360 מעלות

אסף בן נריה

למה בבית שלי קר יותר?

גל הקור שפוקד את אירופה בימים אלה משבית את תנועת המטוסים ואף גובה קורבנות בנפש. מחקר ישראלי חדש מראה כיצד טמפרטורת האוויר יכולה להשתנות בתוך העיר, גם באזורים שמרוחקים מטרים בודדים אלה מאלה, ויכול לסייע לשמירה על בריאות התושבים

10 בינואר 2017

החורף של שנת 2012 היה אחד הקרים שידעה אירופה. גל הקור, שהחל בסוך ינואר, הביא עמו טמפרטורות נמוכות של עד מינוס 42 מעלות בפינלנד, ושלג שכיסה חלקים נרחבים מהיבשת, כולל דרום צרפת ואפילו צפון אפריקה. אבל לצד המראות המרהיבים והנדירים, השלג גרם גם לפגיעות קשות בנפש. יותר מ-800 בני אדם מתו ברחבי אירופה כתוצאה מהטמפרטורה הקיצונית.

דילוג קל לאחור, לקיץ 2003, מזכיר לנו שגם אירועי חום קיצוניים יכולים להיות קטלניים. אותו קיץ הביא עמו את גל החום הכבד ביותר שידעה אירופה האזור מזה 500 שנה. במשך שמונה ימים רצופים נמדדה בצפון צרפת טמפרטורה של יותר מ-40 מעלות, ובארץ שלא ערוכה לחום כבד כל כך, התוצאות היו קטלניות: כ-15,000 אלף איש מתו כתוצאה מגל החום הכבד, רובם קשישים שסבלו מהתייבשות, רבים מהם בבתים שבהם לא היה מיזוג אוויר.

לטמפרטורות האוויר, אם כן, השפעה גדולה על בריאות הציבור. טמפרטורות גבוהות או נמוכות מהממוצע עלולות לגרום לתחלואה ואף למוות. הדבר משמעותי במיוחד בתוך הערים – מקום מגוריה של יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם.

כעת, מחקר ישראלי חדש מציע שימוש בתמונות לוויין כדי למדוד את שינוי הטמפרטורה בתוך העיר ברזולוציה גבוהה. מעבר ליישומים הקשורים לבריאות הציבור, המודל החדש שפיתחו החוקרים יכול לתת כלים למתכננים העירוניים כדי להתמודד עם אזורים חמים במיוחד בתוך העיר.

תצלום: Miriam Mezzera, Flickr
שלג בירושלים. תצלום: Miriam Mezzera, Flickr

שינויים קטנים, השפעה גדולה

מה הקשר בין טמפרטורה לבריאות? מחקר בינלאומי שבחן למעלה מ-74 מיליון מקרי מוות ב-13 מדינות לאורך תקופה של 27 שנים, מצא כי 7.7 אחוז מהמקרים נבעו מחשיפה לטמפרטורה לא אופטימלית. קור הוא הגורם העיקרי למוות, פי 20 מחום. עוד הראה המחקר כי בעוד שחלק קטן בלבד ממקרי המוות נבע מטמפרטורות קיצוניות, במרבית המקרים הגורם הוא טמפרטורות החורגות באופן מועט מהטמפרטורה האופטימלית.

"צריך להפריד בין עלייה בטמפרטורה הממוצעת לבין מקרים של טמפרטורה קיצונית", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור הדסה – האוניברסיטה העברית. בעוד שלטמפרטורות קיצוניות השפעה מיידית על הבריאות, והן עלולות לגרום למוות אצל האוכלוסיות הפגיעות, עלייה לא גדולה במיוחד בממוצע הטמפרטורה מטילה עומס נוסף על הבריאות, אשר מתבטא לעתים בתחלואה ובתמותה בטווח הארוך. "מחקרים מראים שעלייה בטמפרטורה הממוצעת גורמת לעודף תמותה, כאשר האוכלוסיות בסיכון הן קשישים ותינוקות וחולים במחלות כרוניות. חשיפה לטמפרטורה גבוהה במהלך ההיריון, למשל, מעלה את הסיכון ללידות מוקדמות ולמשקל לידה נמוך", מסביר לוין.

במובן זה טמפרטורת האוויר דומה לזיהום אוויר, מסביר לוין. "אנו חשופים לטמפרטורה כל הזמן, ולכן גם אם השינויים קטנים, כאשר מכפילים אותם בכלל האוכלוסייה, אז ההשפעה גדולה מאוד". המחקר על האופן שבו משפיע שינוי הטמפרטורה על בריאות הציבור נמצא בראשיתו, וגם ההתחממות עדיין לא הגיעה לשיא, לכן, מדגיש לוין, עלינו לנקוט צעדים כבר היום ולהיערך למצב החדש.

שתי טמפרטורות באותה שכונה

כאשר אנו מאזינים לתחזית מזג האוויר ברדיו או צופים בה בטלוויזיה, אנו מקבלים נתוני טמפרטורה על אזורים או ערים. אך מידות החום משתנות גם בתוך העיר עצמה באופן משמעותי, וכך גם הסיכון הבריאותי שנגרם מחשיפה לטמפרטורה שאינה אופטימלית. הבעיה היא שמדידה של הטמפרטורה  ברזולוציה גבוהה בתוך העיר אינה אפשרית בכלים שמציעות התחנות המטאורולוגיות הבודדות שפזורות במרחב העירוני. שימוש בתמונות לוויין, אשר קולטות את שטפי האנרגיה הנפלטים מפני השטח, מאפשר ירידה לרזולוציה טובה בהרבה.

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שילבו נתונים מלוויינים ומתחנות מדידה מטאורולוגיות כדי להבין בצורה טובה יותר כיצד משפיע השימוש שנעשה בקרקע על טמפרטורת האוויר. המחקר נערך במסגרת עבודת המגיסטר של רן פלטה בהנחיית ד"ר אלכסנדרה צ'ודנובסקי, ראש המעבדה לאיכות אוויר מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם. החוקרים השתמשו בשיטות של חישה מרחוק המבוססות על ניתוח של תמונות לוויין. "הסתכלנו על הקרינה שאובייקטים כמו גגות, מבני מגורים, כבישים או שטחים מיוערים פלטו. ככל שהגוף חם יותר, הקרינה שהוא פולט גבוהה יותר, ואותה התאמנו לערכי טמפרטורת אוויר באמצעות מודל סטטיסטי. את תוצאות המודל השווינו לתחנות מדידה מטאורולוגיות ולמדידות מלוויינים אחרים", מסבירה צ'ודנובסקי.

ממצאי המחקר מלמדים על השתנות משמעותית של הטמפרטורה בתוך העיר. באזורים עם צמחייה עבותה, טמפרטורת האוויר נמצאה נמוכה בחצי מעלה לעומת אזורים בנויים. השטחים הפתוחים, במיוחד אלה עם צמחייה מועטה ונמוכה וללא השקיה או גינון, נמצאו בין האזורים החמים ביותר. כך למשל מראים החוקרים כי באזור שהיה בעבר פארק והפך לקרקע פתוחה, הטמפרטורה עלתה באופן משמעותי – עד כדי 4 מעלות.  מאידך, מעל גופי מים (כמו נחל הירקון) נמדדה הטמפרטורה הנמוכה ביותר – עד שלוש מעלות פחות מזו שנמדדה באזורים הבנויים.

נחל הירקון. תצלום: israeltourism, Flickr
נחל הירקון. תצלום: israeltourism, Flickr

תל אביב מתחממת

החוקרים גם יצרו מפות שמראות את השתנות הטמפרטורה בתוך העיר ברזולוציה גבוהה לאורך שלוש תקופות במשך 30 השנים האחרונות. בין 1984 ל-2015, בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט), טמפרטורת האוויר במרכז תל אביב ובמרכזי הערים הסמוכות בגוש דן עלתה באופן מתון בשיעור של 0.3-1 מעלות, וכך גם בקרוב ל-57 אחוזים מהשטח הכולל בגוש דן. ב-13 אחוזים ­­­­נוספים מהשטח חלה עלייה משמעותית יותר של בין 1 ל-1.5 מעלות.

נתונים אלה תואמים את המגמה של עליית הטמפרטורה הממוצעת בישראל. בדוח "שינויים אקלימיים בישראל" שפורסם לפני שנה על ידי השירות המטאורולוגי, נבחנה הטמפרטורה השנתית הממוצעת בישראל ב-60 השנים האחרונות. הדוח מצא שהחל משנות התשעים נרשמה עלייה בולטת בטמפרטורה השנתית הממוצעת. כמו כן נמצא ש"התרומה העיקרית לעלייה בטמפרטורה הממוצעת היא העלייה בטמפרטורת המינימום. הדבר ניכר בעיקר מאמצע שנות התשעים בחודשי הקיץ – יוני, יולי, אוגוסט".

חלק מהתחממות הערים נובע מהמגמה הגלובלית של התחממות טמפרטורת האוויר כחלק משינוי האקלים –  שלפי דוח שהתפרסם לאחרונה מהווה את האיום הגדול ביותר על הבריאות העולמית במאה ה-21. חלק נוסף נובע משינויים שחלו בנוף העירוני, כמו היעלמות צמחייה והחלפתה באספלט, תופעה המכונה "אי החום העירוני" – שבה הטמפרטורה בתוך העיר גבוהה יותר מאזורים שמחוץ לעיר. התופעה מתעצמת בשל החום שנפלט ממכשירים חשמליים דוגמת מזגנים וכלי רכב ומתחלופת אוויר לא מספקת שנובעת מחסימה של הרוח על ידי מבנים.

בחזרה למחקר – לעומת האזורים בעיר שבהם נמצאה התחממות, 16 אחוזים מהאזורים שנבחנו שמרו על אותה טמפרטורה, ובשלושה אחוזים מהשטח חלה, באופן מפתיע, דווקא התקררות. במצב ברור של התחממות, ממה יכולה לנבוע אותה התקררות מקומית? החוקרים מסבירים שהתקררות נובעת משינוי השימוש בקרקע – כך לדוגמה, שטחים שהיו בעבר חשופים לשמש הישירה ובסמוך להם נבנה בניין רב קומות מקבלים פחות מקרינת השמש הישירה, ולכן באופן ממוצע הם קרים יותר. כך גם אזורים שהוגדרו כקרקע חשופה והתמלאו עם השנים בצמחייה – באזורים אלו נרשמה התקררות.

התחזית: קר בנתיבי איילון

"במחקרים אפידמיולוגיים אנחנו רוצים לדעת את מידת החשיפה של האדם לטמפרטורה לא אופטימלית. אם אדם התגורר באזור חם יותר בעיר – דבר שניתן ללמוד מתמונות הלוויין – המשמעות היא שהוא היה חשוף לטמפרטורות גבוהות יותר", מסבירה צ'ודנובסקי. שילוב של ממצאי המחקר עם נתונים מתחום בריאות הציבור, למשל כאלה שמציגים את מספר מקרי המוות והתחלואה בעיר, יוכל בעתיד להצביע על קשר בין אזורים חמים יותר למחלות ולתמותה.

יישום אפשרי נוסף של המחקר הוא בתכנון עירוני נכון יותר, אומרת צ'ודנובסקי. כדוגמה היא מציינת את התכנית לקירוי נתיבי איילון ואת הכוונה לבנות מעליהם פארק. "המחקר שלנו הראה שמעל ובסביבת כבישים נמצאות הטמפרטורות הגבוהות ביותר, כ 3-4  מעלות יותר מבאזורים ירוקים". תוכניות שיכולות להפוך כביש חזרה לאזור ירוק (מבלי לבטל את הכביש), כמו קירוי נתיבי איילון, מציעות את השיפור הטוב ביותר מבחינת מיתון עליית הטמפרטורות. "בעזרת הכלים שנותן המודל החדש אנחנו יכולים לבוא למתכנן ולהגיד לו איפה הטמפרטורה עלתה והיכן לשים את הדגש, ולהשתמש במודל כדי לחזות כיצד השינוי ישפיע על הטמפרטורה", מסכמת צ'ודנובסקי.

בעקבות הכתבה ב"זווית" הסיפור פורסם גם ב-הארץ

חפשו מומחים נוספים בתחום