עתיד ירוק יותר

בריאות ומזון |
רוצים שגיל הזהב שלכם יהיה איכותי ככל האפשר? חפשו בית עם נוף לפארק. מחקר חדש טוען שההידרדרות הקוגניטיבית הצפויה כחלק מתהליך ההזדקנות מואטת באופן יחסי אצל אנשים שגרים בסביבה ירוקה יותר

 

ישראלים רבים חולמים על בית שטובל בירוק, זאת למרות – או דווקא בגלל – המציאות המדברית למדי שבה אנחנו חיים. אכן, כשמדובר בבחירת מקום מגורים ובהשקעה הכלכלית המשמעותית ביותר שרובנו נבצע בחיינו, מחקרים רבים מראים שאנחנו מוכנים להוציא סכומים כסף משמעותיים ולהתפשר על מאפייני דיור רבים אחרים (גודל הדירה, קירבה לעבודה, קהילה ) על מנת לגור בסביבה ירוקה, בין אם מדובר בבית בתוך היער או בדירה המשקיפה לפארק עירוני.

אחת הסיבות לרצון הזה לגור ליד הטבע רבות היא ההשפעה הבריאותית החיובית על התפתחות ילדים המיוחסות לסביבה הירוקה. בעשור האחרון עשרות מחקרים מוכיחים שהרצון הזה מבוסס על אמת מדעית, וכעת מחקר אירופי חדש חושף צד חיובי נוסף להשפעת הסביבה הירוקה על הבריאות שלנו – וליתר דיוק, לדרך שבה החשיפה לסביבה ירוקה בגיל המבוגר משפיעה על התפקודים הקוגניטיביים שלנו.

מעקב של עשור

המחקר, שנערך במכון ברצלונה לבריאות עולמית (ISGlobal) ושהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי "Environmental health perspetives", מראה שההידרדרות הקוגניטיבית הצפויה כחלק מתהליך ההזדקנות מואטת באופן יחסי אצל אנשים שגרים בסביבה ירוקה יותר.

החוקרים גילו שההידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים קטנה יותר ב-4.6 אחוזים בקרב החיים בסביבה ירוקה. תצלום: Harli Marten on Unsplash

 

צוות החוקרים עקב במשך 10 שנים אחר 6,500 בריטים בגיל 68-45 וביקש מהם להשלים בשלוש נקודות זמן שונות במהלך המחקר סדרה של בדיקות קוגניטיביות. הבדיקות כללו הערכה מקיפה של יכולות מילוליות, כמותיות וזיכרון לטווח קצר, תוך שימוש בבדיקות רגישות יחסית לזיהוי ירידה בתפקוד. במקביל, החוקרים ביצעו הערכה בסיוע תמונות לוויין של כמות השטח הירוק סביב אזור המגורים של כל משתתף במחקר. הנבדקים התגוררו בעיקר בערים ובפרברים בדרום אנגליה וההערכות הלווייניות של כמות השטח הירוק סביב בתיהם כללה פארקים עירוניים, שדות חקלאיים וגם יערות ושאר אזורים ירוקים.

כאשר החוקרים ניתחו את נתוני המחקר, התגלה שלאורך שנות המעקב נרשמה ירידה בתפקודים הקוגניטיבים של המשתתפים. ירידה זו הינה חלק מתהליך תהליך טבעי, שנצפה בכלל האוכלוסייה ושנגרם ממגוון סיבות המובילות לירידה בצפיפות נוירונים (תאי המוח) ובקישוריות ביניהם, הפוגעת בתפקוד הפיזיולוגי של המוח.

החוקרים גילו שההידרדרות בתפקודים הקוגניטיביים קטנה יותר ב-4.6 אחוזים בקרב החיים בסביבה ירוקה. את התוצאות האלו לא ניתן להסביר על ידי גורמים אחרים כמו מצב סוציואקונומי שונה של אלו שגרים בסביבה ירוקה, זאת משום שהחוקרים השוו בין הקבוצות שהשתתפו במחקר ונטרלו את המשתנים של רקע דמוגרפי, משפחתי, קהילתי וסוציו-אקונומי, גישה לבריאות ומשתנים נוספים.

התערבות ממוקדת בתכנון העירוני

"קיימות בעולם המחקר עדויות רבות לכך שהסיכון לדמנציה ולירידה קוגניטיבית מושפע מחשיפה לסיכונים סביבתיים שמופחתים בקרבה לסביבה ירוקה (כגון זיהום אוויר ורעש) ואורח חיים (כגון לחץ והתנהגות בלתי פעילים)", הסבירה ד"ר כרמן דה קייזר מובילת המחקר. "ממצאים מהשנתיים האחרונות כבר הראו יתרונות קוגניטיביים של חשיפה למרחבים ירוקים אצל ילדים, אך מחקרים על יחסי החשיפה האפשריים למרחבים ירוקים וירידה קוגניטיבית אצל אנשים מבוגרים הם עדיין מצרך נדיר מאוד ועד כה הממצאים לא היו עקביים".

התערבות מהירה וממוקדת בתכנון מיטבי של שטחים ירוקים במרחבים עירוניים יכולה להיות משמעותית מאוד ברמה לאומית. תצלום: Sam Wheeler on Unsplash

 

בישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיעור האנשים מעל גיל 65 באוכלוסייה צפוי כמעט להכפיל את עצמו עד לשנת 2050 וביחס ישיר מספר מקרי דמנציה צפוי לגדול בקצב דומה. משום כך נתון שיכול להישמע כהבדל יחסית מינורי ברמה האישית מבחינת האטת הירידה הקוגניטיבית בזקנה, הופך למשמעותי הרבה יותר כשבוחנים את המידע מנקודת המבט של אנשי בריאות הציבור המחשבים את מצב הבריאות של כלל האוכלוסייה. כמובן שבהקשר האקלים המקומי בישראל חשוב לענות בצורה מדויקת יותר על השאלה האם ההשפעה המיטיבה של החשיפה הנה ספציפית לשטחים ירוקים או שמא קשורה באופן כללי יותר לגישה לטבע ולשטחים פתוחים.

“בנוסף לתפקידם האקלימי-סביבתי החשוב של אזורים ירוקים: הורדת הטמפרטורה, יצירת חמצן, סינון אוויר על ידי עצים, משמשים שטחים ירוקים ופארקים עירוניים גם לפעילות גופנית ולאינטראקציות חברתיות. מחקרים מהשנים האחרונות מראים פעם אחר פעם על קשר בין מגורים בקרבת שטחים פתוחים לבריאות הפיזית והנפשית כאשר ככל הנראה שילוב של המנגנונים הנ"ל  מביאים להשפעה החיובית", מאשר ד"ר זהר ברנט-יצחקי משירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "ההשפעה הספיציפית הזאת על היכולות הקוגניטיביות באוכלוסייה המבוגרת היא קריטית במיוחד, משום שבנושא זה מושקעים משאבים גדולים בישראל כבכל מדינות העולם. חשוב ששיקולי בריאות אלו יילקחו בחשבון בתהליכי תכנון בישראל, בין היתר שימת דגש על תכנון מרחבים ירוקים עירוניים".

"התערבות מהירה וממוקדת בתכנון מיטבי של שטחים ירוקים במרחבים עירוניים יכולה להיות משמעותית מאוד ברמה לאומית", מסכם ד"ר דבדנד פיאם מעורכי המחקר. "אם הממצאים יאוששו ע"י מחקרים נוספים בהחלט יהיה מקום להתערבויות כאלה שיכולות לשפר את איכות החיים של האוכלוסייה העירונית המבוגרת, בין היתר על ידי האטת הירידה הקוגניטיבית שאותה הם חווים".



אולי יעניין אותך