מאיה פלח

תקווה חדשה לצבי הים

הכירו את מתקן המילוט לצבי ים, שעשוי להציל מאות צבים שנתפסים ברשתות דיג של ספינות מכמורת בישראל מדי שנה

7 בינואר 2016

אל חופי ישראל מגיחים לעתים קרובות צבי ים לביקורים חפוזים. הצבות, אשר חוזרות כל ימי חייהן להטיל את ביציהן באותו חוף שבו הן עצמן בקעו, קופצות לביקור בכל שנה בעונת ההטלה. צבי הים הזכרים, לעומתן, אינם מגיעים ליבשה כמעט אף פעם: הזמן היחיד שבו אנו נתקלים בהם על החוף, למרבה הצער, הוא כאשר הם נשטפים אליו כתוצאה מפציעה, או לאחר מותם.

אחת הסיבות העיקריות לפגיעה בצבים – זכרים ונקבות – קשורה לפעילות האדם: מאות אלפי צבי ים נפגעים בכל שנה ברחבי העולם כתוצאה מפעילויות דיג שונות. אף שרוב סוגי הצבים הינם מינים מוגנים, וככאלה הם אסורים לדיג, שיטות דיג מסוימות אינן מפלות בין מינים מותרים ואסורים, והתוצאה היא שצבים רבים נלכדים ברשתות ובחכות הדייגים.

דיג המכמורת – דיג בספינה הגוררת על קרקעית הים רשת שאוספת את כל שנקרה בדרכה בלי אבחנה – אחראי בארצות הברית למספר הרב ביותר של צבים הנפגעים מפעולות דיג. דיג חסילונים ("שרימפס") באמצעות מכמורת, למשל, אחראי להילכדותם של כ-50,000 צבים בשנה. הצבים נאספים בטעות אל פנים הרשת ואינם יכולים להשתחרר, ומכיוון שהם תלויים בחמצן לקיומם וחייבים לעלות בכל פרק זמן לפני המים כדי לנשום, מסתיימים רבים מהמקרים במוות.

התקן שפותח בשנות השבעים ושוכלל בשנים האחרונות עשוי להיות הפתרון שיציל לפחות חלק מצבי הים. ההתקן, שנפוץ בחלק ממדינות ארצות הברית, יעשה עלייה בקרוב ותיבדק האפשרות להשתמש בו בספינות המכמורת בארץ.

יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים, מנשים צב שנתפס ברשת וטבע. צילום: גני לוי
יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים, מנשים צב שנתפס ברשת וטבע. צילום: גני לוי

התקן מציל חיים

לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים כדי לצמצם את הפגיעה בצבי ים במהלך דיג. כבר בשנות השבעים הומצא פתרון להפחתת מספר הצבים הנפגעים כתוצאה מדיג המכמורת: מדענים מהרשות האמריקאית לאוקיינוסים ולאטמוספרה (NOAA) פיתחו התקן הנקרא TED – Turtle Excluder Device, שמטרתו למנוע מצבי ים להילכד ברשת ולסייע להם להיחלץ בבטחה.

להתקן, המתחבר לרשת המכמורתן, צורה של משפך, ובאמצעות סדרה של טבעות וסורגים הוא מאפשר לצב וליצורים גדולים אחרים שנלכדו ברשת להיחלץ ממנה. בשנים האחרונות ההתקן חודש ושוכלל, וכעת מעריכים במחלקת המדינה האמריקאית כי הוא מסוגל למנוע הילכדות של צבים ברשתות המכמורתנים לפחות ב-97 אחוז מהמקרים. בחלק ממדינות ארצות הברית מחויבים דייגי המכמורת להתקין את ה-TED על רשת הספינה כאשר הם יוצאים לדיג, אך אין כיום מדיניות אחידה ומחייבת של הממשל האמריקני בנושא – וצבים רבים מוסיפים להיפגע.

בחודש האחרון פנה ארגון Oceana (ארגון בין-לאומי לשמירת האוקיינוסים) בקריאה לנשיא אובמה להוציא תקנה המחייבת את דייגי המכמורת בכל מדינות ארה"ב להתקין TED לפני שהם יוצאים לדיג. מהלך זה, במידה וינחל הצלחה, עשוי להציל את חייהם של צבי ים רבים. ההתקן צפוי להגיע בקרוב לפיילוט בישראל, ובתקווה יסייע להציל את חייהם של צבי ים רבים גם באזורנו.

התקן TED. מתחבר לרשת המכמורתן ומאפשר לצבים וליצורים גדולים אחרים להיחלץ ממנה. איור: Fisheries Research and Development Corporation
התקן TED. מתחבר לרשת המכמורתן ומאפשר לצבים וליצורים גדולים אחרים להיחלץ ממנה. איור: Fisheries Research and Development Corporation

תפסת מרובה לא תפסת

כנגד דיג המכמורת נשמעים בשנים האחרונות קולות רבים, הטוענים שמדובר בשיטה שאינה סלקטיבית והרסנית לסביבה ביחס לשיטות דיג אחרות. רשת המכמורתן, שיכולה להגיע לאורך של קילומטרים, נגררת מאחורי הספינה על הקרקעית וגורמת לנזקים שונים למערכת האקולוגית: מלבד הרס בתי גידול בקרקעית הים, הבעיה העיקרית בשיטת דיג זו היא שהמכמורתן, בנוסף לדגים ולחסילונים אליהם הוא מכוון לרוב, אוסף ברשתו גם יצורים רבים אשר אינם מיועדים למאכל או לסחר.

תופעה זו נקראת bycatch (שלל לוואי), ומשמעה שיצורים מוגנים שונים (כמו צבי ים, כרישים ודגי סחוס אחרים) ודגים שאינם בגודל מסחרי או שאינם משמשים למאכל נתפסים גם הם ברשת. שלל הלוואי מהווה אחוז ניכר משלל המכמורת, ומוערך בישראל בלמעלה מ-70 אחוז. לאחר שתוכן המכמורת מועלה לספינה ונברר, מושלך שלל הלוואי לרוב חזרה לים.

על דרכים להתמודד עם המפגעים של דיג המכמורת כבר סיפרנו בזווית: הפתרונות נעים החל מקביעת מגבלות עומק לדיג המכמורת ועד להשבתת הדיג בשיטה זו למספר חודשים בשנה, בחודשי הרבייה של הדגים.

צילום רנטגן של צבת ים עם קרס בוושט, שנותחה בהתנדבות על ידי ד"ר צחי אייזנברג ממרפאת כל חי ברחובות. צילום: ד"ר צחי אייזנברג
צילום רנטגן של צבת ים עם קרס בוושט, שנותחה בהתנדבות על ידי ד"ר צחי אייזנברג ממרפאת כל חי ברחובות. צילום: ד"ר צחי אייזנברג

בין צבים לדייגים

בישראל נפגעים בכל שנה כ-3,000 צבי ים כתוצאה מדיג. פגיעה זו מסכנת את אוכלוסיית הצבים באזור מזרח הים התיכון כולו. ענף דיג המכמורת בלבד אחראי ללכידתם של למעלה מ-1,300 צבים בשנה, מתוכם כמחצית מוצאים את מותם בתוך הרשת. המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, בהנהלתו של יניב לוי, קולט בכל שנה צבים רבים אשר נפגעו כתוצאה מדיג. “יש סיבות רבות לפציעתם של צבי ים כתוצאה מפעילות האדם: מפגש עם פסולת שצפה בים, היתקלויות עם כלי שיט חולפים ועוד. אך הרוב המכריע של הצבים המגיעים אלינו נפגעו כתוצאה מדיג", מספרת טל קרן, עובדת המרכז. "צריך לקחת בחשבון שיש גם אחוז גבוה של צבים פגועים שאינם מגיעים אלינו. דייגים שמכירים אותנו ומוכנים לעבוד איתנו מתקשרים ומדווחים כאשר הם דגים בטעות צב, אבל צבים רבים נזרקים חזרה לים ונפלטים לחוף בהמשך – חיים או מתים".

כרגע, מספרת טל, המרכז נמצא בהליכים לקראת אזרוח של התקן TED בארץ, על מנת להשתמש בו בענף דיג המכמורתנים. המרכז נמצא כרגע בקשרים מתקדמים עם משרד החוץ האמריקאי במטרה לקיים פיילוט בארץ לשימוש בהתקן. "אנחנו רוצים להכניס את ההתקן לשימוש ראשוני ולבדוק איך הוא עובד כאן", היא מסבירה. "אנו מקווים לראות שיש לו השפעה חיובית – כלומר, שההתקן אכן מצמצם את הפגיעה בצבים, ויחד עם זאת אינו פוגע בתפוקת הדיג של המכמורתנים. אם זו תהיה התוצאה, השאיפה היא שבהמשך יהפוך ההתקן להיות מחויב בשימוש על כל ספינת מכמורת בארץ, ויסייע להציל את חייהם של מאות צבי ים בשנה".

השבתת דיג, בפקודה

בחודש מרס האחרון הגישה החברה להגנת הטבע, המקדמת ניהול ממשק דיג מקיים בישראל במסגרת פרויקט "דגים באחריות", עתירה לבג"ץ כנגד משרד החקלאות, שלטענתם קופא על שמריו בניהול משאב הדיג בים התיכון הן בקביעת תקנות עדכניות לדיג בחופי ישראל והן באכיפת התקנות הקיימות. על כן, מאשימים בחברה להגנת הטבע, אחראי המשרד בעקיפין להידלדלות קיצונית במשאב הדגה בים התיכון באזורנו ולמותם של כ-100,000 בעלי חיים מוגנים בשנה.

בתשובה לעתירה הנחה בג"ץ את משרד החקלאות לעדכן את תקנות הדיג, אשר לא השתנו כמעט כלל מאז יצאה פקודת הדיג ב-1937. משרד החקלאות, בתגובה, הודיע כי יעדכן החל מהשנה (2016) את תקנות הדיג. במכתב מנובמבר האחרון אשר נשלח לדייגים בצירוף לרישיונות הדיג כותב ניר פרוימן, מנהל אגף בכיר לדיג ולחקלאות מים, כי בנוסף להשתת מגבלות חדשות, הכוללות איסור על דיג מכמורת במים רדודים ולהקשחה במתן הרישיונות, החל מהקיץ הקרוב מתכנן המשרד להשבית כליל את דיג המכמורת במהלך החודשים יוני-אוגוסט.

לנו ולצבי הים נותר לקוות שהמגבלות החדשות, בצירוף התחלת השימוש ב-TED בארץ, יעניק תקווה חדשה לצבי ים רבים וליצורים נוספים שנתפסים כשלל לוואי, ושהמרכז הארצי להצלת צבי ים יזכה בפחות ופחות מבקרים בעלי שריון.

צב ים נחלץ מרשת לדיג חסילונים. צילום:  NOAA FishWatch, Wikipedia
צב ים נחלץ מרשת לדיג חסילונים. צילום: NOAA FishWatch, Wikipedia

בעקבות הכתבה ב"זווית", הסיפור פורסם ב-ynet

חפשו מומחים נוספים בתחום

One response to “תקווה חדשה לצבי הים

  1. דיג המכמורות הוא אחד האסונות האקולוגיים הגדולים בעולם ואחד הגורמים המרכזיים להתרוקנות הימים. כ- 70% מבעלי החיים הנתפסים ברשתות הענק האלו הם "דיג לוואי", חסר שימוש, אשר מוטל חזרה לים ועל הדרך מחסל בעלי חיים רבים מאוד.
    חשוב להציל את הצבים, אך מה בנוגע לשאר? ואף אם דיג הלוואי יעלם לחלוטין- מה בנוגע לחיי הימים והאוקיינוסים ההולכים ונעלמים בקצב מחריד? פתרונות שכאלו הם כוסות רוח למת, כמו לטפל בחצ'קונים באדם הסובל מסרטן מפושט. אלו פתרונות שכל מטרתם לסמא את עיננו, לתת לנו תחושה שהנה, אנחנו דואגים לטבע ולסביבה, אנחנו אחראיים, אנחנו אנשים טובים, ובפועל מאפשרים לשולטים במשקים- תעשיות וממשלות בעולם כולו, להמשיך ולנצל את משאבי הטבע ואת בעלי החיים לטובת בצע כסף.

    כולם מדברים על בעיות האקלים ועל סופו הקרב של הכדור הכחול, כולם עושים עצמם מודאגים, ועולם כמנהגו נוהג. האנושות מאכזבת שוב ושוב.

Comments are closed.