עושות חשבון לניקיון?


 

לאחרונה עשיתי טעות ונחשפתי לניסיון הרעלה חמור של מוח צופי הטלוויזיה בישראל. אני מקווה מאוד שהנזק מצפייה ב"תחקירים" של עושות חשבון הוא הפיך.
להזכירכם, מדובר בתכנית תחקירים שהראתה שאפילו למילה "תחקיר" כבר אין משמעות בתקשורת הישראלית (ראו, למשל את "תחקיר" הלחם), על אף הכוונות הטובות.

הפעם בתכנית בחרו להשיג רייטינג על ידי הפחדת הציבור מפני חומרי הניקוי שיש בבית, או כפי שכינו אותם בתכנית "רעלים" (הזכירו גם את המילה הלא קשורה "רעלנים"). מאחר שחומרי ניקוי כנראה לא מפחידים מספיק בחרו בתוכנית לדחוף פנימה גם חומרי הדברה בפיקוח, כי "היי, צריך למלא את התוכנית ואם כבר בולשיט אז שיהיה עד הסוף" (וכבר כתבתי בעבר את דעתי על עיתונאי הפחדה).

לפני שאכתוב קצת על ההטעיות, השקרים והשטויות הרבות בתחקיר – שאני ממליץ לכולכם בחום לא לצפות בו, כבר סבלתי בשביל החטאים שלכם – אתחיל מהמובן מאליו. רוב חומרי הניקוי הם רעילים, זה אפילו כתוב על האריזה. "ממש" סיבה טובה לתחקיר ולכתבה של 30 דקות, נטו.
הדבר השני שכדאי לשים לב אליו הוא שכל החומרים הקיימים ביקום רעילים. המינון קובע את הרעילות. שתו מספיק מים (כ-6 ליטרים לאדם השוקל 75 ק"ג) ויש סיכוי טוב שתמותו מהרעלה; ויטמין D (קלציפרול) רעיל כמו ציאניד; קפאין רעיל בהרבה ממלח שרעיל בהרבה מהחומר הפעיל שבאקונומיקה ומקוטל העשבים גלייפוסט.

ועכשיו ל"תחקיר", עם כל הצער שבדבר: כבר בדקות הראשונות מסתמן עד כמה גרוע התחקיר – הפחדה מפני חומרים כימיים (אין חומר שהוא לא חומר כימי… וחומר כימי שמקורו בטבע יכול להיות מסוכן יותר או פחות מחומר כימי שמיוצר באופן מלאכותי ותחת פיקוח), טענה שלא מזהירים את הציבור מפני רעילות החומרים (קראתן את התווית המאוד בולטת? סמל הגולגולת הוא רמז דק מדי?) ועוד.

התכנית נפתחה בהצגת מספר מקרי קיצון של נשים (כולן היו נשים, כנראה הגברים מתחמקים ממטלות ניקיון) שמשתמשות בחומרי ניקוי והדברה בניגוד מוחלט להוראות היצרן ובצורה מוגזמת ביותר. אחת הנשים משתמשת לטענתה בשמונה ליטרים של אקונומיקה בשבוע, לא מדללת אותה לפני השימוש ולא משתמשת בכפפות. לפעמים היא מערבבת את האקונומיקה עם חומרים אחרים – מנהג מסוכן ביותר, ואכן מזהירים מפניו בתכנית. הוספת חומצה לאקונומיקה גורמת לשחרור של גז כלור שעלול להזיק לריאות ואף לגרום למוות.
לבישום החדר אותה אישה משתמשת בכמויות מוגזמות של חומר שכתוב עליו "להימנע מלשאוף את אדי החומר".

אישה אחרת הצליחה לשים את ידה על מיכל של 4 ליטרים של מסיר שומנים תעשייתי, שכלל לא נמכר ברשתות השיווק או בחנויות אחרות. באופן לא מפתיע שימוש לא נכון במסיר השומנים גרם לה לכוויות. יש סיבה לכך שמיכלים של מסירי שומנים לשימוש ביתי כוללים אזהרות רבות.

האישה השלישית היא אם לשני ילדים ששומרת את חומרי הניקוי בארון לא נעול ובהישג ידם של הילדים. גם היא, בדומה למרואיינת הראשונה, משתמשת באקונומיקה באופן מוגזם. למה צריך לחטא כל דבר באקונומיקה? אישה זו גם החזיקה בבית K-900, לא ברור איך. מדובר במוצר שהפסיקו לשווק באפריל 2006 והוא עבר תאריך לפני זמן רב. בכל מקרה הוא לא מסוכן במיוחד בשימוש נכון.

כחלק מהריאיון עם האם הביאו רופאת ילדים ש"הסבירה" ש"אם יש איזשהו ריח [לאחר הניקוי] זאת אומרת שהחומר נמצא", שזה נכון חלקית. אם יש ריח זה אומר שהחומר שיוצר את הריח נמצא. זה לא אומר כלום על הכמות של החומר ועל כך שהוא מזיק או לא. ריח הוא מולקולות שמגיעות לאף שלנו (חישבו על כך בפעם הבאה שבה תריחו צואת שוורים) ויש חומרים שמספיק מספר זעום של מולקולות שלהם כדי שנצליח להריח אותם. לא אינדיקציה טובה לנוכחות ריכוזים מסוכנים של חומר, בעיקר לא כשמדובר בחומרים מבושמים.

אחד מהמומחים שרואיינו, שמתמחה ברפואה תעסוקתית ומתפרנס בין היתר מכתיבת חוות דעת בעניין אובדן כושר עבודה, משחק על קלף ההפחדה ואומר ש"יש בחומרי ריח חומרים אחרים שיכולים לגרום לבעיות הורמונליות בעיקר אצל גברים". לא קשור לחומרי הניקוי המדוברים ומוטל בספק (אם כי יש עדויות לכך שלוונדר ושמן עץ התה עלולים לגרום לתופעות לא רצויות בבנים.

עושות התחקיר ניסו להפחיד גם מפני חומרים לניקוי חלונות, שהרבה אנשים – כולל מסעדות – משתמשים בהם גם לניקוי דברים אחרים, כגון שולחנות. הן טענו שחומרי הניקוי האלו רעילים ומכילים אמוניה. זה כמעט נכון, חומרים ישנים הכילו אמוניה (חומר רעיל למדי) ואלכוהול ולכן נחשבו לפחות בטוחים מהחומרים שיש היום. בכל מקרה כדי להצליח לקבל הרעלה מהחומרים הישנים צריך לבלוע או לנשום כמויות גדולות של החומר וכדי לחטוף הרעלה מחומרי הניקוי החדשים צריך להתאמץ אף יותר.

בשלב הבא ניסו עורכות התחקיר להאשים את חומרי הניקוי בכך שיש יותר אלרגיות (ולאחר מכן את חומרי ההדברה בלימפומה) ניסיון שמצביע בעיקר על המקורות מהם הן שואבות מידע ואת חוסר היכולת שלהן להבחין בין קשר סיבתי לנסיבתי ולאין כל קשר. אני ממתין לתחקיר שלהן על הקשר בין קריאת התרנגול לזריחת השמש.
אהבתי את תגובת משרד הבריאות לפניה שלהן בנושא – גם לא הסכימו לריאיון מצולם (וחבל שהמביך מהמשרד לאיכות הסביבה כן הסכים), וגם אמרו את מה שכבר כתבתי – חומרי ניקוי הם רעלים, לא צריך מחקר בשביל זה.

חבל שהתחקיר לא התמקד בבעייתיות ובנזק האפשרי של שימוש מוגזם ומיותר בתכשירי ניקוי, ועוד בניגוד להוראות שכתובות על כל תכשיר. במקום זאת, בתכנית התמקדו בהפחדה מפני "חומרים רעילים שמסכנים את הילדים שלנו!!!111".

וסוף סוף הגענו לחומרי הדברה. נוסף להאשמת חומרי ההדברה כקשורים למקרי לימפומה בישראל "עושות חשבון" מציגות את הטענה שגילו כביכול שגלייפוסט (ראונדאפ) מסרטן. לא אחפור על זה כאן אבל אני ממליץ שתקראו את מה שכתבנו בנושא בדף מדע גדול, בקטנה וגם את התוצאה המגוחכת של ההפחדה מפני ראונדאפ.
אגב, בתכנית נטען שראונדאפ נאסר לשימוש באירופה ובארצות הברית, שזה כבר שקר גס ולא סתם חוסר הבנה בדירוג של חומרים כמסרטנים או לא מסרטנים.

נגמר לי הכוח והמוח שלי מוחה על ההתעללות אז אפסיק כאן, לאחר שאזכיר שלמרות הריאיון הלא מוצלח של הנציג של המשרד להגנת הסביבה אין בעיה עם כך שעדיין משתמשים בפרופוקסור בישראל. וגם אין בעיה עם כך שעומדים להפסיק להשתמש בו. מדובר בקוטל חרקים שרעיל במיוחד לציפורים ולדגה ושקיים חשד כי חשיפה ממושכת אליו *בתוך מתחם סגור* עלולה לגרום לנזקים בילדים. כל עוד משתמשים בפרופוקסור בצורה נכונה הוא בטוח.

אה, מניפולציה נוספת שנעשתה בתכנית היא להשתמש במקרה הטרגי של שתי הילדות שמתו בירושלים לאחר שנפגעו מחומר הדברה בשם פוספין כדי לטעון שחומרי הדברה מסוכנים. פוספין הוא אכן חומר מסוכן ביותר, שכפי שכתוב על האריזה שלו אסור לשימוש בהדברות ביתיות. רק מדבירים שעברו קורס מיוחד רשאים להשתמש בו והמדביר הירושלמי לא היה כזה. כלומר, הילדות מתו בגלל רשלנות פושעת ולא כי חומרי ההדברה מסוכנים. מעניין אם שתי הכתבות היו מפרסמות תחקיר על הסכנה בדו-מימן חד-חמצני אם הילדות היו טובעות בבריכה או באמבטיה בגלל רשלנות.

אגב, התחקיר הסתיים במתכון לנוזל ניקוי "אלטרנטיבי" שכולל חומץ וסודה לשתייה (למה? הם סותרים זה את זה. אמנם בתגובה יפה, אבל בכל זאת) *סבון נוזלי* ושמנים אתריים לריח (זוכרים את מה שנכתב לעיל לגבי חומרי ריח כמו לבנדר?). באופן לא מפתיע נוזל הניקוי (שאף אחד לא בדק את בטיחותו ויעילותו) שכולל כאמור סבון, מנקה. גם שפשוף בסמרטוט רטוב מנקה.

בקצרה, אנא התעלמו ממסעות ההפחדה השונים של "עושות חשבון". כשאתם מנקים את הבית שימו לב להוראות השימוש ולאזהרות שעל גבי החומרים ואל תגזימו. בית לא חייב להיות סטרילי ושימוש לא נכון בכל חומר עלול לעלות לכם בבריאות.

 



אולי יעניין אותך