הרשת כבר מלאה בדיווחים מאיימים על נחילי מדוזות. אז האם באמת יש היום יותר מדוזות מאשר בעבר ומה כדאי לעשות כשפוגשים חוטית נודדת בים?

חוקרת ישראלית מחפשת כרישים ודגי סחוס אחרים בפרופילים של דייגים וצוללים בפייסבוק. המחקר שלה מסייע לתעד את הגודל ואת המיקום של הדגים בים התיכון, אבל גם מספק מידע חשוב על המצב הבריאותי ועל הרגלי רבייה שלהם שיעזור לנו לשמור עליהם בעתיד

מנגנון חדש ומתוחכם של אלמוגים שהתגלה על ידי חוקרים ישראלים שופך אור על אופן הרבייה שלהם

האלמוגים באילת מגלים חסינות מפתיעה מפני השפעות שינוי האקלים, לעומת שוניות האלמוגים ברחבי העולם שסובלות מתופעות של הלבנה ומוות. אבל זו לא סיבה להפסיק לדאוג להם

אנחנו שומעים הרבה על הסיכונים שבחשיפה לקרינת השמש, אבל מה עם הסכנות לבריאות ולסביבה שטמונות בקרם ההגנה?

לפני כמה שנים נשמעה קריאת הרגעה שלפיה התחממות האוקיינוסים הואטה, לשמחת מכחישי שינוי האקלים. אך מחקר חדש מוכיח שהאוקיינוסים ממשיכים להתחמם, והטעות נבעה משימוש במכשירי מדידה שונים

הדיונות ברצועת החוף של ישראל נמצאות במצב של איום מתמיד – לא רק של תכניות בנייה ופיתוח, אלא גם של עצים זרים ושיחים. איך אפשר לשקם אותן ולהבטיח את קיום החי והצומח הייחודי להן?

מה קורה כשדג דרומי פוגש בת זוג פוטנציאלית מהצפון שלא מבינה מה הוא רוצה להגיד לה? במקרה של דגי הבקלה, שנודדים צפונה בגלל שינוי האקלים, קצרים בתקשורת עלולים לפגוע ביכולת שלהם להתרבות

ביוב, נפט, שמן ופיח: הים והחופים מזוהמים במיוחד בחורף, בזמן שהם נמצאים הרחק מעין המתרחצים ומתשומת הלב הציבורית

מיליוני בעלי חיים מובלים באניות משא שחוצות אוקיינוסים וימים. מעבר לסבל הנוראי שלהם האם מישהו בודק את הנזק שנגרם לסביבה הימית בתהליך הזה?

ים המלח לא ישוב להיות מה שהכרנו. לכן, עלינו להסתגל לתוצאות הירידה במפלס הים ולשמור על התופעות הייחודיות שלחופיו. שחר בוקמן, עורך כתב העת "אקולוגיה וסביבה", במאמר לרגל השקת גיליון מיוחד בנושא ים המלח הערב בירושלים

מדף קרח עצום באנטרקטיקה הולך ונסדק בקצב מהיר בחודשים האחרונים והוא קרוב להישבר ולהתמוטט אל תוך הים. מומחים מזהירים ששבירתו תתחיל שרשרת אירועים שתשפיע משמעותית על גובה פני הים בכדור הארץ