מינים פולשים במזוודה

בריאות ומזון
אננס, אתרוגים, בטטות, חלזונות נדירים ופרחים אקזוטיים – אלה הם רק חלק מהמינים הפולשים שנתפסים במעברי הגבול בתקופת החגים העמוסה. הבעיה היא שהנוסעים הסמויים האלו עלולים לפגוע במערכת האקולוגית בישראל וגם בבריאות שלנו

 

על פני השטח, מזוודתה של ישראלית ששבה לאחרונה בטיסה מברצלונה נראתה רגילה לחלוטין. עם זאת, אחרי בדיקה קצרה התגלו בין החפצים האישיים שמילאו את המזוודה לא פחות מ-40 אתרוגים, שאותם ניסתה להבריח לישראל בניגוד לחוק. האישה, תושבת אשדוד בשנות ה-40 לחייה, דיווחה שהמזוודה אבדה – וכשזו נמצאה ועברה שיקוף התגלה בתוכה האוצר החגיגי, ששוויו מוערך באלפי שקלים.

בימים חגיגיים אלה, כשאינספור ישראלים עמוסי מזוודות ממלאים את נתב"ג בדרכם ובשובם מהארצות שמעבר לדיוטי-פרי, פתחו המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים בקמפיין נגד הכנסת פירות, ירקות, צמחים ובעלי חיים לישראל דרך מעברי הגבול. הבעיה היא שגם פרי תמים-לכאורה שנשאר בתיק מהחופשה בחו"ל עלול להכיל מזיק מארץ אחרת שיהפוך למין פולש בישראל, ויגרום לנזקים סביבתיים, בריאותיים וכלכליים קשים.

נזקים של 1.5 טריליון דולר בשנה

במסגרת הקמפיין הוצבו במעברי הגבול כרזות, שבהן מפורטים סוגי הפריטים שאותם אסור להכניס לישראל. האיסור כולל את כל סוגי הפירות והירקות, טריים או יבשים, ואת כל הצמחים או חלקי הצמחים, מזרעים ועד לזרי פרחים. בנוסף, נכללים בו כל בעלי החיים, בין אם מדובר בחיות מחמד או בחלזונות נדירים. עוד נכללים באיסור מוצרים שונים שמקורם בחי או בצומח: בשר ומוצריו, עץ לא-מעובד, עורות, נוצות, פוחלצים, קומפוסט ואף אדמה או חול, שעלולים להכיל בתוכם מינים זעירים שונים.

מינים פולשים הם בעלי חיים או צמחים שהופצו בעקבות פעילות האדם לאזור שמחוץ לתחום תפוצתם הטבעית, והצליחו לשרוד בו ואף לשגשג בו. המינים הפולשים הם הגורם השני בחריפותו להכחדת מינים טבעיים (אחרי אובדן בתי גידול): בין השאר הם מתחרים במינים המקומיים על משאבים כגון השטח בבית הגידול ומזון, טורפים אותם ומפיצים בקרבם מחלות. המינים הפולשים עלולים לפגוע בגידולים חקלאיים ואף לגרום לפגיעה בריאותית, אם זה כמעבירי מחלות (כמו יתוש הטיגריס האסיאני Aedes albopictus) או כגורמים לתגובה אלרגית. צמחים פולשים מסוימים עלולים גם לזהם את מקורות המים. הנזקים הכלכליים שלהם גורמת התופעה הם אדירים: "על פי ההערכות, עלות ההתמודדות עם המינים הפולשים ברחבי העולם עומדת על כ-1.5 טריליון דולר בשנה", אומרת תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה.

האיסור על הכנסת חי וצומח לישראל נועד למנוע את פלישתו של מין זר לפני שהיא התחילה. "בסופו של דבר, דרך הפעולה הטובה ביותר נגד המינים הפולשים היא מניעת התפשטותם, ובכדי למנוע את החדרתם לארץ יש לעצור אותם בגבולות," אומרת רביב. "כשמנסים לטפל בבעיה אחרי שהמין פולש הטיפול קשה ויקר ולעתים לא ניתן להשתלט עליו יותר".

נמלת האש הקטנה היא דוגמה למין פולש שנכנס לישראל דרך מעברי הגבול. הנמלה גורמת לעקיצה כואבת מאוד ולנזקים לחקלאות, ומסוגלת להתרבות במהירות. היא הגיעה לישראל כנוסעת סמויה במטען של בולי עץ מדרום אמריקה והתבססה בישראל בתוך כמה שנים.

פירות וירקות מתאילנד שנתפסו בנתב"ג. תצלום: אורן שובל

 

מינים מסוימים נכנסים לישראל ישירות, למשל כשנוסעים נכנסים לישראל עם עציץ או בעל חיים אקזוטי שהם רכשו בחו"ל. במקרים אחרים המינים הזרים הם טרמפיסטים, שמתחבאים היטב בפרי או בירק ולא ניתן לראות אותם בעין. מובן שלמי שמכניס את המין לישראל אין כוונה לגרום לפלישת מין זר. "הנוסע לא מודע לזה, אבל להפצה הבלתי-מכוונת של המינים הזרים יכולות להיות תוצאות קשות מאוחר יותר", אומרת רביב.

רשימת המוצרים מן הצומח והחי שכן מותר להכניס לישראל היא, כצפוי, קצרה. ניתן להעביר דרך גבולות ישראל מוצרים סגורים שנאטמו היטב, כמו גבינות מחו"ל שנארזו בוואקום. גם מוצרים מעובדים מן הצומח, כמו חמוצים או חליטות תה, מותרים בהכנסה לישראל. בכל מקרה, אם קיים ספק מומלץ לפנות לפקידים במעבר הגבול.

החשוד המיידי: אננס

הגורם שאחראי על אכיפת האיסור על הכנסת מוצרים מהחי ומהצומח בכל מעברי הגבול של מדינת ישראל הוא משרד החקלאות. ברחבי נתב"ג מסתובבים גורמים רבים: מאבטחים שמחפשים פעילות חשודה שעלולה לפגוע בביטחון הנוסעים, פקידי מכס שמחפשים סחורה שלא הצהירו עליה – וגם פקידים מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות שמחפשים את הפרי או הירק שמתחבא במזוודות שלנו. על פי נתוני משרד החקלאות, אנשיו מוצאים לא מעט פירות וירקות כאלה. "לצערנו, אנחנו משמידים בנתב"ג מעל טון תוצרת חקלאית בכל חודש", אומר אורן שובל, מרכז ביקורת נוסעים בנתב"ג בשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. " אנחנו תופסים 500-400 אנשים בחודש. הלוואי והיינו יכולים לצמצם את המספרים הגדולים האלה". 

מתברר שהמוצר החקלאי האסור שאותו הישראלים הכי אוהבים להביא איתם מחו"ל הוא האננס: מעבר למראה המרשים ולהילה האקזוטית שלו, הפער בין מחירו בישראל ובחו"ל הוא גבוה: אננס יכול לעלות כ-10 באט (כשקל אחד) בתאילנד – וכ-40 שקל בישראל. מוצרים פופולריים אחרים הם עגבניות, מלפפונים, פירות יער ותפוחי עץ. רבים מהפירות והירקות מוברחים מהודו, רוסיה ואוקראינה, ונעשים ניסיונות רבים להברחת פירות טרופיים מהמזרח הרחוק.

פעמים רבות המוצרים האסורים הם פריטים שנשארו מהטיול, כמו מנת מזון שלא נאכלה, או מזכרות מהמקום שבו הנוסעים ביקרו, כמו מאכל מקומי או זר פרחים מאירוע משמח. אזרחים זרים רבים שבאים לישראל על מנת לבקר משפחה או חברים ולא מודעים להגבלות מביאים אתם תיקים עמוסי כל טוב, ועובדים זרים מביאים אתם במקרים רבים מזון מארץ המוצא שלהם עבור עצמם.

לאחרונה נתפס נוסע כשברשותו לא פחות מ-100 קילוגרם של יאם: ירק שמזכיר בטטה גדולה וקשה, שהוא מאכל בסיסי בארצות כמו גאנה שבמערב אפריקה, שממנה הגיע הנוסע. הנוסע הגיע לישראל לתקופה ממושכת, והביא אתו קרטונים מלאים בירק לשימושו האישי, שאותם אנשי משרד החקלאות בשדה התעופה נאלצו להחרים. "הוא לא ידע שהוא עושה משהו אסור", אומר שובל.

השמירה כנגד מינים פולשים לא נגמרת במסוף הנוסעים: גורמים מסחריים ואחרים שמייבאים צמחים ובעלי חיים נדרשים לעמוד בתקנות רבות לפני שהם מורשים להכניסם לישראל, וכל המטענים המסחריים הרלוונטיים נבדקים על ידי אנשי משרד החקלאות.

אתרוגים מוברחים שתפסו בנתב"ג. תצלום: אורן שובל

 

אתרוג לשימוש עצמי

הפיקוח במסוף הנוסעים הנכנסים מוגבר בתקופת החגים, שהיא זמן שמאופיין בריבוי טיסות וכן בעלייה בניסיונות ההברחה – בעיקר של ארבעת המינים. יש נוסעים שמנסים להבריח לישראל אתרוגים, בעיקר מאיטליה וממרוקו, למטרות רווח: מחירו של אתרוג משובח יכול להגיע למאות שקלים. לכבוד חג הסוכות, כל נוסע רשאי להכניס לישראל אתרוג אחד לשימוש עצמי, ועליו להציג אותו לנציג משרד החקלאות בגבול, שיבדוק האם הוא נושא אתו מינים פולשים פוטנציאליים. את שלושת המינים האחרים, שלא ניתן לבדוק בקלות האם מתחבאים בהם מינים זרים, אסור להכניס כלל לישראל. כדי למנוע עוגמת נפש, אנשים שנלקחים מהם הלולב, ההדס והערבה מקבלים מאנשי משרד החקלאות תחליפים מתוצרת כחול-לבן לפריטים שנלקחו.

אז בחופשה הבאה שלכם, בין אם היא תהיה בחגים או בכל הזדמנות אחרת, מומלץ לאכול את השאריות מהטיול לפני הכניסה לישראל, ולא להתפתות להביא מחו"ל מוצרים אקזוטיים שעלולים לכלול מינים מזיקים. "מי שמבריח מוצרים אסורים לישראל בניגוד לחוק צפוי לקנס ולהעמדה לדין", מסכם שובל. "אני מציע לאנשים להימנע מהמבוכה הזו".



אולי יעניין אותך