סופות חול מתרחשות בדרך כלל בעונות מעבר, רגע אחרי ניקוי התריסים לכבוד פסח. נמלי התעופה נסגרים לתנועה וכלי התקשורת מיד יוצאים במתקפת אזהרות – קשישים, ילדים, נשים הרות וחולי לב ואסתמה מתבקשים להסתגר בבית עד שהאובך שבאוויר ישקע..
סופת החול של היומיים האחרונים הקדימה את זמנה והיתה החמורה ביותר בחמש השנים האחרונות. זיהום האוויר היה גדול פי כמה עשרות מימים רגילים וכולם ציפו לגשם שישטוף את הזוועה.
אלא שיש מקום אחד שדווקא נהנה מסופות חול – הים שלנו. ד"ר איל רהב מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל מסביר שהרוחות העזות אוספות המוני גרגירי חול ויחד אתם גם חיידקים, פטריות, נגיפים וחומרי הזנה אחרים שצמודים אל הגרגירים. החול הזה מגיע אל הים התיכון ממדבר סהרה (צפון אפריקה) אבל הרוחות יכולות לעבור גם במצרים, בסיני ובנגב ולאסוף שם עוד חול ועוד אורגניזמים.
מתכון משופר ליצורי הים
מחקרים מראים שהאבק שמגיע מהמדבר מכיל כמות גדולה של ברזל, שהוא אחד מחומרי ההזנה שמשמשים את האצות לביצוע פוטוסינתזה. אחרי סופות כאלה יש אורגניזמים ששמחים לקבל תוספת גדולה של ברזל והפעילות שלהם מתגברת בצורה משמעותית: מספרם והשכיחות שלהם גדלים ואז הם יכולים להתחרות בצורה טובה יותר בשותפים האחרים במערכת.
איך יודעים מהיכן הגיעו הגרגירים? ד"ר רהב מספר שבאחרונה הוא ושותפיו למחקר בדקו את החתימה הגנטית שלהם – הם לקחו דגימות חול ישנות שנאספו במועדים ובמקומות שונים ובדקו אילו חיידקים, נגיפים ואורגניזמים אחרים צמודים אליהם. התברר שהחתימה הגנטית של כל דגימה הייתה שונה לפי המקור שממנו הגיעו, אלג'יר שונה מצרפת ומצרים שונה ממרוקו.
הים התיכון הוא סביבה ענייה יחסית בחומרי הזנה (נוטריינטים) וסופות חול עזות מביאות איתן כמות גדולה שלהם ובבת אחת. התוצאה היא רווחה גדולה לאורגניזמים שצורכים את החומרים האלה, מה שמשפיע על מארג המזון כולו: יש יותר אצות שהן מזון לדגים, יש יותר דגים שהם מזון לדגים אחרים ולבני אדם.
