כשאנחנו יוצאים מהמקלחת נקיים ורעננים ומתלבשים בבגדים שיצאו כרגע ריחניים מהכביסה, אנחנו לא חושבים מה בעצם קרה ללכלוך שנשטף מהבגדים ומהגוף שלנו. החומרים שמשמשים אותנו לנקות מעלינו את הזיעה והלכלוך שדבקו בנו (ואת הרוטב מארוחת הצהריים) נשטפים יחד עם הלכלוך שהורידו אל הביוב, אבל לאן הולך הביוב? האם הוא מגיע אל המזון שלנו?

עשו ניסוי בעצמכם: בפעם הבאה שאתם נכנסים למקלחת, נסו לקרוא את רשימת המרכיבים על בקבוק הסבון שלכם ובדקו כמה מהם אתם מצליחים לזהות. סביר להניח שאם אתם לא בעלי תואר בכימיה או רוקחות לא תזהו רבים מהם. רוב התכשירים האלה, כמו גם תכשירי קוסמטיקה שמשמשים את רובנו על בסיס יומיומי, מכילים כיום כימיקלים רבים וביניהם פתלטים ופרבנים – חומרים שעשויים מתוצרי לוואי של תעשיית הנפט (השאריות שנוצרות מזיקוק הנפט). לפי מחקרים מהשנים האחרונות החומרים האלה נספגים בגופנו ומגיעים למערכת הדם גם כאשר אנחנו משתמשים בהם שימוש חיצוני בלבד, והם עלולים להשפיע על המערכת ההורמונאלית בגוף בעלי השפעה הורמונלית על הגוף.

החומרים משפיעים עלינו לא רק בעת השימוש הישיר בהם: הם זורמים מהמקלחת אל הביוב ומשם אל מפעלי טיהור השפכים – שאינם יודעים לסנן לחלוטין את החומרים מהמים – ומהם חזרה אל הסביבה, שם הם מצטרפים אל המים שנמצאים בנחלים, באגמים ובים. בישראל, למשל, נעשה שימוש נרחב בקולחים – כלומר, בביוב שעובר טיהור במתקני טיהור השפכים ומשמש בעיקר להשקיית גידולים חקלאיים – וגם לכך עשויות להיות השפעות סביבתיות ובריאותיות בעקבות הנוכחות של חומרים אלה במים.

סבון מתירס

אז איך אפשר למנוע מהחומרים הללו להגיע בחזרה לסביבה? לפי מדענים אמריקאים, נראה שאנחנו נמצאים בדרך לפתרון: צוות של חוקרים באוניברסיטת מינסוטה הצליח לפתח מולקולת סבון מחומרים טבעיים, שלטענתם תאפשר בקרוב להפחית משמעותית את כמות החומרים הסינתטיים שמשמשים בתעשיית הסבון וחומרי הניקוי.

המולקולה שיצר הצוות עשויה מחומרים טבעיים מתכלים כמו תירס, קוקוס ופולי סויה, ולטענתם היא ״עובדת טוב יותר מסבון רגיל וטובה יותר לסביבה״. המולקולה החדשה נקראת OFS, ועל פי נתוני המחקר היא מתפקדת טוב יותר מסבון רגיל במגע עם מים בטמפרטורה קרה ועם מים קשים (מים שמכילים כמות גדולה של מינרלים, שנמצאים במדינות רבות במי הברז). למה זה חשוב כל כך? סבון רגיל הופך מוצק ובלתי-שמיש במגע עם מים קשים, ולכן יצרני חומרי הניקוי מוסיפים לו כימיקלים שונים שישמרו על המרקם הנעים לשימוש שלו. המולקולה החדשה אינה מגיבה כך למים קשים. בבדיקה שעשו המדענים, הם גילו שהמולקולה שומרת על עצמה במגע עם מים קשים אפילו כשהם נמצאים בריכוז גבוה פי 100 מאשר בתנאים רגילים, ולכן היא מבטלת את הצורך להוסיף לסבון הרבה מהחומרים הכימיים שמוספים לו כיום.

בישראל, אגב, מי הברז נחשבים למים קשים – כפי שאפשר לראות מהאבנית שמצטברת בתחתית הקומקום החשמלי שלנו – ולכן המצאה כזו היא משמעותית במיוחד עבורנו.

מגלגלים את הכדוריות החוצה

בשנים האחרונות הולכת ועולה המודעות להשפעה הסביבתית והבריאותית שיש לחומרים שנמצאים בתכשירים תמימים לכאורה, שכולנו משתמשים בהם פעמים רבות ביום. בשנה שעברה, למשל, אסר הממשל האמריקאי על חברות הקוסמטיקה שימוש בכדוריות זעירות במוצרים שלהן, חוק שייכנס לתוקף במהלך שנת 2017: לאחר שנים שהחברות השתמשו בכדוריות פלסטיק במוצרים כמו משחות שיניים וג׳ל רחצה לפנים הסתבר שאת הכדוריות הללו ניתן אחר כך למצוא בכמויות עצומות בתחתית ימים ואגמים, בגופם של יצורים ימיים וכן בקרקעות של גידולים חקלאיים. קמפיין בינלאומי בנושא הביא לצמיחת המודעות הציבורית בנושא ומשם להפסקת השימוש בכדוריות במוצריהן של חברות ענק כמו יוניליבר ולוריאל .

מוקדם יותר השנה, לאחר שהכריז שהשימוש בסבון אנטי-בקטריאלי ככל הנראה מזיק יותר משהוא עוזר לשמור על הבריאות ומניעת הידבקות במחלות, אסר מינהל התרופות האמריקאי (FDA) על יצרני הסבון האנטי-בקטריאלי את השימוש ב-19 חומרים שונים המשמשים בתעשייה, שההשפעה שלהם על בריאות האדם ועל הסביבה עלולה להיות מסוכנת. ליצרנים ניתנה שנה להוציא מהסבון שלהם את המרכיבים המסוכנים.

ככל שאוכלוסיית העולם גדלה העומס על הסביבה גדל גם הוא. לצד היתרונות הרבים של אורח החיים המודרני, הרי שהוא גובה מחיר כבד מהסביבה ובסופו של דבר גם מאתנו. המצאת הסבון הסינתטי במאה ה-19 הביאה אמנם להפחתה בהתפשטות מחלות ולמניעה של מקרי תמותה רבים, אך הזיהום שנגרם כיום לסביבה עקב השימוש המוגבר בסבון וחומרי ניקוי חוזר אלינו בסופו של דבר. מציאת פתרונות שיפחיתו את השימוש בחומרים שמזיקים לנו ולסביבה – כמו הפתרון של המדענים ממינסוטה – יסייעו להפחתת הצטברות של החומרים לאורך שרשרת המזון. ככל שנהיה מודעים יותר להשפעות המזיקות של חומרים שנמצאים בסביבתנו הקרובה בכל יום – במזון, בחומרי הטיפוח, בבגדים שלנו – כך תגבר המוטיבציה של יצרנים למצוא פתרונות מקיימים וטובים יותר, שישמרו על הסביבה ועלינו בריאים הרבה יותר.