דניאל מאייר

העיר והכלבים

כלבים משוטטים גורמים נזק לחיות בר בסכנת הכחדה במקומות שונים בישראל. מה עושים כדי להתמודד עם הבעיה?

1 ביוני 2017

הכלבים נחשבים לחברינו הטובים ביותר. הם נאמנים לנו והולכים אחרינו לכל מקום, כנועים וצייתנים, אוהבים ופרוותיים. אך למרות המזג הכנוע וגילה המופלג של כלבתו האהובה של עמיר בלבן, צלם טבע ורכז טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, כאשר היא מגיעה איתו לשדות ולשטחים הפתוחים, חיית הטרף שבה יוצאת החוצה. התזוזות הקטנות של המכרסמים בשיחים, הציפורים שנוחתות בין הסלעים – כל אלה הופכים את השדה למגרש המשחקים הפרטי שלה, שבו היא משחקת ככל חיית טרף בטבע במשחקים של מארבים ומרדפים.

סרטון שצילם בלבן והוצג בכנס הראשון של האגודה לשמירת טבע בחמלה מציג שיטות ציד מתקדמות של להקת כלבים משוטטים בירושלים. הסרטון של בלבן מספק הצצה למאזן הכוחות החדש בטבע, שבו חיות בר נתונות לחסדיהם טורפים חדשים, אליהם הן אינן מורגלות –  להקות של כלבי פרא.

חיים כמו זאבים

בסרטון ניתן לראות את להקת הכלבים מצליחה ליצור מלכודת בסמוך לכביש ולמעבר בעלי חיים בעמק הצבאים שבירושלים. שיטת הציד המתוחכמת מצליחה לדחוף את הצבאים ל"מלכודת" – קבוצת כלבים שנייה, שאמנם לא נלכדה בעין העדשה, אך נצפתה על ידי בלבן כשהיא ממתינה לצבאים המפוחדים ליד המעבר התת-קרקעי. אינטליגנציה ותקשורת כל כך מתקדמת לא ידועה לנו רק מלהקות כלבים, אלא גם מבני האדם: שיטת ציד זו הייתה ידועה גם בעת העתיקה, כאשר בני האדם סידרו סלעים בצורת "עפיפון" במדבר והיו לוכדים חיות בר על ידי הפחדתם וגירושם לכיוון המלכודת.

כלבים משוטטים הם כלבים שמשוחררים לטבע על ידי האדם – וצאצאיהם, שנולדים כבר בטבע. כלבים משוטטים מהווים מפגע במקומות רבים בישראל, והם מטרידים את השלטון המקומי ומדאיגים את משרד הבריאות, מפני שהם עלולים להיות נשאים של כלבת. לפי ארגון הבריאות העולמי ישנם כ-200 מיליון כלבים משוטטים ברחבי העולם, שמתחלקים לכלבים המשוטטים באזור השטח הבנוי או לכלבים המשוטטים בשטחים הפתוחים. אם כלב בית שננטש לרוב יעדיף לשוטט בשטח בנוי לבדו או בזוג, הרי שהכלבים שמשוטטים בשטחים הפתוחים הם פראיים יותר, חיים בלהקות בדומה לזאבים, והשפעתם האקולוגית על הסביבה בעייתית במיוחד.

הכלבים המשוטטים  מתרבים במהירות, אינם מפחדים מהאדם וניזונים מפסולת ומטריפת חיות בר. בלבן מספר כי באזור ירושלים בעיית הכלבים המשוטטים חמורה במיוחד כתוצאה ממעבר כלבים משטחי הרשות הפלסטינית אל תוך ישראל. בלבן מסביר כי נהירה של כלבים משוטטים למחסומים, בייחוד מחסומים עם פסולת שאינה מוסדרת, מאפשרת את התבססות כלבי הבר באזור.

 

במשך יותר מ-30 שנה ביצעו פקחי רשות הטבע והגנים דילול מבוקר של כלבים משוטטים בשטחים פתוחים במסגרת פקודת הכלבת. נוהג הירי בכלבים משוטטים הצליח למנוע התפרצויות של מחלת הכלבת במשך שנים רבות, אך בשנת 2010 יצא השר גלעד ארדן בהנחיה כי אין לבצע יותר דילול בלהקות כלבים משוטטים, ומאז מספרם מרקיע שחקים.

כיום המדיניות כלפי בעיית כלבים משוטטים ממשיכה להיות סבלנית ודוגלת בהרדמת הכלבים באמצעות חצים והעברתם לצער בעלי חיים. עם זאת, נתונים שנחשפו לאחרונה מראים שגם מדיניות זו לא חוסכת את מותם של הכלבים המשוטטים לאחר מכן: באזור ירושלים בלבד הגיעו בשלוש השנים האחרונות 2,365 כלבים משוטטים להסגר העירוני, כמחציתם – 1,154 כלבים – הומתו, והיתר אומצו. הכלבים המשוטטים הינם פראיים במיוחד, מה שמקשה על היכולת לאמץ אותם.

ויגור כלב עם צבי?

בעוד המדינה ממשיכה לנקוט בגישה זו כלפי הכלבים המשוטטים, אנשי שמירת טבע רבים, ביניהם גם  עמיר בלבן, מסבירים כי עד שתינקט מדיניות אפקטיבית לטיפול בבעיה, לצבי הארץ ישראלי זה עלול להיות מאוחר מדיי.

לא לחינם נקראת ישראל גם "ארץ הצבי". לפני 30 שנה היו בארצנו כ-30,000 צבאים, חלק מאוכלוסייה שהתקיימה בכל רחבי המזרח התיכון, והצבי היה סמל לחיות הבר של ארצנו. היום, לעומת זאת, יש בארץ אלפים בודדים של צבאים: 3500 פרטים של הצבי הארץ ישראלי (תת-מין של צבי מצוי), וכ-1500 פרטים של צבי הנגב. פרופ' יורם יום-טוב מאוניברסיטת תל אביב, שחוקר שנים רבות את אוכלוסיית הצבאים בישראל מסביר שאוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי חוסלה ברוב ארצות ערב, ומלבד אוכלוסייה קטנה של צבאים במזרח טורקיה, אוכלוסיית הצבי הארץ ישראלי מהווה את האוכלוסייה היציבה האחרונה של מין זה בעולם כולו והוא נחשב מין בסכנת הכחדה.

"הפגיעות הנפוצות ביותר בצבאים הן מכלבים משוטטים". צילום: דורון ניסים

 

יום-טוב מספר שמבדיקה של הצבאים המגיעים לטיפול במרפאת הספארי ברמת גן, ניתן ללמוד כי הפגיעות הנפוצות ביותר הן מכלבים משוטטים, לצד פגיעות שמקורן בדריסה על ידי רכבים ומציד בלתי חוקי של צבאים. בשר צבי עולה כ-100 ש"ח לקילו – מחיר אטרקטיבי לציידים, שעליהם לא מושתים עונשים מספיקים על מנת להרתיע אותם.

במחקר שנערך על ידי רגב מנור ופרופ' דוד זלץ בחולות אשדוד, נבדק כיצד היחס בין נקבות לעופרים צעירים משתנה כתוצאה מכלבים המשוטטים בשטח. במחקר נמצא כי כאשר כלבים משוטטים לצד צבאים, מספר העופרים המגיעים לגיל של חצי שנה קטן משמעותית בשל לחץ הטריפה. המלצות החוקרים לטווח קצר היו אמנם דילול מבוקר של הכלבים המשוטטים, אך לטווח ארוך מציעים החוקרים פתרון של סילוק המזון הזמין לכלבים – כלומר, טיפול בפסולת האדם שנמצאת זמינה בשטח. פתרון ה"סניטציה" הינו פתרון מעולם שמירת הטבע בחמלה, והוא כולל גם סילוק של פגרים ומפגעי אשפה חשופה כפתרון בר-קיימא לטיפול בבעיית הכלבים המשוטטים.

צבאים בעמק הצבאים בירושלים. "אנחנו מחזיקים אצבעות שבשנה הקרובה נחצה את קו 20 הפרטים". צילום: עמיר בלבן

עדר צבאים בלב ירושלים

עמיר בלבן, הפועל רבות למען "עמק הצבאים" בירושלים, מספר שעד לשנת 2008 התקיימה אוכלוסייה קטנה אך יציבה של כ-25 פרטים. אך בשנת 2008 פרצו למתחם (שהיה אז לא מגודר) להקת כלבי בר וטרפו 18 צבאים. עד פתיחת פארק עמק הצבאים ב-2015 נותרו בו שלושה צבאים בלבד (!), צביה ושני עופריה, אך בעקבות הוספה של שתי נקבות בהריון וגידור השטח, גדל העדר והוא עומד היום על 17 צבאים. "אנחנו מחזיקים אצבעות שבשנה הקרובה נחצה את קו 20 הפרטים בעמק הצבאים", אומר בלבן. "אם נגיע למספר זה, אנו מאמינים כי אוכלוסיית הצבאים תתחיל לשגשג ותישאר יציבה לעוד שנים רבות".

היום, לנוכח הירידה במגוון ובכמות חיות הבר בארץ כתוצאה מפיתוח שטחים ותשתיות, קיטוע אוכלוסיות, הרעלות וצייד בלתי חוקי, חשוב גם להתייחס לבעיה ההולכת וגוברת של הכלבים המשוטטים. פרופ' יום טוב מזכיר כי ישראל חתומה על הסכמים בין-לאומיים לשמירה על חיות הבר, ולכן עליה להתייחס לבעיית הכלבים המשוטטים במלוא הרצינות. בעיית הכלבים המשוטטים, שהיא תוצאה ישירה של נטישת חיות מחמד בשטחים הפתוחים והשארת פסולת חשופה ולא מטופלת, גובה מחיות הבר מחיר קשה ומזכירה לנו יותר מתמיד כמה חשוב לפתח מדיניות רשמית ומתאימה לטיפול בבעיה.

חפשו מומחים נוספים בתחום