כל מי שמבקר בדרום ארצות הברית לא יכול שלא להתפעל מהמשטחים העצומים של הקודזו (Kudzu), צמח יפהפה שמכסה כל מה שנקרה בדרכו – כולל שיחים, עצים, מכוניות נטושות ומבנים למיניהם.
הקודזו הוא צמח פולש ממשפחת הקטניות שהגיע ממזרח אסיה באמצע המאה ה-19. הוא הוצג כפתרון להצללה בגינות, כמזון לצאן וכאמצעי למניעת סחף של הקרקע. הוא הסתגל לסביבתו החדשה וכעת משתרע על פני יותר מ-30 מיליון דונם בדרום-מזרח המדינה. הוא צומח בקצב של מטר אחד בכל שלושה ימים ומתפשט במהירות של כ-60 אלף דונמים בשנה.
אבל יופיו של הצמח לא מעיד כלל על הנזק העצום שהוא גורם לסביבה. ראשית, ההשתלטות שלו על שטחי המחיה של צמחים אחרים גורמת לדחיקתם משם. שנית, אחד המזיקים הגדולים של החקלאות האמריקאית הוא החרק Bean Plataspid, מין פולש שהגיע עם הקודזו אבל עבר לאכול גם קטניות אחרות המשמשות למאכל בני אדם.
הנזק העיקרי שגורם הצמח הוא הרבה יותר משמעותי: הקודזו גורם לקרקע שעליה הוא צומח לפלוט כמו אדירה של פחמן דו-חמצני – מה שגורם להגברה של אפקט החממה.
הפלישה הגדולה
האדמה בכדור ארץ אוצרת בתוכה יותר פחמן דו-חמצני מאשר באטמוספרה ובצמחים גם יחד. חומר אורגני שמקורו בצמחים שנרקבו, בפסולת שבעלי חיים מייצרים ובאוכלוסייה של מיקרואורגניזמים המפרקים את החומרים האלה מייצר פחמן דו-חמצני ומתאן שמשתחררים באטיות אל האטמוספרה בתור גזי חממה. וזה קורה כך: כשהצמחים גדלים הם סופחים פחמן דו-חמצני מהאוויר, ואז פולטים כמות זהה לאוויר כשהם נרקבים.
מחקר חדש שהתבצע ביערות אורנים גילה שהקודזו השתלטן תורם לקרקע יותר ענפים, עלים וזרעים מאשר עצי האורן – ושהתוספת הזו גורמת לעלייה בשחרור הגזים לאוויר בשליש יחסית לעצים המקומיים. החוקרים אומרים שהמיקרואורגזנימים מפרקים את ענפי וזרעי הקודזו ביתר קלות מאשר את ענפי וזרעי האורן, לכן הפחמן הדו-חמצני שאמור להישאר בקרקע משתחרר לאטמוספרה באזורי הגידול של הקודזו.
המחקר מציין שפליטת הפחמן הדו-חמצני שנגרמת בגלל הקודזו עומדת על 4.8 טונות בכל שנה – שווה ערך לפליטה המתקבלת משטח יער אורנים שגודלו 50 מיליון דונם, או עיר שבה חיים מיליון בני אדם. החשש הגדול הוא שאפקט החממה יגרום לעליית הטמפרטורות בגבול הצפוני של אזור הפיזור של הקודזו, מה שיעזור לצמח להגיע לאזורים צפוניים עוד יותר ולהגביר את אפקט החממה גם שם.
למאמר המקורי לחצו כאן
