייץ.הממצאים מצביעים על קשר מובהק סטטיסטית בין חשיפה מצטברת לקרינה מסוג זה, תוך כדי שימוש רגיל בטלפון סלולרי במשך שנה אחת, לבין ירידה בביצועי זיכרון כפי שנמדד במבחני זיכרון בקרב מתבגרים. יכולות זיכרון אלו קשורות, בין היתר, בפעילות תקינה בצדו הימני של המוח, באזור שנקרא היפוקמפוס. הקשר בין יכולת הזיכרון והחשיפה לקרינה היה בולט יותר בקרב בני נוער שהחזיקו את הטלפון הנייד בצד הימני של הראש.

המחקר מאשש את ממצאיו של דו"ח ראשוני שפורסם ב-2015 בכתב העת המדעי Environmental International. כעת המחקר בוצע במדגם כפול בגודלו וכלל מידע עדכני יותר על ספיגת הקרינה ברקמת המוח במהלך גיל ההתגברות. מחקרים אלה הם בין הדיווחים האפידמיולוגיים הראשונים להערכת מינון מוחי מצטבר של קרינה סלולרית בקרב מתבגרים.למרות הממצאים שנראים מדאיגים, החוקרים מדגישים שוב ושוב כי יש צורך במחקר נוסף כדי לשלול את ההשפעה של גורמים אחרים היכולים להסביר את הממצאים ובגיוון אוכלוסיית הנבדקים (מתבגרים שווצריים). על פי החוקרים אין מדובר בהוכחה חותכת לסיבתיות- יחסי סיבה תוצאה, בין הקרינה הסלולרית לפגיעה בזיכרון אלא בתוצאות מיקדמיות בלבד שטעונות בדיקה נוספת בניסויים נוספים שיתבצעו באוכלוסיות שונות ומגוונות יותר. תכונה ייחודית של מחקר זה היא שהשימוש נמדד באופן אובייקטיבי על ידי הצלבת נתוני שימוש שמקורם במפעילי הרשתות הסלולריות יחד עם הדיווח של המשתתפים על רמת השימוש שלהם במכשיר. דבר זה מהווה יתרון משמעותי אך יש בו גם חיסרון שכן לא מדובר בתנאי מעבדה, שבהם מידת החשיפה נשלטת באופן שיטתי ויתכנו חריגות כגון שימוש במכשירים של אחרים בחלק מהזמן.

בנוסף, תוצאות המחקר היו יכולות להיות מוטות מתהליכי גיל ההתבגרות שמשפיעים גם על אופן השימוש בטלפונים הסלולריים וגם של מצב הקוגניטיבי וההתנהגותי של המשתמשים. אכן השימוש האינטנסיבי בסמרטפונים עלול להשפיע באופן משמעותי על פעילות מוחית ותפקוד קוגנטיבי גם ללא קשר ישיר לחשיפה לקרינה כפי שהדגימו לא מכבר קבוצה של חוקרי מוח מאוניברסיטת בן גוריון.

לשלוח טקסט ולהשתמש באוזניות

"הממצאים שלנו יכולים להצביע על כך שספיגת הקרינה הסלולרית המצטברת במוח אחראית לקשר בין השימוש לבין הירידה בביצועים במשימות המודדות זיכרון", אמר ד"ר מרטין רוסלי ראש המחלקה לחשיפות סביבתיות במכון השוויצרי. "עדיין לא ברור כיצד הקרינה עלולה להשפיע על תהליכים במוח או עד כמה הממצאים שלנו רלוונטיים בטווח הארוך". בנוגע לסוגים אחרים של שימוש נפוץ בתקשורת אלחוטית, כגון שליחת הודעות טקסט, הפעלת משחקים או גלישה באינטרנט המחקר טוען שאלו גורמים רק לחשיפה קרינתית שולית למוח ולכן לא נמצאו קשורים בביצועי זיכרון וש"ניתן למזער את הסיכונים הפוטנציאליים למוח באמצעות שימוש באוזניות או ברמקול תוך כדי התקשרות, במיוחד כאשר הסיגנל של הרשת נמוך, הקליטה גרועה והטלפון הנייד משדר בעוצמה מירבית".

חיזוק לממצאים מישראל

עוד לפני כעשור חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ומהמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, בדקו את ההשפעה של טלפונים סלולריים על ביצוע משימות זיכרון. 48 הגברים שלקחו חלק במחקר התבקשו לבצע מטלה הדורשת יכולת זיכרון ומחייבת שימוש בשתי הידיים תוך כדי שלכל אחת מאוזניהם הוצמד טלפון סלולרי. הטלפונים דימו שיחה בהספק מלא באזור שבו הקליטה גרועה. החוקרים מצאו שחשיפה לטלפון סלולרי משפיעה על זמני התגובה במשימה, והשפעתה גדולה יותר כאשר הטלפון פועל מול האונה השולטת של המוח, ושהיא תלוית זמן, כלומר משתנה במהלך זמן השימוש בטלפון.

למרות הנתונים המצטברים עדיין לא התגבש קונצנזוס בקרב המומחים לגבי השפעת הקרינה הסלולרית על הבריאות. במשרד הבריאות אין התייחסות ברורה לנזקי קרינת סלולר למשתמשים, אך פרופ' סיגל סדצקי, מומחית בעלת שם עולמי בתחום, טענה לא מכבר ש"ארגון הבריאות העולמי קבע שהקרינה הסלולרית עלולה להיות גורם מסרטן בקרב בני אדם ולכן כדאי להישמר מפניה – וזה אפילו די פשוט ליישום. אנחנו מדברים על קרינה שיורדת מהר מאוד כפונקציה של המרחק מהגוף, ולכן מה שאנחנו צריכים לעשות זה לדבר עם אוזנייה".

פרופ' סדצקי ממליצה גם "להרחיק את הטלפון מהגוף ולחשוב מאיזה גיל אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו טלפון והאם זה הכרחי".

עצות שימושיות נוספות של סדצקי כוללות הורדת קבצים כשהטלפון רחוק מהגוף (משום שבזמן הורדת נתונים מהאינטרנט עוצמת הקרינה גבוהה מאוד). לשמוע מוזיקה כשהטלפון על מצב טיסה והפחתת כל שאר המצבים שחושפים אותנו לקרינה גבוהה.

יחד עם חשיבות הממצאים הנוכחיים מבחינת התקדמות המחקר המדעי בתחום זה, צריך להיזהר מלקפוץ להסקת מסקנות גורפות על סמך ניסויים בודדים מסוג זה. על מנת להסיק מסקנות חותכות לכיוון זה או אחר, יש צורך בהצטברות של תוצאות מחקרים נוספים שיבדקו השפעות קצרות וארוכות טווח, יכללו מדגמים גדולים יותר ויבדקו אוכלוסיות מגוונות יותר. בכל מקרה, מכיוון שהמסקנה של המחקרים היא שיש אפשרות להשפעה מסויימת של טלפונים ניידים על התפקוד השכלי, יש מקום לזהירות בשימוש בהם וכדאי לנו להתחיל מהרחקת הטלפון מהראש ומהגוף כאשר ניתן לעשות זאת, באמצעות שימוש ברמקול ובאוזניות חוטיות בזמן שיחה ובטח כאשר אינו בשימוש במהלך היום ובמהלך השינה בלילה.