עצמו עיניים ודמיינו מצב שבו יערות הגליל מתייבשים, שוניות האלמוגים במפרץ אילת נמסות ומצוקי הכורכר נשטפים לים. כעת פקחו עיניים – זה אינו תרחיש דמיוני. על פי סקר מקיף שנערך בישראל בהשתתפות 103 מומחים, אלה הן רק חלק מההשלכות האפשריות של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל.
המושג "מגוון ביולוגי" מתייחס למידת הגיוון והעושר של מערכות אקולוגיות. ארץ ישראל מתאפיינת במגוון ביולוגי עשיר במיוחד: למרות שטחה הקטן, זוהו בה עד היום מאות מינים של צמחים ובעלי חיים. רבים מהמינים הללו אנדמיים לישראל. כלומר, חיים רק בה. ישראל חייבת את המגוון העשיר הזה למיקומה בצומת של שלוש יבשות ושל ארבעה אזורים ביו-גיאוגרפיים.
מחקר חדש של מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, שבמסגרתו נערך סקר בקרב עשרות מומחים, בדק שתי שאלות: מהן ההשפעות הצפויות של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי, וכיצד ניתן להיערך לקראתן. מתוך כל המומחים, כמחצית לא הסכימו להשתתף בסקר בגלל חוסר הידע שקיים בנושא. הדבר ממחיש את הצורך העצום לקדם את המחקר בהקדם האפשרי.
באוויר, בים וביבשה
המחקר בדק מהן ההשפעות הצפויות של שינויי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל והצביע על כך שהעלייה בטמפרטורות והשינויים בכמות ופיזור המשקעים ישפיעו מאוד על המערכת היבשתית והימית. רצף של שנים שחונות עשוי להוות איום ממשי על החורש הים-תיכוני בכלל ועל אוכלוסיית עצי האלון בפרט, מדרום הערבה ועד הגליל. תוצאה נוספת של העלייה בטמפרטורות היא התרבות שריפות, שמסכנות את המערכת האקולוגית ביער, וכמובן גם את חייהם של בני האדם. בעלי חיים שלא יצליחו להסתגל לשינויים בסביבת המחייה שלהם ינדדו צפונה, מה שישנה לחלוטין מערכות אקולוגיות שלמות, בעיקר בדרום השפלה ובצפון הנגב.
גם בעלי החיים בבתי הגידול הלחים ייפגעו משינויי האקלים. התמעטות הגשמים תפגע בבריכות החורף, וכך ייפגעו דו-חיים, סרטנים וציפורים שחיים בהן. השינויים במפלס הכינרת, שנגרמים כיום משאיבת יתר, יהפכו לקיצוניים יותר. כך, למשל, עלול להיפגע דג לבנון הכנרת, שמטיל את ביציו במים הרדודים שליד החוף. אל הים התיכון, שהתחמם בשתי מעלות בשלושת העשורים האחרונים בלבד, ימשיכו לחדור מינים טרופיים פולשים מים סוף. וזה לא הכול – החמצת הים כתוצאה מעליית רמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה עלולה לגרום לבלייה מואצת של סלעי החוף, ולהכחדה סופית של בעלי חיים, כמו הצינוריר הבונה – חילזון שבלעדיו טבלאות הגידוד האופייניות לחופי צפון הארץ עלולות להיעלם.
מי שמחפש פינה אופטימית יכול להסתכל דרומה. במפרץ אילת המצב יהיה קצת יותר טוב. מתברר ששוניות האלמוגים באילת עמידות יחסית בפני הלבנה (Bleaching) – עקה שנגרמת מעליית טמפרטורת המים, ועלולה להסתיים במות האלמוגים. לעומת זאת, גם כאן המצב לא יהיה בכי טוב, כי עליית חומציות הים עלולה לפגוע בשלד הגירני של האלמוגים ואף להמיס אותם.
קריאה לפעולה
"בעידן של שינויי אקלים בלתי צפויים, מתעורר צורך בשינוי יסודי של דרך הפעולה: הקמת גוף מחקר לאומי שיוכל לצמצם את פערי הידע בנושא, ויחתור לשמירה על שלמות המערכת האקולוגית בישראל אל מול איומים הולכים ומתרבים", נכתב במחקר.
לשינויי האקלים תהיה, אפוא, השפעה ישירה לא רק על המערכות האקולוגיות עצמן, אלא גם על התועלת שמפיק מהן האדם – מי שתייה, דגה ומרעה, תיירות ונופש, ועוד. על כן, קוראים המומחים שהשתתפו בסקר להקים גוף שיקבע את המדיניות הלאומית בנושא ויפעל לאכיפת חוקים שמגבילים את הפגיעה בטבע.
לקריאת המאמר המקורי בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" לחצו כאן.
