בתחילת המאה ה-20 התחוללה מהפכה עולמית ברפואה: הפניצילין התגלה והיה לתרופה האנטיביוטית הראשונה. מאז התגלו ופותחו עוד מאות סוגים של תרופות אנטיביוטיות שונות שהורגות חיידקים, ולפחות בתחילת הדרך הייתה תחושה שמדובר בתרופת פלא.
אלא שזמן קצר לאחר תחילת השימוש הנרחב באנטיביוטיקה התברר שיש לא מעט חיידקים המפתחים עמידות כלפי המנגנוני של התרופה ומצליחים להמשיך לחיות גם אחרי שהם נתקלים בה. המצב החמיר כל כך, עד שממשל אובמה הכריז באחרונה על צעדים חדשים במאבק בהתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
לכאורה בלי שום קשר, משק הבקר לחלב בישראל ניזון מתחמיצי מספוא המיוצרים בבורות תחמיץ (סילו). גידולי תחמיץ החורף – חיטה, שעורה ושיבולת שועל – הם גידולי בעל, המושקים במי גשמים. לעומת זאת גידולי תחמיץ הקיץ, שהם תירס וסורגום, מושקים במי קולחים שעברו טיהור אך הם עדיין עשירים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
מחקר חדש של צוות ממרכז וולקני בבית דגן (ד"ר יהודית כהן, פרופ' צבי ויינברג, פרופ' שלמה סלע ודר' אדי סיטרין), בחן עמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים בבורות תחמיץ שמהם ניזון משק הבקר לחלב. תוצאותיו מצביעות על כך שמקור מי ההשקיה של גידולי התחמיץ ותהליך שימור המזון משפיעים על שכיחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בתחמיץ.
תסיסה אנאירובית במזון הפרות – מקור לעמידות לאנטיביוטיקה
ייצור תחמיץ הוא פעולה לא מורכבת: מניחים את הצמחים למיניהם בתוך בורות עמוקים ומכסים כך שלא יהיה מגע ישיר עם האוויר. חיידקים מסוגים שונים מבצעים תסיסה אל-אווירנית (אנאירובית) ומורידים את ה-pH של התחמיץ, וכך הוא נשמר לתקופה ארוכה. החמצת הסביבה מצמצמת את מגוון מיני החיידקים בצורה משמעותית ובבורות התחמיץ נותרים רק חיידקים שיכולים לחיות בסביבה כזו. הבעיה היא שהתעורר חשש שהם גם עמידים בפני אנטיביוטיקה.
החוקרים בחנו את אוכלוסיית החיידקים בבורות תחמיץ של גידולים שונים ובודדו חיידקים מתחמיצי התירס המושקים בקולחים ומתחמיצי חיטה המושקים בגשם. הם גילו שיש שם חיידקים שפיתחו עמידות לשבעה סוגי אנטיביוטיקה בו-בזמן.
הבדיקה הבאה הייתה כיצד העמידות הזו מועברת בתורשה ובין חיידקים מסוגים שונים. העברה קלאסית של תכונות נעשית בהורשה אנכית, כלומר מדור אחד לאחר. אלא שיש אפשרות נוספת – מנגנוני הורשה אופקית (Horizontal Gene Transfer) שנעשית בין היתר על ידי הדבקה ויראלית בין חיידקים. כך שייתכן שהעברת העמידות לאנטיביוטיקה תקרה כשאדם אוכל בקר שניזון מתחמיץ עם חיידקים עמידים, או כשאותו אדם ניזון מירקות ופירות שגדלו בשדות שדושנו בזבל של בעלי חיים שאכלו תחמיץ. וכך, אם עובר במערכת העיכול של בני אדם חיידק עמיד לאנטיביוטיקה שמקורו במזון, הרי שהוא יכול להעביר את הגנים לעמידות לחיידקי המעי ולהפיץ את העמידות לאנטיביוטיקה גם אצל אדם שמעולם לא טופל בה בעבר.
תוצאות המחקר מראות שבתחמיצי הבקר לחלב יש נוכחות של גנים לעמידות לאנטיביוטיקה וגם חיידקים בעלי עמידות למספר רב של סוגי אנטיביוטיקה. במחקר ההמשך ינסו המדענים להוכיח שהחיידקים העמידים שאותם בודדו בתחמיצים אכל מסגלים להעביר את הגנים שלהם לעמידות לחיידקים אחרים. השכיחות הגבוהה של הגנים האלה בתחמיצים תורמת להבנה כיצד עמידות לאנטיביוטיקה עוברת בשרשרת המזון ומשפרת את אפשרויות ההתמודדות שלנו עם מפגע עולמי אפידמיולוגי זה.
