איתי ואן ריין

חוקרי הדגים עושים גלים

שגרת העבודה של חוקרי הדגים היא רגועה בדרך כלל, אך כנס בנושא ענף הדיג בישראל בהשתתפות חוקר בכיר מקנדה, נציגי הממשלה וארגונים סביבתיים הצליח להסעיר את הרוחות

28 בנובמבר 2015

 

קבוצת אנשים מתכנסת סביב שולחן במפגש המזכיר דיון סוער בוועדת הכנסת יותר מאשר נעילה של כנס מדעי בנושא הים התיכון. במוקד השיח דיג המכמורת הישראלי, ודעות מוחלפות בלהט לגבי איכות הנתונים שהוצגו בהרצאות האחרונות. לאחר דקות ארוכות, ובלי שהגיעו להסכמה, הדיון מתפזר אך חילופי הדברים ממשיכים במסדרונות ובלובי.

הסצנה המתוארת התרחשה בסיום מושב שכותרתו "ממשק דיג", שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת כנס בת-שבע דה רוטשילד בניר עציון. בין המרצים שהוזמנו מאוניברסיטאות בעולם בלט פרופ' דניאל פאולי מאוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה, מדען ותיק הנהנה ממעמד של ידוען בקרב חוקרי הדגים בעולם.

חישוב יציבות השלל נעשית באמצעות חילוק כמות הדגים הנתפסים במספר הספינות הפועלות באותה השנה. האם הנתונים בכנס בת שבע היו שגויים? צילום: איתי ואן ריין
חישוב יציבות השלל נעשית באמצעות חילוק כמות הדגים הנתפסים במספר הספינות הפועלות באותה השנה. האם הנתונים בכנס בת שבע היו שגויים? צילום: איתי ואן ריין

פרופ' פאולי ידוע בזכות עבודתו בתחום השפעת פעילות הדיג על מצב הדגה העולמי. מטבעות לשון שטבע במהלך השנים הפכו לתחומי מחקר המעסיקים חוקרים רבים. כך, לדוגמה, הביטוי "דיג במורד שרשרת המזון" המתאר את המגמה הנצפית בהרכב המינים המרכיבים את שלל הדייגים. בתהליך הדרגתי מידלדלות אוכלוסיות הטורפים הגדולים, כדוגמת הטונה, ומרבית השלל מורכב ממינים קטנים בעלי ערך שוק נמוך.

מאמר שפרסם ב-2013 חשף את דיווחי החסר של הממשל הסיני לגבי השלל שהוציאו ציי הדיג הסיניים הפועלים באזור אפריקה. חשיפה זו זכתה לתהודה רחבה בקהילת חוקרי הדיג, משום שהיא מראה איך ציים בינלאומיים שודדים את משאבי הטבע של אפריקה.

כמוצאים שלל רב

בהרצאה שנשא בכנס סקר פרופ' פאולי פרויקט רחב יריעה שבו הוא עוסק בימים אלה, שמטרתו לכנס את כלל המידע לגבי פעילות הדיג ומגמות בהיקף השלל ברחבי העולם. מהמפות שהוצגו אפשר היה לראות כיצד ציי דיג התפשטו במהלך המאה האחרונה לכל רחבי תבל: "הם הגיעו לאנטארקטיקה, זה סוף העולם. מכאן כבר אי אפשר להמשיך", הוא התלוצץ.

עד כמה חשוב ענף הדיג למשק ולחברה, וכיצד פעילות הדיג משפיעה על אוכלוסיות הדגה? צילום: איתי ואן ריין
עד כמה חשוב ענף הדיג למשק ולחברה, וכיצד פעילות הדיג משפיעה על אוכלוסיות הדגה? צילום: איתי ואן ריין

אחריו עלה לדבר ד"ר דני גולני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר גולני, המלווה את הדיג ואת הדגים המקומיים כבר כמה עשורים, הציג את משנתו בנוגע לדיג המכמורת בישראל. לדבריו, תליית האשמה במצב הדיג בענף המכמורת והדה-לגיטימציה שנעשתה לעוסקים בו אינם מבוססים על העובדות בשטח.

תחילה הוא סקר את ההיסטוריה של פעילות דיג המכמורת מאז כניסת הספינות הראשונות בהדרכת דייגים איטלקיים, התפתחותו במחצית השנייה של המאה הקודמת ועד לצי המזדקן שפועל כיום. בהמשך הציג ד"ר גולני גרף עם נתונים המעידים, להבנתו, על יציבות בשלל המכמורת.

כדי לבחון אם השלל יציב יש לחלק את כמות הדגים הנתפסים (למשל ביחידות של טון דגים לשנה) במספר ספינות הדיג שפעלו באותה שנה. הנתונים שהציג גולני מצביעים על התייצבות המאמץ והשלל בעשורים האחרונים. הגרף שהראה יעמוד מאוחר יותר במרכז הדיון הסוער שהתקיים בנעילת המושב.

הדוברים הבאים, ד"ר אורן סונין ואלון רוטשילד, השמיעו דעות סותרות לגבי האופן שבו ענף הדיג הימי בישראל צריך להתנהל. סונין משמש כראש המחלקה לדיג ימי באגף הדיג של משרד החקלאות. סמכויות המשרד כוללות פיקוח על פעילות הדיג, תיקון תקנות דיג ואיסוף נתונים הקשורים להיקף פעילות הדיג והשלל. רוטשילד משמש כרכז מגוון ביולוגי בחברה להגנת הטבע, ובשלוש השנים האחרונות ריכז פרויקט רחב היקף שמטרתו הייתה לבחון את הנעשה בתחום הדיג הימי וסופו בדו"ח המכיל המלצות לרפורמה מקיפה.

משני צדי המתרס

במהרה התברר שבין הצדדים יש חילוקי דעות עמוקים במגוון נושאים. כך, לדוגמה, בעוד שעמדת החברה להגנת הטבע היא שמספר העוסקים הנמוך בדיג מכמורת מצביע על כשל שוק שבו מעט משתמשים מנצלים את מרב משאב הדגה, לדעתו של סונין אין חשיבות לכמות המועסקים בענף. סונין הטיל ספק באמינות הנתונים הכלולים בדו"ח שפרסמה החברה להגנת הטבע, אך רוטשילד ציין שחוקרים בתחום הדיג השתתפו בהכנת המסמך.

אף על פי שסונין מודה שקיימת בעיה בניהול הענף ונדרשת תכנית מקיפה לשיקומו, לא הוצגה במהלך ההרצאה תכנית כזו ואף לא הוזכרו קווי המתאר שלה. מנגד, החברה להגנת הטבע מציעה תכנית שבמסגרתה יצומצם צי המכמורותנים באמצעות קניית הרישיונות מבעלי הספינות עד שגודלו של הצי יקטן ב-100%-75% (כיום פועלות 23 ספינות מכמורת בישראל).

החברה להגנת הטבע גם מבקשת להסדיר את תחום הדיג המכונה על ידיה חובבני-מקצועי, שבו דייגים שדיג אינו תחום פרנסתם המוצהר מוציאים כמויות גדולות של דגים למטרת מכירה בלי שפועלות עליהם מגבלות על היקף השלל או על אזורי הדיג. פעולות נוספות המוזכרות בתכנית אפשר למצוא במסמך המלא שפרסמה החברה להגנת הטבע.

מדע כבסיס לניהול הדיג

שעות לאחר סיום המושב ד"ר גולני בהדרכת פרופ' פאולי עורך שינויים בגרף מעורר המחלוקת. השטן, כך מתברר, נמצא בפרטים הקטנים ויש לכוון את חישובי השלל והמאמץ כך שישקללו תמורות בציוד הדיג לאורך התקופה ועלייה ביעילות הדייגים. קרוב לשעה עשר מופיע על מחשבו של גולני הגרף המתוקן. על אף שהשינוי אינו בולט לעין, ערכי השלל המרבי ומאמץ הדיג הנדרש כדי להשיגו מוסטים מעט לעומת הגרף המקורי.

פרופ' דניאל פאולי מציע לאנשי ענף הדיג לעבוד בשיתוף פעולה כדי להטמיע שינויים חשובים. צילום: איתי ואן ריין
פרופ' דניאל פאולי מציע לאנשי ענף הדיג לעבוד בשיתוף פעולה כדי להטמיע שינויים חשובים. צילום: איתי ואן ריין

נראה שהדיון בשאלת עתיד ענף הדיג בישראל מורכב הן מטענות לגבי חשיבות הענף למשק ולחברה הישראלית והן מניסיון להבין כיצד פעילות הדיג משפיעה על אוכלוסיות הדגה. במסגרת האקדמית שבה התקיים הדיון היה נכון לתת דגש רב יותר למרכיב המדעי של הדיון. עם זאת, לא הוצגו מחקרים חדשים לגבי מצב הדגה בישראל ונדמה שהצדדים מתקשים לייצר דיון פורה שבעקבותיו ניהול הענף יתבסס על תשתית רחבה של מידע מדעי.

פרופ' פאולי נחשף במשך שנותיו למדינות מפותחות שבהן ממשק הדיג מנוהל בקפדנות ובמקצועיות רבה, ומנגד למדינות מתפתחות שבהן הניהול והמידע לוקים בחסר. כשהוא מסכם את מה ששמע במושב הדיג הוא משייך את ישראל לאלה האחרונות, ומצביע על כשלים בסיסיים בצורת הניהול של הענף. פאולי מציע לחוקרים המקומיים לעבוד יחד כדי לבסס תשתית מדעית איתנה שתשמש לניתוח מצב הדגה ויעילותן של אסטרטגיות ניהול שונות. נותר לקוות שהזרקור שהופנה לתחום הים התיכון בכלל והדיג בפרט בשנים האחרונות יקדם מטרה חשובה זו.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הפורטל הישראלי לחקלאות, טבע וסביבה

חפשו מומחים נוספים בתחום