צוללים, שייטים וסתם סקרנים שבאים לצפות בכרישים בשפך נחל חדרה מפריעים לפעילות הצייד והרבייה שלהם – כך עולה ממחקר חדש. איך אפשר ליהנות מתופעת הטבע הייחודית מבלי לפגוע בה?

מחקר בינלאומי חדש חושף את הממדים המבהילים של סכנת המיקרופלסטיק לבעלי החיים בים

במיוחד ליום המדע הבינלאומי שחל השבוע: 10 המחקרים הסביבתיים הישראליים המסקרנים ביותר של השנה

מה צריך להדאיג אתכם יותר: כמה פיפי הדגים עושים בים או מה שבני האדם מזרימים אליו?

בעקבות מצבן הקשה של שוניות האלמוגים בעולם, מציעים מדענים להתערב בצופן הגנטי של האלמוגים כדי ליצור אלמוגים עמידים לשינוי האקלים

אם לא די במכות שניחתות על הים בעשרות השנים האחרונות כמו זיהומי נפט, פסולת פלסטיק, עליית הטמפרטורה ומינים פולשים, מחקר חדש מגלה שלים פשוט אין מספיק חמצן

קשיות חד-פעמיות לשתייה מהוות 5 אחוזים מכלל הפסולת בחופים ופוגעות, בין השאר, בצבי ים ובדגים. קמפיין חדש קורא למסעדות ולברים בישראל להגיש אותן רק על פי בקשה, כדי להפחית את פסולת הפלסטיק

דגים פולשים שינו את פניהן של השוניות הסלעיות בחופי הצפון וכעת יש בהן פחות דגים מקומיים, פחות מינים שניתן לדוג ופחות עושר אקולוגי. האם התופעה הזאת הופכת את הים התיכון למדבר תת-מימי משעמם?

מחקר חדש חושף את התלאות של דגי מפרץ אילת בראשית חייהם, כשהם נסחפים בזרמי הים הרחק מהוריהם. ואיך כל זה מלמד אותנו על מינים פולשים, תעלת הימים ושימור דגי השונית?

מחקר חדש, שבדק את מצב שוניות האלמוגים מאז 1980 מצייר תמונה עגומה מאוד: אירועי הלבנה של אלמוגים מתרחשים בתכיפות הולכת וגדלה ובניגוד לעבר, השוניות מתקשות להתאושש מהם. האם כבר מאוחר מדי לשנות את גורל האלמוגים ואולי הפתרון מסתתר דווקא במפרץ אילת?

חוקרים בריטים הצליחו לייצר קרם הגנה טבעי מאצות. האם נמצא התחליף למסנן הקרינה שבשימוש כיום, אשר פוגע באלמוגים ומזיק גם לאדם?

מי שרוצה להיכנס לאווירת הכריסמס יכול פשוט לצלול למפרץ אילת ולצפות בסלילונית