360 מעלות

יוני וייץ

הסוד מאחורי מעגלי הפיות

מחקר חדש שבו שותפה חוקרת ישראלית מראה כיצד נוצרים מעגלי הצומח המסתוריים במדבריות אפריקה

6 בפברואר 2017

ערבות העשב בנמיביה, דרום-מערב אפריקה, מנוקדות מקצה לקצה בכתמים עגולים ללא צמחים שמוקפים בטבעות עשב עבות. המעגלים הגדולים הללו, שמסודרים בצורה מושלמת ומכונים "מעגלי פיות", מרתקים חוקרים וחובבי טבע מזה שנים.

בני שבט ה"הימבה" המקומיים מתייחסים למעגלים החשופים מצמחייה כ"טביעות הרגל של האלים". בני שבטים בושמנים אחרים רואים בהם מצבות שנבראו עבור בני השבט שמתו במערכה מול הכובשים, לבנים או שחורים. תיאוריות מדעיות מנסות לספק הסבר לאופן שבו נוצרו המעגלים – למשל, שהסיבה לכך היא שהצמחים מתחרים על משאבים במרכז המעגל, ושהמעגלים נוצרו בגלל פעילות של בעלי חיים. ועדיין – חסר הסבר המניח את הדעת.

מעגל פיות. נמצא הפתרון לתעלומה? צילום: ג'ן גייטון
מעגל פיות. נמצא הפתרון לתעלומה? צילום: ג'ן גייטון

מושבות במדבר

בימים אלו, מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות שונות בעולם, ובהם חוקרת מישראל, חושף את המנגנון המשולב של החי והצומח שגורם לתופעה זו – שקשורה בראש ובראשונה לפעילות של טרמיטים, חרקים חברתיים החיים במושבות.

ד"ר אפרת שפר, חוקרת מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים, השותפה במחקר, מסבירה: "בתחילה, באמצעות מיפויים בשטח ובאמצעות תצלומי אוויר, מיפינו ומדדנו היכן ממוקמים המעגלים וקיני הטרמיטים במרחב. ראינו כי במקומות רבים בעולם מתקיימת תופעה זהה: בכל המקרים כל מושבה תופסת מרחק קבוע מכל המושבות השכנות, וכמעט תמיד לכל מושבה יש את אותו מספר מושבות שכנות – שש. זהו סידור אידיאלי, המזכיר בצורתו כוורת דבורים". צוות החוקרים הראה שההתארגנות הזו של מושבות הטרמיטים בסידור מרחבי מושלם מופיעה לא רק בנמיביה, אלא במקומות שונים בעולם כמו קניה, ברזיל, אוסטרליה וארצות הברית.

עד לשנים האחרונות התבססה תיאוריה, שאותה פיתח פרופ' אהוד מרון מאוניברסיטת בן גוריון, אשר מסבירה את התארגנות צמחי המדבר במעגלים כתוצאה מתחרות על מים בין צמחים. מחקרים מלמדים שצמחי מדבר מתארגנים במרחב בתנאי יובש בצורה של טבעות קטנות. אך בניגוד לתפיסה האינטואיטיבית שצמחים סמוכים יתחרו על משאבים בסביבתם הקרובה, ולכן יעדיפו להתרחק אלה מאלה, היום ידוע שהשורשים שבקרקע עוזרים בשיפור תנאי הקרקע ומונעים אבדן של מים ומינרלים. כך שלמעשה, צמחים בבתי גידול צחיחים יעדיפו לגדול אחד סמוך לשני וייצרו מבנים מעגליים צפופים.

עם זאת, כעת מתברר שתופעת "מעגלי הפיות" מורכבת יותר. שפר מסבירה: "המחקר החדש מציע תיאוריה שמשלבת את הצמחים והטרמיטים. התיאוריה הזו מסבירה את המעגלים הקרחים הגדולים, שנוצרים כתוצאה מנוכחות טרמיטים שאוכלים את הצמחים בתוך העיגול, וגם את כתמי הצומח הקטנים יותר בשטחים שבין המעגלים – שנובעים מתחרות בין צמחים על מים". כל עיגול למעשה "שייך" למושבת טרמיטים המעצבת את הנוף בטריטוריה שלה. המושבות מתחרות על כמות המזון  – החומר הצמחי – המושג הרחק ממרכז המעגל, וכך נוצרים גבולות ברורים בין המושבות והדגם המרחבי המסודר.

חוקר ממפה מעגל פיות. צילום: ג'ן גייטון
חוקר ממפה מעגל פיות. צילום: ג'ן גייטון

טרמיטים נגד שינוי האקלים

צד חשוב ומעניין של המחקר חושף הוא הקשר האפשרי בין "מעגלי הפיות" באפריקה לתופעת המידבור.  במחקרם הקודם, שנערך בסוואנה בשמורת מפאלה (Mpala) שבקניה, הראה צוות המחקר שהטרמיטים מעשירים את הקרקע ואחראים לשיפור התנאים המועילים עבור הצומח. החוקרים הבחינו שבעונה היבשה, הצומח מסביב לקינים צהוב ויבש, אולם אפילו אז – אזורי הקינים נשארים ירוקים, כמעין "איים", ושומרים על מגוון ביולוגי גבוה – זאת בשל לחות שנצברת בקרקע בקיני הטרמיטים. כעת, לפי מודל שאותו פיתחו החוקרים, בתרחיש של שינויי אקלים ומידבור, גם בירידה של 30 אחוז מכמות המשקעים השנתית ישמור הצומח בסביבת הקינים על עמידות, והמגוון הביולוגי יישאר גבוה.

ובארץ? מעגלי צומח המזכירים את עיגולי הפיות הנמיביים טרם נצפו בישראל, והטרמיטים בישראל מוכרים בעיקר כמין מזיק ולא כמהנדסי סביבה. אולם לדברי שפר, לא מן הנמנע שגם כאן נוכל לזהות תופעות מעניינות באזורים מדבריים שבהם מצויים חרקים חברתיים המאורגנים במושבות, כמו קיני נמלים. מושבות חרקים אלו עשויים גם הם להתגלות כמהנדסי סביבה ולהתגלות כמרכיב חשוב בעיצוב הנוף הטבעי בישראל.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-מאקו

חפשו מומחים נוספים בתחום