הבלוג השיתופי / כותבים אורחים

מסע להונדורס: יוצאים לים

26 במאי 2016

הסדנה התחילה.

יום רביעי בבוקר. לא בדיוק בשבע וחצי, אבל בשמונה בדיוק אוסף אותנו איאן ונוסעים להתחיל את הסדנה. ההרצאות תתקיימנה באולם מקסים במוזיאון לתיירים של אחד המלונות הגדולים. במקור הם תכננו שגם הפעילות בים תהיה אצלם ואז הם יתמכו בנו באופן מסיבי, אבל בשל מזג האוויר נאלצים לעבור למקום אחר.

מגיעים ו… מחכים. הראשונים מגיעים ב 9 בערך. לא נורא. בסופו של דבר מתחילים עם שבעה אנשים!  (אחר כך הצטרפו עוד שניים). לכולם יש תואר אקדמי, כמעט לכולם תואר שני. כל אחד מוביל בתחום אחר בשמירת הים ברואטן: ראש הפארק הימי, מובילים בארגוני שמירת טבע ועוד. עושים סבב שמות וסבב מטרות. האנשים ממוקדים מאוד ויודעים מה רוצים מהסדנה. מתברר שלפני כמה שנים התקיימה סדנה דומה – רק שהטיפו שם לשמור על האלמוגים מכל משמר, כולל במחיר של דיג דגים אוכלי אלמוגים.

2016-02-20 10.02.36

 

ההתרגשות רבה. מתחילים בהרצאות, קודם ג'ני ואחר כך אני. משום מה רוב הקהל שותק. לא שואלים שאלות, רושמים הערות אבל כמעט לא משתתפים. קהל קשה אבל מתעניין. עוברים על החומר הבסיסי ויוצאים להפסקת צהריים – ארוחת צהריים במלון. נחמד. במיוחד ברואטן, שבה כל דבר יקר עד מאוד.

אחר כך נוסעים לצד השני של האי, מתארגנים לצלילה לאיסוף פרגמנטים של אלמוגים והכרת השטח שבו נעבוד. סירה קטנה אך נוחה, עם ילדון במדי חייל ונשק ששומר עלינו. זו הסירה הגדולה של הפארק הימי. בהשוואה לעשרות סירות הצוללים של אחד הריזורטים שעוגנות קרוב היא נראית כמו דוגית, אבל בפנים היא נוחה ועושה את העבודה.  אנחנו שבעה במים – שישה צוללים ואחד משנרקל. רמת צלילה שונה, וזה מה שכיף.

הצלילה עצמה מתקיימת באתר מדהים: חור בעומק של כ-20 מטר וקוטר של כ-50, הקרקעית חולית אבל כל הקירות וכל האזור הרדוד שמסביב מכוסים אלמוגים.  בשל סערה שעברה כאן יש שפע של חלקים שבורים, וזו מטרת הצלילה: לאסוף שברים לטובת המשתלה. תוך זמן קצר הארגזים שהכנו כמעט מלאים. צריך לתת הדרכה שלא יאספו כל כך הרבה. עולים לפני המים להסבר קצר. כולם מחזיקים זה את זה שלא להיסחף, ואיכשהו אני מדבר. מפתיע, אבל זה עובד. מורידים את הארגזים עם האלמוגים לקרקעית שיחכו לעוד יומיים.

חוזרים לחוף, וכולם כבר עייפים. איכשהו לכל אחד יש פגישה אחרת, והיום נגמר. הרצאות אחר הצהריים יחכו או יבוטלו. לא נורא. נוסעים למשרד כלשהו שנמצא לא רחוק ופורקים את כל הציוד. חוזרים למלון. שוב יורד גשם, ואנחנו הרוגים. ניפגש מחר.

DCIM100GOPROGOPR0292.
DCIM100GOPROGOPR0292.

יום שני לסדנה

איכשהו קמנו מאוחר, ורצים לאיאן שמחכה בחוץ. הבוקר מוקדש לבניית משתלות אלמוגים, אבל לפני זה צריך להביא את נקודות העגינה – הצמיגים שלפני יומיים מילאו בביטון וחיברו לשרשרת. פוגשים טנדר של מישהי מאחד ה-NGOs ונוסעים להעמיס. משם למשרד שבו אכסנו את הציוד. מתברר שזה משרד הניהול של אחת מרשויות שמירת הטבע המקומיות. יש הרבה רשויות וארגונים לא ממשלתיים, ולי לפחות קשה לעקוב. המשרד נמצא במרכז מסחרי שיש בו אזור שניתן לעבוד בו. אנואר, שמנהל את המשרד, עוזר מאוד – בראש ובראשונה בקפה שזמין כל הזמן. אחר כך הוא כבר נשאב לעבודה.

היום מספר המשתתפים בסדנה ירד לחמישה (לא כולל את אנואר). משום מה, דווקא הבכירים יותר באים. הזוטרים עסוקים במשימות שונות שקיבלו והבוסים שלהם, שלא משחררים אותם, באו לבנות שוניות אלמוגים. היום זה יום מעשי, ומתחילים בבנייה. מאחר והציוד מועט ואורך הצינורות מוגבל, בונים שתי משתלות אלמוגים קטנות, כל אחת מסוג אחר. ואז – מאחר ואחת המשתתפות ביקשה – גם עץ אלמוגים.

פורשים את הצינורות, המחברים ושאר כלי העבודה ומתחילים לעבוד. צוותי עבודה מתחילים להיווצר. ניק (מנהל הפארק הימי) ואיאן אוהבים להיות ביחד. ג'ניפר (מנהלת מרכז הדרכה ימי גדול) אוהבת לעבוד לבד אבל צריכה תשומת לב. מקס מתחיל לעבוד עם גיזל, אבל איכשהו מגייס את אנואר שיחליף אותה.  בשלב כלשהו ניק ואיאן יוצאים לים להניח את נקודות העיגון. צלילה מאומצת, אבל יחסכו זמן למחר.

העבודה מתקדמת, ולאט-לאט הדברים מתחילים לקבל צורה. הכול נפרש על פני חלל גדול בין החנויות במרכז המסחרי. עוברי אורח מגלים עניין. בעל מלאכה שמשפץ את אחת החנויות מציע עזרה – בעיקר כמה כלי עבודה שחסרים לנו. מחפשים דרך חכמה לחבר את העץ לקרקעית. בדרך כלל עושים את זה לקוביית בטון, אבל הפעם ננסה עץ שמרחף במים.  העץ מתחיל להיפרש. הזדמנות ללמד את הצעירים את הצורך בתרגול של כל דבר על היבשה לפני שנכנסים למים.

בינתיים ניק ואיאן חוזרים. הספיקו הכול, אבל הם מותשים ורעבים. מנקים קצת, מכניסים כלים, מנקים קצת ויוצאים לפיצה. תוך כדי ארוחת הצהריים מחליטים לגבי המשך הפעילות. מחר יהיה יום עמוס בים. גם הכנסה של שלושה מבנים, גם הכנת שתילי אלמוגים למשתלות. אז מזמינים סירות ואנשים נוספים. כרגיל מתכננים יותר מאשר אפשר יהיה לבצע. לא נורא. כמו שאומרים כאן, יש גם מניאנה.

אחר הצהריים יש הרצאות. ג'ני נותנת מבוא לרביית אלמוגים ועקרונות אקולוגיים בשתילת אלמוגים.  סוף-סוף מתעורר דיון. אמנם לא בדיוק על נושא ההרצאה, אבל מגיעים לדברים שבאמת מטרידים אותם – איך מעריכים נזק לשונית, איך מתקנים, איך מערבים את הקהל הרחב וכד'. מדהים עד כמה תקציב שמירת הטבע כאן קטן בהשוואה לעושר הכללי של ספינות התיירים הגדולות והמלונות.

איכשהו בארבע ורבע מתחילים להתפזר. רגע, יש עוד הרצאה שלי מוכנה… יהיה למחר. הרווחנו ערב חופשי, וסוף-סוף יש זמן לטייל קצת בעיירה ולראות מה קורה. בעיקר בארים, מסעדות וחנויות מזכרות. אבל יפה, וסוף-סוף רואים קצת שמים בהירים. מחר יום מאומץ על הים.