לרגל ועידת שינוי האקלים של האו"ם, שתיפתח בפריז בתחילת השבוע הבא, נערך מפגש ביוזמה של המכון הצרפתי בסינמטק תל אביב. לאחר דברי פתיחה של השר להגנת הסביבה ושגריר צרפת בישראל הוקרן הסרט התיעודי של הבמאי הצרפתי לוק ז'אקה: "הקרח והשמיים" (La glace et le ciel), שמתאר את מפעל חייו של המדען קלוד לוריוס, שיזם והוביל עשרות משלחות מחקר באנטרקטיקה.

לוריוס חקר במשך עשרות שנים, ובתנאי מזג אוויר קשים מאוד, את שינוי האקלים של כדור הארץ. באמצעות קידוח בטכנולוגיה גבוהה לעומק של אלפי מטרים הוא דגם עשרות אלפי עמודות של קרח שנשלחו בקירור קפדני לאירופה ושם נבדקו כימית במעבדה. בהתאם לעומק הדגימה ניתן היה לתארך את גיל הקרח ולוריוס זיהה את השינויים בהרכב הגזים הכלוא בתוך עמודות הקרח בין תקופה לתקופה.

אנומליה של אקלים

דגימה לעומק של אלפי מטרים אפשרה ללוריוס ולצוותו לבחון הרכב כימי של אוויר בן מאות אלפי שנים. התוצאות איששו את התיאוריה הרווחת של תקופות קרח והראו את המחזוריות של תקופות קרח אלו: נמצאה קורלציה גבוהה בין פחמן דו חמצני לבין הטמפרטורה על כדור הארץ באותה תקופה. מובן שלא קיימות מדידות טמפרטורה לפני מאות אלפי שנים, אך ניתן להסיק על פי הרכב הקרח מה היתה אז כמות המשקעים ומה היה מפלס הים, שכן מפלס הים עלה וירד בתקופות השונות בתנודות של עשרות מטרים. כך, למשל, בתקופות קרח מפלס הים ירד, כי חלק ניכר מהמים נהפך לקרח. בתקופה חמה יותר אותה טיפת מים שהפשירה מהקרחון זרמה לים. אחר כך התאדתה לשמיים ושקעה חזרה לקרקע במצב נוזלי, וחוזר חלילה.

לוריוס הצביע כבר לפני יותר משלושה עשורים על אנומליה של האקלים בכדור הארץ, חריגה של התנודתיות והפרעה לאיזון של המחזוריות של האקלים עקב פליטת גזי חממה רבים לאטמוספירה. לטענתו, פעילות האדם משחררת כמויות חסרות תקדים של פחמן דו חמצני וזה מסביר את ההתחממות הגלובאלית. לוריוס נחשב חלוץ בתחום זה והקדים את השיח הציבורי סביב נושא התחממות כדור הארץ בשנים רבות. כידוע, קול האזהרה שהוא השמיע לא הספיק כדי לשנות את סדרי עדיפויות של מקבלי ההחלטות בעולם.

נוהרים לערים

לאחר הסרט נערך דיון בהנחיה של העיתונאית והסופרת אבירמה גולן, שבו השתתפו גם פרופ' סינתיה פלורי, מומחית לפילוסופיה פוליטית, ד"ר אורלי רונן, מומחית לקיימות עירונית ופרופ' יצחק שנל, מומחה לגיאוגרפיה חברתית ותרבותית. פלורי דיברה על כך שהמשבר הכלכלי העולמי קשור גם למשבר האקלימי. "ממשלות נוטות להתעלם מהקשר הזה ולעסוק בנושאים לכאורה יותר בוערים", היא אמרה. "אך בשנים הקרובות רוב האוכלוסייה העולמית הולכת להתרכז בערים. לכן צריך לוודא שהשינוי הזה לא יביא עמו תופעות סביבתיות, כלכליות ופוליטיות בעייתיות". רונן דיברה על כך שלמעלה מ-75 אחוז מגזי החממה מקורם בשטחים אורבניים. "חשיבות החוקרים אינה מוטלת בספק, אך הגיעה העת של מדעי החברה, מדעי הרוח ומדעי המדינה להניע את תהליך השינוי לצמצום דריסת הרגל של האדם בעולם", היא אמרה. "יש צורך בהחלטות לא-מדעיות, החלטות כלכליות ופוליטיות וזה יהיה כרוך בוויתורים, כגון צמצום של צריכה". שנל דיבר על העידן הקפיטליסטי והניאו ליבראלי. "האינטרס של החברות הגדולות הוא רווח מהיר על חשבון חשיבה לטווח ארוך, למשל איך להשאיר לנכדינו עולם שבו יש פעילות לצמצום ההתחממות הגלובאלית ויש ניצול מבוקר של משאבי טבע", הוא אמר. "חברות רבות מנצלות משאב טבע – כמו ים המלח – אך לא מטפלות בסוגיות הסביבתיות הקשורות באופן ישיר. למשל שליש מגזי החממה מקורו בתעשיית הבשר ויש חשיבות בצמצום מצב זה. סוגיה נוספת היא המאבק בין המדינות העשירות שכבר מפותחות וצורכות הרבה אנרגיה ומשאבים לבין מדינות מתפתחות ששואפות לצרוך יותר".

הסרט התיעודי על החוקר האגדי היווה, אפוא, נקודת פתיחה לדיון רחב יותר על שינוי האקלים. בסיכומו של דבר נדמה שאפשר לקבוע שהכוח לשינוי המבצ הנוכחי המאיים אינו נמצא רק בידיהם של ראשי המדינה והממשלה שייפגשו בשבוע הבא בפריז. גם לגופים מקומיים וקטנים יחסית תהיה השפעה חשובה מאוד על ההתנהלות הסביבתית-כלכלית. גם לנו, האזרחים הפשוטים, יש אחריות וכוח להשפיע בשיח הציבורי, במודעות הסביבתית, בחינוך, בהתנהגות ובפעולות קונקרטיות.

הצצה לסרט "קרח והשמיים":

[youtube height="HEIGHT" width="WIDTH"]https://www.youtube.com/watch?v=ZpZYkNkkiTg[/youtube]