הדרך המפתיעה להגדיל את פריון העובדים

בריאות ומזון | כלכלה וצרכנות
תשכחו ממזון גורמה ומחדר משחקים: הדרך להגדיל את פריון העובדים מתחילה בשיפור איכות הסביבה התוך מבנית במשרד. הגדלת הפריון יכולה להגיע ל-7,000 דולר לעובד בשנה

משרדי חברת גוגל פרושים על פני שש קומות במגדל אלקטרה בתל אביב. בעוד שהמגדל עצמו עומד בתקן ישראלי לבנייה ירוקה 5281, גוגל לקחה את סביבת המשרדים שלה צעד נוסף, והסמיכה אותם לתקן הבנייה הירוקה המחמיר ביותר בעולם – LEED Platinum. המשרדים כוללים אלמנטים ירוקים רבים, כגון מערכת חיישנים ובקרה של אחוז הפחמן הדו-חמצני באוויר, מיחזור מים אפורים, שימוש בחומרים ממוחזרים ואוורור ברמה גבוהה הרבה יותר מיתר הקומות במבנה.

הסיבה להחמרה זו פשוטה – בנייה ירוקה טובה לסביבה, אך גם לעסקים. כבר שנים שהתחרותיות בקרב חברות המעוניינות למשוך עובדים איכותיים מביאה ליצירת סביבות עבודה מפנקות ככל האפשר – לא נדיר למצוא חברות שמציעות שולחנות סנוקר, חדרי שקט, ברזי בירה ועוד; אך החברות המובילות מכירות גם ביתרונות סביבת העבודה הפיזית שמספקת הבנייה הירוקה, ובתועלות בביצועי העובדים שבאות בעקבותיה.

תצלום: alex kotliarskyi – unsplash

 

איכות הסביבה לא נמצאת רק מחוץ לבית

"בניין ירוק" מאופיין בסביבת שהייה בריאה ונוחה תוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה בסביבה ובבריאות האדם – זאת באמצעות תכנון שיאפשר חיסכון מקסימלי באנרגיה, מים וחומרי גלם. קביעת איכות הסביבה הפנים מבנית (Indoor Environmental Quality) נעשית באמצעות ארבעה מאפיינים עיקריים: איכות האוויר, תאורה טבעית, נוחות תרמית ואקוסטיקה. תקני ההערכה של בנייה ירוקה הינם התנדבותיים ולא מחייבים. התקן הנפוץ ביותר בעולם הוא זה האמריקאי – Leadership in Energy and Environmental Design) LEED). לתקן ארבע רמות הסמכה, ופלטינה היא המחמירה שבהן.

בישראל, התקן המקובל לבנייה ירוקה הוא 5281 של מכון התקנים, גם הוא בעל רמות דירוג, שנעות בין 1 ל-5 כוכבים, ולצדו תקנים נוספים. בין התקן הישראלי לאמריקאי קיימים כמה הבדלים, ואף נעשה מחקר המשווה ביניהם, שהתבסס על בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב – המבנה הראשון שהוסמך על ידי שניהם. "השוני העיקרי הוא שתקן ה-LEED מתייחס לנושא האנרגיה בצורה הוליסטית יותר ומציע התייחסות הכוללת חיסכון ותכנון פאסיבי לצד תפקוד המערכות, בהסתכלות כוללת", מסבירה הילה בייניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "בתקן הישראלי יש כמובן התייחסות לנושאים הללו, אך באופן שונה. תקן 5282 (דירוג אנרגטי של מבנים) מתייחס בעיקר לכל האלמנטים הפאסיביים הקשורים לבידוד, הצללה, פתחים ועוד, ולא כולל את המערכות".

ההכרה בחשיבות איכות הסביבה הפנים-מבנית אינה חדשה. מזה כמה עשורים מומחים שואפים להבין כיצד משפיעים בניינים על בריאות האנשים שמשתמשים בהם – זאת משום שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית העולם עברה לחיות בערים, שם היא מתגוררת בבניינים, והיקף זה צפוי להמשיך לעלות בעשורים הבאים.

למרות כל זאת, עדיין לא קיים מידע מספיק על השלכות השהייה המרובה במבנים, זאת בניגוד למצב של איכות הסביבה החיצונית. "קיים כיום קונצנזוס מקצועי בארץ ובעולם לגבי החשיבות הגבוהה של איכות האוויר החוץ-מבני לבריאות האדם, ובהתאם, קיימות מערכות ניטור ורגולציה לנושא זה", אומר ד"ר רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית. "עם זאת, רוב האנשים בארצות מערביות נמצאים כ-90 אחוז מזמנם בסביבה תוך-מבנית כלשהי, שבה הרכב האוויר שונה מהרכבו בחוץ. הרבה פחות ידוע על הרכב האוויר בסביבות אלו ועל השפעתו על בריאות האדם, וזאת לא מכיוון שההשפעה פחותה, אלא בעיקר משום שקשה הרבה יותר להשיג נתונים טובים הדרושים לצורך מחקרים בנושא". מכיוון שחוק אוויר נקי לא נועד לסביבות עבודה, והמשרד להגנת הסביבה אינו אחראי על עובדים – תקני איכות האוויר אינם חלים על איכות סביבה פנים־מבנית במקומות עבודה לא תעשייתיים.

סביבת פנים איכותית כמו זו הקיימת במשרדים ירוקים, מועילה רבות לדייריהם – לא רק בעקבות עלייה בפריון ויכולת תפקוד במטלות עצמן, אלא גם בזכות ירידה במספר ימי המחלה ובתחלופת העובדים ועלייה ברווחה, בנוחות ובשביעות הרצון הכללי. תצלום: bethany legg – unsplash

 

תפקוד קוגניטיבי גבוה יותר

למרות הקושי להשיג נתונים כמותיים מדויקים, מחקרים רבים כבר הצביעו על כך שסביבת פנים איכותית כמו זו הקיימת במשרדים ירוקים, מועילה רבות לדייריהם – לא רק בעקבות עלייה בפריון ויכולת תפקוד במטלות עצמן, אלא גם בזכות ירידה במספר ימי המחלה ובתחלופת העובדים ועלייה ברווחה, בנוחות ובשביעות הרצון הכללית. על פי מחקר של בית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד שפורסם לאחרונה תחת הכותרת "השפעת בנייה ירוקה על תפקוד קוגניטיבי", לסביבת הפנים יש משמעויות רבות יותר מכפי שנתפס עד עתה. חשיבות המחקר היא בכך שעשה סינתזה בין בדיקת מעבדה, לבין בדיקת המצב בבניינים קיימים.

בשלב הראשון של המחקר, שנעשה בניסוי בתנאי מעבדה, 24 המשתתפים נבדקו בעודם עובדים במשרד מבוקר במעבדה למערכות סביבה ואנרגיה. במשך שישה ימים המשתתפים ביצעו את עבודתם הרגילה, בעודם נחשפים לתנאים מלאכותיים שונים: תחילה לריכוזים גבוהים באופן מלאכותי של תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) ושל פחמן דו-חמצני, ברמות דומות לפליטות הקיימות במשרדים רגילים. בהמשך הורדו הריכוזים לרמות נמוכות, כמו אלו הקיימות במשרדים ירוקים. בסוף כל יום נערכו בדיקות קוגניטיביות על המשתתפים, שכללו בדיקת תשעה מרכיבים של מדדי תפוקה (ביניהם תגובה למשבר, קביעת אסטרטגיה, שימוש במידע ועוד). נמצא כי עובדים בתנאי אוורור של משרדים ירוקים הציגו רמות גבוהות פי שניים של תפקוד קוגניטיבי ביחס לעובדים במשרדים רגילים.

בשלב השני, נבדקו עשרה מבני תעסוקה קיימים בארה"ב (שישה ירוקים וארבעה רגילים), ובוצעו סקרים ב-109 משתתפים שהצביעו על כך שמי שעובדים במבנים ירוקים הינם בעלי תפקוד קוגניטיבי גבוה יותר, ישנים טוב יותר ומדווחים פחות על תסמינים בריאותיים ירודים. השלב השלישי צפוי לחקור 100 מבנים ירוקים ברחבי העולם במשך שנתיים. במהלך התקופה, עשרה עובדים בכל בניין ייבחנו באמצעות חיישנים שימוקמו על גופם ועל שולחן העבודה שלהם, ובאמצעות מבדקים קוגניטיביים. שלב זה החל בעשרה מבנים ירוקים בסין. מחקר זה הינו הוא הראשון מסוגו, המנטר מבני תעסוקה ועובדים במשך תקופה ארוכה. מחקרים דומים (1, 2, 3) הציגו אף תוצאות גבוהות יותר במבחנים בקרב תלמידים בבתי ספר מאווררים היטב.

מבנים ירוקים בריאים יותר

מהו ההסבר להבדלים הללו? כיום נראה כי הגורם המשמעותי ביותר בעליית התפוקה במשרדים ירוקים הינו היעדר "האויב השקוף" – זיהום אוויר תוך-מבני. אף שנדמה כי פנים המבנה מהווה מקום בטוח ובריא יותר, מחקרים מראים שזיהום אוויר פנים-מבני הינו חמור לעתים עד פי 100 מזיהום האוויר החיצוני, עקב נוכחות מזהמים הנפלטים ממקורות תוך-מבניים ואוורור לקוי.

למרבה האירוניה, במשך השנים האוורור הפנים-מבני ירד באיכותו דווקא בעקבות התייעלות אנרגטית של מבנים. לדברי רז, "בשנות השבעים, עקב משבר האנרגיה העולמי, ובהמשך ביתר שאת עקב ההתמודדות עם שינוי האקלים הגלובלי, נרשמה מגמה של שינויים בתקני בנייה, שתכליתם היא לשמר אנרגיה. חלק משינויים אלו הביאו לתחלופת אוויר נמוכה יותר בין פנים לחוץ, מגמה שמשפיעה לרעה על ריכוזם של מזהמים תוך-מבניים". כך נוצר מצב שבו צמצום שיעורי האוורור הביאו לירידה בעלויות ובפליטות גזי חממה, אך ייתכן כי העובדים במבנים שילמו בבריאותם – "תסמונת הבניין החולה" התפשטה, ודווחו מקרים רבים של מיגרנה כרונית, בחילה, עייפות, גירויים בעיניים וקשיי ריכוז הקשורים לשהייה במבנים בעלי איכות אוויר תוך-מבנית נמוכה.

תסמונת הבניין החולה נבלמת בזכות בנייה ירוקה. "היבטים בריאותיים נלקחים בחשבון בתקן הישראלי בכמה מקומות", אומרת בייניש. "היבטים של תאורה טבעית ואוורור טבעי באים לידי ביטוי ומקבלים ניקוד משמעותי. בנוסף, ישנו פרק המתייחס לאיכות פנים המבנה בהיבטים של תחלופת אוויר ונוחות למשתמש, ונושא האקוסטיקה נלקח אף הוא בחשבון. נושא נוסף הוא שימוש בחומרים ירוקים בעת הבנייה – חומרים שיש בהם פחות רעלים (צבעים, דבקים, חומרי איטום וחומרים נוספים) ולכן הם בריאים יותר מחומרים אחרים ועדיף השימוש בהם. חשוב לציין כהכללה שמבנים ירוקים הם מבנים בריאים יותר בדיוק בגלל הסיבות הללו".

הטבות פריון של 6,500 דולר לעובד בשנה

בעבר בנייה ירוקה נתפסה כטרנד לאנשי סביבה בלבד, והתמקדה, כאמור, בעיקר בתועלות ישירות בזכות בנייה זו – למשל, חיסכון בעלויות התפעול והתחזוקה, ובעיקר חשמל ומים. חיסכון זה אמנם חשוב לסביבה, אך הינו מזערי בהוצאות של חברות גדולות. מנגד, עלויות העובדים מהוות 90 אחוז מהוצאות החברות, ועל כן יש חשיבות כלכלית לשמירה על בריאותו ותפוקתו של העובד. שיפור מזערי בתפוקה יגולם כלכלית באופן משמעותי בזכות ביצועי העובדים. הבנה זו נכנסת לאטה למודעות של החברות ומעלה את היקפי המשרדים הירוקים בעולם.

"אנחנו מתעלמים פעמיים מ-90 האחוז: פעם ראשונה, מכך שנבלה 90 אחוז מחיינו במבנים, ופעם שנייה, מכך ש-90 אחוז מהעלויות בבניין הם הדיירים. למרות שני הנתונים הללו, איכות הסביבה הפנימית, והשפעתה על הבריאות והתפוקה, אינה נבחנת", אומר פרופ' ג'וזף אלן, מוביל המחקר בהרווארד. אלן מעריך כי עלות הכפלת שיעור האוורור במבנה היא 10 עד 40 דולר לעובד בשנה – בעוד שהטבות פריון העובד לחברה נעות בין 6,000 ל-7,000 דולר בשנה. חישובים אלו אינם כוללים את כלל התועלות, כגון צמצום תסמונת הבניין החולה והיעדרויות. מקובל לתרגם עלייה של אחוז אחד בפרודוקטיביות של עובד (אשר שווה לכחמש דקות עבודה ביום) לתוספת רווח של 600-700 דולר לחברה בשנה. עשרות הניסויים והסקרים בשנים האחרונות שעסקו בנושא, הציגו את אותה שורה תחתונה – חברות שעברו למשרד ירוק (או שהסבו מבנה קיים לירוק) דיווחו על עלייה בתפוקה, בין אם באחוזים בודדים ועד למעלה מ-30 אחוז.

בישראל, גוגל אינה לבדה באימוץ תקנים ירוקים קפדניים. כבר בשנת 2010 הוסמך בניין אינטל בחיפה בתקן LEED Gold (רמה אחת נמוכה יותר מהרמה הגבוהה ביותר של תקן זה), והיה לבניין הראשון בישראל בהסמכה זו. כיום, חלק ממגדלי המשרדים החדשים המובילים, לא רק שאימצו את פרק המשרדים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה (5281), אלא גם את LEED. דוגמאות למבנים אלו הן מגדל עזריאלי שרונה בתל אביב (Gold) ואמות אטריום ברמת גן (Platinum). המבנים מצויים בתפוסה מלאה. בחודשים הקרובים צפויה חברת פייסבוק להעתיק את משרדיה בתל אביב ממגדל רוטשילד 22 (שאינו מבנה ירוק) למגדל עזריאלי שרונה.

אמנם היקפי המבנים הירוקים בישראל הולכים וגדלים, אך הם עדיין נמוכים ביחס למדינות אחרות בעולם – בישראל בין שבעה ל-10 אחוזים מהמבנים המתוכננים הינם ירוקים, בעוד שבארה"ב מדובר במעל שליש. יש לציין כי בימים אלו המשרד להגנת הסביבה מבצע בדיקה מעמיקה לגבי כל המבנים הירוקים שנמצאים בתכנון בשנים האחרונות ומוצא מספרים מפתיעים. הבדיקה, שתוצאותיה אינן סופיות, מעלה כי בין השנים 2014 ו-2018, אושרו למעלה מ-400 תכניות בניין עיר (תב"עות) הכוללות בנייה ירוקה כתנאי להיתר בנייה. תב"עות אלו חלות בין היתר על כ-60 אלף יחידות דיור וכ-6,000 חדרי מלון, בהיקפים של 5 מיליון מ"ר למגורים ו-4 מיליון מ"ר לא למגורים. "אני מאמינה שלאור החלטת פורום ה-15 ואימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה על ידי 15 עיריות גדולות בארץ, אנו נראה יותר ויותר מבנים ירוקים – מגורים ומשרדים", מסכמת בייניש.

הכותב הוא מתכנן סביבתי ועמית מחקר בתכנית העמיתים של מרכז מילקן לחדשנות.



אולי יעניין אותך