המחיר שלא תראו בחשבון הסלולרי שלכם

טכנולוגיה וחדשנות |
מחקר חדש בדק את ההשפעה הסביבתית של תעשיית טכנולוגיית המידע והתקשורת וחזר עם מסקנות מבהילות

 

לקראת יום כדור הארץ, שנחגג ב-22 באפריל, הציגה חברת אפל את "דייזי", רובוטית חדשה שמסוגלת לפרק 200 מכשירי iPhone בשעה ולחלץ מהם מתכות יקרות שבהן ניתן לעשות שימוש חוזר. על פי אפל, דייזי, שהיא שדרוג של רובוט המיחזור הקודם של אפל (שנקרא ליאם), פותחה על מנת "להפחית את הצורך בכריית משאבים מכדור הארץ".

ככל שהסמארטפונים ושאר מכשירי התקשורת המתקדמים נכנסים עמוק יותר לחיינו, כך גדלה גם השפעתם על הסביבה. מחקר חדש מנתח את הנזקים שנגרמים לסביבה עקב טכנולוגיות המידע והתקשורת, ומראה שב-2020 הסמארטפון צפוי להיות המזיק ביותר לסביבה מבין המכשירים ששייכים לתעשייה זו.

במחקר, שנערך על ידי צמד חוקרים מקנדה ופורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Cleaner Production, העריכו החוקרים על פי נתונים ממקורות שונים, שנאספו החל מ-2007, את טביעת הרגל הפחמנית של תעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת – כלומר, עד כמה תעשיית המידע והתקשורת תורמת להתגברות שינוי האקלים (תעשייה זו כוללת בין השאר את שלל מרכיביהן של רשתות האינטרנט והסלולר, מחשבים מסוגים שונים וכו').

החוקרים בדקו את השפעתם הסביבתית של מחשבים ניידים ונייחים ומסכי מחשב לאורך כל שלבי הייצור והשימוש בהם, וכן את השפעתה של התשתית הטכנולוגית שמאפשרת את השימוש במכשירים האלה: השרתים, ציוד הרשת, מפעילי התקשורת וכו'. על פי נתונים אלה, העריכו החוקרים גם מה צפויה להיות השפעת התעשייה על הסביבה ב-2040.

11 אחוז מפליטת גזי החממה

לפני שמעלים אותם על המוקד, יש לציין שלסמארטפונים יש יתרונות סביבתיים מסוימים, כמו העובדה שסמארטפון אחד מחליף כיום מכשירים רבים שבהם עשינו שימוש בעבר הלא-רחוק, כמו מצלמה ונגן mp3. כך, הוא מבטל את ההשפעה הסביבתית שהייתה יכולה להיות לכל מכשיר בפני עצמו. עם זאת, הטלפונים החכמים גורמים לנזק סביבתי רב. החוקרים מצאו שבשנת 2020 הסמארטפונים צפויים להיות אחראיים ל-11 אחוז מפליטות גזי החממה של תעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת – זאת לעומת ארבעה אחוזים בלבד ב-2010.

כאמור, השפעת הסמארטפונים על הסביבה צפויה להיות גדולה מהשפעת המחשבים הנייחים, שהיו אחראים ב-2010 ל-18 אחוז מפליטות התעשייה וצפויים להיות אחראים ל-7 אחוזים ב-2020, וכן מהשפעתם של המחשבים הניידים, מסכי המחשב או הטאבלטים.

הכמות הכוללת של גזי החממה שייפלטו בגלל הסמארטפונים צפויה לעלות מ-17 מיליון טון (כאשר גז מתאן, חנקן דו חמצני וגזי חממה נוספים מנורמלים כ-CO2 equivalence – שווה ערך להשפעה של פחמן דו חמצני כגז חממה) ב-2010, ללא פחות מ-125 מיליון טון ב-2020–קפיצה של 730 אחוז תוך 10 שנים. לשם השוואה, ב-2015 נפלטו במדינת ישראל כולה, מכל המקורות, 80 מיליון טון גזי חממה.

העלייה בשימוש בסמארטפונים היא אחת הסיבות לעלייה הכללית בטביעת הרגל הפחמנית של תעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת. בעוד שב-2007 תעשיה זו הייתה אחראית ל-1-1.6 אחוז מכלל פליטות גזי החממה בעולם, המספר צפוי לגדול ל-3-3.6 אחוז ב-2020, ואם המגמות הנוכחיות ימשיכו, החוקרים צופים שהתעשייה תהיה אחראית ללא פחות מ-14 אחוז מטביעת הרגל הפחמנית העולמית עד 2040 – כמחצית מהשפעת התחבורה כיום, ויותר מהשפעת החקלאות, שאחראית כיום לתשעה אחוזים מטביעת הרגל הפחמנית העולמית. הגורם בתעשיית טכנולוגיות המידע והתקשורת שאחראי לנזק הגדול ביותר לסביבה הוא מרכזי הנתונים, שמתפעלים את הרשתות השונות, וצפויים להיות אחראים ל-45 אחוז מפליטות התעשייה ב-2020. זאת בעיקר מכיוון שתפעולם צורך כמויות גדולות של אנרגיה, שהמקור שלה הוא לרוב דלקי מאובנים מזהמים.

ב-2017 נמכרו ברחבי העולם מעל מיליארד וחצי סמארטפונים, לעומת 680 מיליון "בלבד" ב-2012. ב-2016, ל-28 אחוז מאוכלוסיית העולם היה סמארטפון, ועל פי התחזיות, עד 2020 נתון זה יעלה ל-37 אחוז. בארה"ב לבדה, היקף מכירות הסמארטפונים עמד ב-2017 על כ-55.5 מיליארד דולר.

בעיה בייצור ולא בשימוש

למרבה ההפתעה, השימוש היומיומי בסמארטפונים לא צורך כמויות גדולות מאוד של אנרגיה (למרות שלעתים זה נראה כך, כששוב נגמרת לנו הסוללה באמצע היום) והשלב בחיי הסמארטפונים שאחראי לנזק הסביבתי הגדול ביותר הוא הייצור שלו, שמוביל ללא פחות מ-85-95 אחוזים מפליטת גזי החממה שלה אחראיים המכשירים. מעבר לאנרגיה הרבה שצורך תהליך הייצור עצמו, הרכיבים הפנימיים של הסמארטפונים עשויים בין השאר ממתכות יקרות כגון זהב, שתהליך הכרייה שלהן גורם לנזק סביבתי עצום.

כך למשל, מתוך 95 קילוגרם של גזי חממה שמשתחררים במהלך מחזור חייו של סמארטפון מדגם אייפון 6, כ-81 קילוגרם משתחררים בתהליך הייצור שלו. "גם הרכיבים הופכים להיות חלק משמעותי מהעלות הסביבתית הכוללת", אומרת ד"ר ורד בלאס, חברת סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש המעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית באוניברסיטת תל אביב. כך, למשל, כל מכשיר אייפון 8 עם זיכרון של 64 ג'יגה בייט גורם במהלך חייו לפליטת 57 קילוגרם של גזי חממה, בעוד מכשיר זהה בעל זיכרון של 256 ג'יגה בייט גורם לפליטה של 71 קילוגרם של גזי  חממה.

"כשאנחנו קונים מוצר, כדאי לבדוק עד כמה החברה שייצרה אותו השקיעה בעיצוב סביבתי ומקיים", אומרת בלאס. אפל, למשל, מפרסמת באינטרנט דו"חות סביבתיים על מכשיריה, בעוד המידע הזה קשה יותר לאיתור עבור מוצרים של חברות כגון סמסונג. החברה ההולנדית פיירפון (fairphone) הגדילה ועשתה, וקבעה את הידידותיות לסביבה כאחד הערכים המרכזיים בייצור הסמארטפון שלה.

אחרי שלב הייצור המזיק לסביבה מגיע שלב השימוש בסמארטפון, אבל הוא בדרך כלל לא נמשך זמן רב. גם אם אתם לא מאלה שעומדים במשך שעות בתור מול חנויות אפל בכל פעם שיוצא דגם חדש, יש סיכוי טוב שקשה לכם להיזכר בסמארטפון שהיה ברשותכם במשך יותר משנתיים. החברות מעודדות את התחלופה המהירה, שמכניסה להם כסף רב, דגמים חדשים ומשוכללים יותר יוצאים לשוק כל הזמן ומפתים אותנו להשתדרג, המכשירים הישנים מהר מאוד הופכים לאטיים יותר, ואם עדיין לא השתכנעתם להחליף טלפון, בשלב מסוים משהו במכשיר יתקלקל  –  וכבר יהיה משתלם יותר לקנות חדש מאשר לתקן אותו.

הבעיה: מיחזור בלתי פורמאלי

גם אם נעביר את הסמארטפון הישן שלנו למיחזור, המצב עדיין רחוק ממושלם. המתכות היקרות הן החלקים היחידים מהמכשיר שממוחזרים, והן מהוות 10-15 אחוז בלבד ממנו. בחלקים מסוימים בעולם, ה"מיחזור" הוא בעצם שריפה של פסולת אלקטרונית באוויר הפתוח. לאחרונה יצא ספר חדש בשם "Ctrl-X: A Topography of E-Waste" שמתחקה אחר תופעת המיחזור ה"בלתי פורמלי" של הפסולת האלקטרונית ושבו מתועד בתמונות התהליך חסר הפיקוח, שפוגע בסביבה ובבריאות תושבי האזור. מיחזור כזה מתרחש בין השאר במקומות מסוימים בסין, בהודו ובאפריקה, אבל גם קרוב הרבה יותר אלינו: תושבים מחבל לכיש התלוננו לא פעם על שריפת פסולת אלקטרונית באזור חברון הסמוך, שגרמה לשחרור חומרים מזיקים לאוויר וליצירת מפגעי נשימה, עשן וריח קשים.

על פי אפל, הרובוטית דייזי נוצרה מתוך שאיפה של החברה שיום אחד המכשירים שלה ייוצרו אך ורק מחומרים ממוחזרים. לצערנו, היום הזה עוד לא הגיע, ובינתיים הצעד המשמעותי ביותר שבו אנחנו כצרכנים יכולים לנקוט על מנת להפחית את נזקי הסמארטפונים שלנו לסביבה הוא פשוט לא להחליף מכשירים בתדירות כה גבוהה. "כדאי להשתמש כמה שיותר בטלפון שכבר ברשותנו, להאט קצת את קצב ההחלפה המטורף", מסכמת בלאס.

 



אולי יעניין אותך