איפה יש יותר שריפות בישראל? תלוי את מי שואלים

חי וצומח |
לאף גוף אין נתונים מלאים ומדויקים על השריפות בישראל. מחקר חדש מציע להקים מנגנון שירכז את המידע החשוב ויעזור למנוע את האסון הבא

מזג אוויר חם בשילוב עם רוחות עזות גרמו השבוע לגל שריפות ברחבי הארץ, בין היתר בזכרון יעקב, באזור נטף, באזור לטרון ובגליל. שנת 2016 נמצאת בדרך הבטוחה להפוך לשנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם, ונדמה שעל רקע המגמה העולמית, עלינו להיות ערוכים למזג אוויר קיצוני ולסכנת שריפות גם ב-2017.

כלי חשוב לחיזוי שריפות, ולפיכך להתמודדות עמן, הוא ניתוח של הידע הקיים היום לגבי מיקומן של השריפות. לצורך כך קיימים בסיסי נתונים שונים של הגופים המעורבים בשמירת טבע ובטיפול בשריפות. מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בדק את ההבדלים בין מסדי הנתונים העיקריים על שריפות  בישראל, ומצא כי קיים צורך במקור מידע מאוחד של שריפות בישראל לשם הבנה טובה יותר של מקור השריפות ודרך מניעתן. מאגר מאוחד כזה פועל כבר בהצלחה בארצות הברית.

מדינה אחת, שני בסיסי נתונים

בדרך כלל, נתונים הם לא החלק הכי נוצץ בעבודת המחקר. עיני הקוראים נשואות אל התוצאות והמסקנות. אולם דווקא הנתונים הם הכוכבים האמיתיים של מאמרם של פרופ' נעם לוין ושל ד"ר נעמה טסלר. כל אחד מהם השתמש במאגר נתונים אחר של שריפות, שהתרחשו בדיוק באותן השנים ובאותה המדינה – ישראל – אך הגיע למסקנות שונות. איך זה אפשרי?

כראש המעבדה לחישה מרחוק באוניברסיטה העברית, לוין רגיל לעבוד עם הדמאות הלווין MODIS של נאס"א, שמצלם את כל כדור הארץ מדי יום. הלווין אמין מאוד ומאפשר למפות גם שטחים שרופים ברחבי הארץ, אך מיפוי זה סובל משני חסרונות עיקריים: ראשית, MODIS מראה את כלל השטח השרוף, בלי להבחין איזה חלק מהשטח הוא תוצר של איזו שריפה (אם הן התרחשו בפרקי זמנים קצרים זו לצד זו). שנית, וחשוב יותר, הוא לא מאתר שריפות של פחות מקילומטר רבוע, קנה מידה שמאפיין את מרבית השריפות בישראל.

לעומתו, טסלר בנתה בסיס נתונים שמבוסס על נתוני הקרן הקיימת לישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה ורשות הטבע והגנים. גם בסיס הנתונים הזה לא חף מבעיות: השריפות המתועדות בבסיס הנתונים הזה הן ברובן שריפות ביערות נטועים או שריפות בשטחים פתוחים בניהול קק"ל. כך קרה שרמת הגולן העשבונית, שסבלה משריפות נרחבות, כמעט ולא נמצאת בנתוני הקק"ל. לוין הבחין בעבר בחלקיות של הנתונים שאספה טסלר, והעבודה עמה במאמר הנוכחי איפשרה להם להעמיק ולחקור את ההבדלים בין בסיסי הנתונים השונים, ומה הם אומרים על הגורמים לשריפות.

 

תצלום לוויין של אזור חיפה בזמן השריפה בכרמל
תצלום לוויין של אזור חיפה בזמן השריפה בכרמל

 

"השריפות שמעניינות את קק"ל הן שריפות יער. שריפות שלא בטיפולה של קק"ל לרוב לא מתועדות אצלם", מסביר פרופ' לוין. "יש כאן הטיה של המאגר המבוסס על נתוני קק"ל לשריפות קטנות וביערות, והטיה של נתוני הלוויין לשריפות גדולות. מה שמבחין בין שריפה קטנה לגדולה זה יכולתה להתפשט. לכן, הגולן מועד לשריפות גדולות: יש בו שפע צומח עשבוני יבש בעונת הקיץ בשטחי אש שאין לידם הרבה יישובים, ולכן גם מאמצי הכיבוי מוגבלים".

התמונה השונה שמראים בסיסי הנתונים מעלה מסקנות שונות בקשר למשטר השריפות בישראל. לפי נתוני הלוויין, האביב והסתיו הן העונות המועדות לפורענות. בנתוני קק"ל יש מתאם גבוה בין יערות נטועים לשריפות – לאור העובדה שמרבית הנתונים מבוססים על שריפות ביערות. הלוויין, כאמור, מעיד שרוב השטחים הנשרפים בתדירות גבוהה נמצאים דווקא בגולן, וכן בשפלת יהודה.

החלק המטריד בסיפור הוא שאין מאגר נתונים משולב. כלומר, אין לאף גוף בישראל נתונים מלאים ומדוייקים על משטר השריפות בישראל. במצב העניינים הנוכחי אי אפשר לנהל שטחים פתוחים בידיעה ברורה איך למנוע את השריפות הבאות. אבל על דבר אחד יש הסכמה: המקור לשריפות.

בניגוד לנתוני הלוויין, בסיס הנתונים של קק"ל מפריד בין שריפה לשריפה. כך אפשר לבחון את נסיבות ההצתה. בניגוד למקומות אחרים בעולם, שבהם בדרך כלל ברקים מציתים שריפות ענק, אצלנו הגורם הדומיננטי להצתות הוא שריפת זבל. במקום השני נמצאות הצתות או חשדות להצתה, ובמקום השלישי נמצאות שריפות שהתחילו כתוצאה מפעילות חקלאית.

"כבר עכשיו יודעים שהרבה שריפות מתחילות ליד אתרי נופש. אפשר להגביר את מודעות הציבור לכך. באוסטרליה ובקנדה, למשל, יש לאורך הכבישים שלטים שמראים מה סכנת השריפות באותו יום, בהתאם למזג האוויר. אמצעי פשוט שבארץ אין", מצר לוין על המודעות הנמוכה לנושא השריפות בישראל.

לשלב בין הלוויין לקק"ל

סכנת השריפות נובעת לא רק מההתלקחות עצמה, אלא גם מתנאי מזג האוויר והצמחייה, שמאפשרים את התפשטותה. לכן, ההתחממות הגלובלית מבשרת רעות לישראל בהקשר הזה, כי לפי התחזיות, הקיצים יהיו חמים יותר והחורפים שחונים יותר.

לירידה הצפויה בכמות הגשם יש משמעות כפולה: גשם אמנם מכבה שריפות, אך הוא מעודד צמיחה של עשבוניים – חומר דלק פוטנציאלי.

גם עצים יכולים לשמש כחומר דלק. אורנים הם דליקים במיוחד ומהווים חומר בעירה מצוין. גם עצי חורש טבעי מעלים חשש לשריפות כשצפיפותם גדולה. בתחום זה, מדיניות ארוכת שנים של שימור טבע, במסגרתה נמנעה רעייה של בעלי חיים בשמורות טבע, התגלתה כטעות. הלקח נלמד, ורעייה, יחד עם דילול מכני של החורש, משולבים כבר למעלה מ-20 שנה כחלק מממשק ניהול השמורות.

עם זאת, שאלות רבות בניהול השריפות עדיין נותרו פתוחות. נתונים סותרים כפי שקיימים כיום לא מאפשרים ניהול יעיל ואפקטיבי למניעת שריפות. במציאות כזאת, בסיס נתונים מאוחד הוא צורך חיוני.

"בכל בסיס נתונים יש אי-דיוקים, המידע אף פעם לא יהיה שלם לגמרי. אבל חשוב להיות מודעים להטיות ולחוסרים כאשר מנתחים נתונים ולפעול כדי שהמידע יהיה שלם כמה שיותר", אומר לוין. "לצורך העניין, יש להקים רשות שתיצור בסיס נתונים אחד ומלא של השריפות בישראל, בסיס שיסתמך גם על נתוני לווין וגם על הנתונים שאוספים בקק"ל, ברשות הטבע והגנים וברשות הארצית לכבאות והצלה. ואסור לשכוח – הגברת מודעות אפשר וצריך ליצור כבר עכשיו".

מהרשות הארצית לכבאות והצלה נמסר בתגובה: "ככלל, בסיס הנתונים של הרשות הארצית לכבאות והצלה הוא המקיף והמעודכן ביותר, שכן הוא כולל את השריפות בשטחי רט"ג, קק"ל ורשות מקרקעי ישראל. נכון לציין, שבמערכת ניהול האירועים ובמערכת הממ"ג של הרשות לא מוזן הנזק, קרי גודל השטח שנשרף, אלא אם בוצעה הערכת מפקדים. אנו פועלים למציאת פתרון טכנולוגי שיאפשר לא רק לסכום את כמות האירועים אלא גם יאפשר לנתח את הנזקים שנגרמו בגין השריפה".

 



אולי יעניין אותך