מאיה פלח

ציפורים ופרחים? לא בעיר שלי!

מחקר שנערך בנתניה מצא שטבע עירוני עשיר לא בהכרח תורם לאיכות החיים של התושבים בעיר - ולפעמים הוא עלול דווקא לפגוע בה

21 ביולי 2016

העולם שלנו נמצא במגמה של מעבר לערים. באמצע המאה הקודמת רק 29 אחוז מאוכלוסיית העולם התגוררה בערים; נכון לשנת 2014, מדובר כבר ביותר מחצי מאוכלוסיית העולם – 54 אחוז. אחת ההשלכות של תהליך העיור האינטנסיבי היא הרחקה של תושבי הערים מהטבע, פיזית ומנטלית. הבעיה בכך היא שככל שאנו מאבדים את הקשר עם הטבע, כך קטנה המוטיבציה שלנו לשמור עליו – רחוק מהעין, רחוק מהלב.

אחד הפתרונות המוצעים לכך הוא שמירה על אזורים של טבע עירוני מורכב (כלומר, עשיר במגוון ביולוגי) גם בתוך העיר, בהם יתאפשר קיומם של מיני בעלי חיים וצמחים שונים לצד תושבי העיר. אך האם קיומם של אזורים כאלה בערים בהכרח תורם לשיפור איכות החיים של התושבים? מחקר חדש שנעשה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון על ידי הסטודנטית מיה צונץ, במסגרת עבודת התזה שלה לתואר שני בהנחייתו של פרופ׳ משנה אסף שוורץ ובשיתוף עיריית נתניה, מגלה שייתכן שצעד כזה לאו דווקא יתרום לכך. תוצאות המחקר הוצגו בוועידה השנתית למדע ולסביבה 2016..

גינה פורחת בנתניה. תורמת לאיכות החיים של התושבים? צילום: Sue Schoenfeld, Flickr
גינה פורחת בנתניה. תורמת לאיכות החיים של התושבים? צילום: Sue Schoenfeld, Flickr

זהו את הפרפר שבתמונה

"המוטיבציה שלנו לביצוע המחקר היתה לבדוק אם שמירה על המגוון הביולוגי בעיר יכולה לתרום לאיכות החיים של התושבים", מסביר שוורץ. "באקולוגיה העירונית ישנה גישה שטוענת שאם נשמור על טבע עשיר ומגוון בעיר, נוכל להקטין את ההשפעות השליליות של תהליך העיור על הטבע, ובמקביל גם נתרום לאיכות החיים של התושבים. זה נשמע טוב ויפה בתיאוריה, אבל שלושה עשורים של מחקר באקולוגיה עירונית לא מצליחים לבסס את הטענות הללו. אנשים אמנם מעריכים את הטבע ובהחלט תופסים אותו כמשפיע על איכות החיים שלהם (ויש גם הרבה מחקרים שמראים את המגוון הרחב של התועלות הבריאותיות והנפשיות שלו), אבל הם לא בהכרח זקוקים לטבע עשיר על מנת להרגיש שיפור ברמת החיים שלהם. גם מדשאה ועץ הם טבע, ולא רק גינה שבה מיני פרחים וצמחים רבים ובעלי חיים שונים״.

אנשים בעלי זיקה חלשה לטבע הפיקו מהגן תועלת נמוכה מאוד. צילום: hazelsoo, Flickr
אנשים בעלי זיקה חלשה לטבע הפיקו מהגן תועלת נמוכה מאוד. צילום: hazelsoo, Flickr

במסגרת המחקר שמו צונץ ושוורץ את פעמיהם לגינות ציבוריות ברחבי נתניה, שם ביקשו את שיתוף הפעולה של המבקרים במענה על שאלון. ״בחרנו 24 גינות ברחבי העיר, וביצענו בהן סקר אקולוגי של צמחים, פרפרים וציפורים שמצויים בגינות״, מספרת צונץ. ״בשלב הבא, העברנו שאלונים בקרב 600 אנשים שפגשנו בגינות הללו, במטרה לבדוק אם קיים קשר בין עושר המינים שנמצאים בגן לבין הרווחה הפסיכולוגית והחברתית של האנשים שמגיעים אליו. כלומר, האם הטבע העירוני – ומגוון המינים בפרט – מסייעים להגדיל את תחושת הרווחה ואת איכות החיים של האנשים שנמצאים בו (כלומר, מעלים את התועלת הפסיכולוגית שלהם מהגן).

"דבר נוסף שבדקנו במחקר הוא מידת הזיקה של אנשים לטבע, והאם יש קשר בין זיקה גבוהה לטבע לבין הידע האקולוגי והיכולת של אנשים להעריך נכונה את מגוון המינים שיש באזור״, מספרת צונץ. ״הראינו להם תמונות של 12 מינים נפוצים בארץ, וראינו שאנשים זיהו 2.3 מינים בממוצע, כלומר לא הרבה בכלל. עם זאת, מצאנו שככל שהקשר שלהם לטבע היה חזק יותר, הם זיהו יותר מינים, וגם היכולת להעריך כמה מינים נמצאים בגן הייתה גבוהה יותר״.

״באופן כללי מצאנו שהקשר לטבע הוא חלק מרכזי מאוד בסיפור״, מוסיף שוורץ. ״אנשים שהראו זיקה חזקה לטבע (כ-50 אחוז מהמשיבים) הפיקו תועלת פסיכולוגית רבה מגנים שלדעתם יש בהם עושר של מינים. אבל החלק המפתיע באמת הוא שראינו שככל שהקשר של העונים לטבע היה רופף יותר – מידת הרווחה שהם חוו מאינטראקציה עם הטבע בגנים ירדה. כרבע מהנשאלים הראו זיקה בינונית לטבע, ואלה היו אדישים לרמת המגוון בגן; אבל כשנשאלים שהראו זיקה חלשה לטבע (כרבע מכלל העונים) הגיעו לגנים עשירים מאוד במגוון, ניכר מתשובותיהם שהתועלת שהם הפיקו מהגן הייתה נמוכה מאוד, ושמבחינתם הוא לא תרם לאיכות החיים שלהם – ואפילו פגע בה. אז נכון שאלה לא הרוב, אבל זה מראה שיש לא מעט אנשים שרואים באינטרקציה עם הטבע לאו דווקא דבר חיובי״.

באמצעות תכנון, המגוון הביולוגי יכול לצאת מגבולות אתרי הטבע העירוניים אל הפארקים, הגינות והערוגות ברחבי העיר. צילום: Sue Schoenfeld,Flickr
באמצעות תכנון, המגוון הביולוגי יכול לצאת מגבולות אתרי הטבע העירוניים אל הפארקים, הגינות והערוגות ברחבי העיר. צילום: Sue Schoenfeld,Flickr

מוציאים את הטבע אל הרחובות

אביב אבישר, המשמשת כאקולוגית העירונית של נתניה (העירייה הראשונה בישראל המעסיקה אקולוג עירוני) מעלה השערה אפשרית לתוצאות המחקר של צונץ ושוורץ: ״אחד הדברים המעניינים שעלו מהמחקר היה שהזיקה לטבע ויכולת זיהוי המינים של תושבי נתניה היו נמוכות בהשוואה לאוכלוסייה כפרית (ההשוואה מתייחסת למחקר אחר שנערך במעבדתו של ד״ר שוורץ וטרם פורסם, ובו התבקשו תושבים מיישובים כפריים בצפון לזהות את אותם 12 מינים. הם זיהו בממוצע 6.7 מינים, בהשוואה ל-2.3 אצל תושבי נתניה – מ"פ). סיבה אחרת היא שייתכן שהמגוון הביולוגי התחום באתרי הטבע העירוניים אינו נגיש מספיק לציבור. אם הציבור לא פוגש מגוון ביולוגי בצאתו מהבית, הוא לא מכיר אותו, הוא חושש מפניו ואינו רואה בו ראוי להגנה. לתפיסתי, אם נצליח להגדיל את המגוון הביולוגי ברחבי העיר, יתרבו נקודות ההשקה בין הטבע לתושבים, מה שיאפשר להם להרגיש אתו יותר בנוח.

״באמצעות שימוש מושכל בכלים תכנוניים ותפעוליים, נוכל לאפשר למגוון ביולוגי לצאת מגבולות אתרי הטבע העירוניים ולהתפשט אל הפארקים, הגינות והערוגות ברחבי העיר״, מוסיפה אבישר, ״ובאמצעות חינוך והסברה אפשר לעודד את התושבים להכיר ולחוות את הטבע המגיע לסף דלתם. גם אם לא נצליח להביא את כל הציבור הנתנייתי אל אתרי הטבע העירוניים, בוודאי נצליח לשפר את יכולותיה של העיר להכיל מגוון ביולוגי גדול יותר ברחובותיה, בגינותיה ובמוסדות החינוך שלה. צריך לעודד ולהמריץ את התהליך החיובי הזה לרווחת כולם: הן עבור הציבור הזקוק לטבע לצורך בריאותו הנפשית והפיזית, והן עבור מגוון בעלי החיים והצמחים – שרובו נדחק כיום מהשטחים הבנויים״.

לחזק את הקשר לטבע

שוורץ חושב שיש צורך באמצעים נוספים על מנת לקרב את תושבי העיר אל הטבע: ״התוצאות של המחקר שלנו מצביעות על האפשרות שהוספת שטחי טבע ומגוון ביולוגי בערים לאו דווקא תסייע בחיזוק הזיקה של אנשים לטבע. יש צורך באמצעים נוספים כדי להנגיש את הטבע לתושבי העיר״, הוא טוען. ״אם הייתי צריך להשקיע מיליון ש״ח בשמירת טבע עירוני, והיו מציעים לי להשקיע אותם או בשימור מין נדיר בעיר או בייצור פעילויות חינוכיות שמחזקות את הקשר של תושבי העיר לטבע ומנגישות אותו אליהם – הייתי שם את הכסף על הפעילויות ומוותר על שימור המין הנדיר בעיר (כמובן שבמידה וזה מתאפשר, רצוי לנסות ולהשיג את שתי המטרות יחד).

"יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבסופו של דבר כשאנחנו נמצאים בעיר האדם הוא מין המפתח – זו סביבה שנוצרה לתועלת האדם ויש לה גם יתרונות חברתיים, כלכליים ואפילו אקולוגיים (למשל ריכוז אוכלוסייה על שטח קטן יחסית). הטבע בעיר הוא חשוב מאין כמוהו, אבל מטרתו בתוך שטחי העיר היא בראש ובראשונה להעניק שירותים לתושבים בהווה ובעתיד. האתגר שעומד בפנינו הוא להבין איך ניתן לתכנן ולנהל את הטבע הזה באופן שגם יתרום לאיכות החיים של התושבים, וגם יצמצם את הפגיעה של הערים במערכות הטבעיות. הקושי באתגר הזה הוא שאנשים הולכים ומאבדים את היכולות לחוות את מורכבות הטבע, להפיק ממנו הנאה ולהעריך אותו, ולכן זה משליך על שמירת טבע גם מחוץ לעיר. יש לנו כאן 'מעגל קסמים' שלילי, שנצליח לעצור רק בעזרת חיזוק הקשר בין אנשים לבין הטבע – לייצר הזדמנויות לחוות אותו ולהזכיר להם כמה הטבע הזה הוא דבר מופלא, וכמה הנאה ותועלת אפשר להפיק מטבע שהוא בריא ושמור".

המחקר יוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה 2016.

 

 

חפשו מומחים נוספים בתחום