הפחמן שייך לצעירים


 

לפני כמה חודשים התפרסם מחקר שלפיו מאז התפשטות התרבות האנושית נכרתו כמחצית מהעצים על פני כדור הארץ, ועל פי קצב כריתת היערות הנוכחי (כ-15 מיליארד עצים בשנה) בתוך כ-150 שנים אנו עומדים לצמצם את מספרם לחצי מהיום.

הנתונים הללו צריכים להטריד אותנו, מכיוון שמעבר לחשיבותם הברורה למערכת האקולוגית, לעצים חשיבות רבה עבורנו כיום יותר מתמיד: רמת הפחמן הדו-חמצני (CO2) באטמוספרה עולה בהתמדה מאז המהפכה התעשייתית בשל שריפת דלקי מאובנים לייצור אנרגיה על ידי האדם. העצים הם אחד הגורמים המסייעים במיתון עלייה זו – הם סופחים אליהם פחמן בתהליך הטמעת הפחמן (פוטוסינתזה), ובמהלכו הם פולטים לאוויר חמצן (שגם הוא נחוץ לנו כמובן). מדענים בעולם מעריכים שיערות העולם סופחים אליהם כ-9 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני בשנה.

מחקר חדש שהתפרסם בתחילת החודש במגזין Nature מגלה שיערות שניוניים, כלומר עצים צעירים שצמחו מחדש לאחר בירוא יערות, סופחים אליהם בתהליך הפוטוסינתזה כמות פחמן בממוצע פי 11 יותר מאשר יערות שבהם העצים ותיקים. החוקרים גילו גם שהיערות הצעירים סופחים פי 2.3 פחמן יותר מיערות שדוללו באופן סלקטיבי באמצעות כריתה של חלק מהעצים ביער.

 

בירוא יערות בברזיל. צילום: CIFOR, Flickr
בירוא יערות בברזיל. צילום: CIFOR, Flickr

לא תירוץ לכריתה המונית

במחקר נבדקו 45 אתרי יער באזורים הניאו-טרופיים במרכז ודרום אמריקה בשמונה מדינות, ובמהלכו גילו החוקרים שהיתרון של היערות השניוניים בספיחת הפחמן מתחיל לבוא לידי ביטוי כשהעץ הצעיר מגיע לגיל 20 בממוצע. עם זאת, הם מצאו שהתופעה משמעותית בהרבה באזורים עשירים במים ובמשקעים כמו בלב יערות האמזונס, ששם שפע המים בשילוב ספיחת רמות גבוהות של פחמן מאפשרים לעצים צמיחה מהירה. באזורים יבשים כמו בחלקים ממקסיקו מצאו החוקרים שהעצים לא צמחו בקצב כה גבוה, וספיחת הפחמן שלהם הייתה פחותה. נתונים אלה, אומרים החוקרים, יסייעו לנו להבין היכן כדאי להשקיע מאמצים בהצמחת יערות שניוניים לאחר בירוא יערות.

לפני שאנחנו יוצאים לבצע כריתה המונית של יערות האמזונס ונוטעים במקומם עצים חדשים בתקווה שאלה יבטלו את הכמויות הגדולות של פחמן דו-חמצני שאנו פולטים לאטמוספרה כיום ויאפשרו לנו להמשיך לשרוף נפט ופחם בשלווה, רצוי שנזכור שיערות ותיקים עשירים במגוון ביולוגי הרבה יותר מיערות צעירים. כריתת עצים ותיקים תשחרר את מצבורי הפחמן הדו-חמצני שאותו הם מאחסנים לאטמוספרה ותשלח אותנו חזרה לנקודת ההתחלה – עם הרבה יותר פחמן ממה שרצינו. לפיכך יש צורך קודם כל בעצירת כריתת היערות ואז בשיקום היערות שכבר בוראו.



אולי יעניין אותך