השראה חשמלית

כלכלה וצרכנות | תשתיות ואנרגיה
אורוגואי הקטנטנה מצליחה לייצר 94.5 אחוז מתצרוכת החשמל שלה ממקורות מתחדשים ויש לה שאיפות גדולות גם לגבי הפחתת פליטות גזי החממה. נדמה שלמדינה קטנה אחרת שאנחנו מכירים בהחלט יש מה ללמוד ממנה

 

מטבע הדברים, רוב תשומת הלב בוועידת פריז לשינוי האקלים מופנית לצעדים ולהחלטות של המדינות הגדולות המשתתפות בוועידה. אכן, כל פעולה של סין או של ארצות הברית (הראשונות בעולם בפליטת גזי החממה) יכולה להשפיע באופן דרמטי על מצב שינוי האקלים, אבל כדי ללמוד ולקבל השראה, מדינות קטנות, כמו ישראל, יכולות להפנות את תשומת הלב שלהן אל ננסיות אחרות, שעושות את הדברים קצת אחרת.

אורוגואי, למשל, היא מדינה קטנה במזרח דרום-אמריקה עם 3.3 מיליון תושבים וכלכלה שבאופן מסורתי מושפעת מאוד מהתנודות הקיצוניות שפוקדות את שכנותיה הענקיות: ברזיל וארגנטינה. עם זאת, באמצעות שורה של צעדים נחושים הצליחה אורוגואי להפוך את עצמה לסיפור הצלחה מבחינת הפחתת התלות שלה בדלקי מאובנים ולקצץ את טביעת הרגל הפחמנית שלה באופן דרסטי. למעשה, 94.5 אחוז מתצרוכת החשמל של אורוגואי מגיעה כיום ממקורות אנרגיה מתחדשים, זאת ללא סובסידיות ממשלתיות או העלאת מחירי החשמל.

רק לפני 15 שנה הוקדש 27 אחוז מהייבוא של המדינה לנפט, וצינור גז חדש נבנה בינה לבין ארגנטינה, כדי שניתן יהיה לייבא ממנה גז. כעת, מתמקדים באורוגואי בעיקר בייבוא חלקים לטורבינות הרוח הענקיות שמוצבות במדינה ומייצאות חשמל לארגנטינה. בנוסף, אורוגואי הגיעה לוועידת פריז לשינוי האקלים עם יעד שאפתני ביותר (הרבה יותר מזה של רוב המדינות המשתתפות בוועידה): קיצוץ של 88 אחוז בפליטות הפחמן במדינה עד 2017 (יחסית לממוצע שלה בשנים 2013-2009).

טורבינות רוח באורוגואי. צילום: Gonzalo Viera Azpiroz, Flickr
טורבינות רוח באורוגואי. צילום: Gonzalo Viera Azpiroz, Flickr

בלי נסים טכנולוגיים

המהפך המוצלח הזה לא התבסס על נסים טכנולוגיים או על איתני טבע מיוחדים (המדינה לא בנתה כורים גרעיניים או תחנות הידרואלקטריות), אלא על ארבעה גורמים מרכזיים: אמינות – דמוקרטיה יציבה, שעומדת בהתחייבויות הכלכליות הבינלאומיות שלה; תנאים נוחים מבחינה טבעית – רוח טובה ויציבה, קרינה סולארית מוצלחת והרבה פסולת ביולוגית מתעשיית החקלאות הגדולה במדינה; שיתוף עולה בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי – כך אורוגואי נחשבת לפרטנר אמין למשקיעים זרים ויצרה סביבת עבודה יעילה ומוצלחת; קבלת החלטות נחושה – קביעת יעדים ומטרות לטווח קצר וארוך והפניית משאבים מספיקים כדי לעמוד בהם.

לאורוגואי יש עוד הרבה מה לעשות בתחום הסביבתי. התחבורה שלה עדיין מבוססת על נפט, למשל. אבל היא בהחלט נמצאת בכיוון הנכון לשינוי משמעותי ויעיל במשק האנרגיה שלה ובהפחתת ההשפעה השלילית שלה על הסביבה.

קטנות וירוקות

אורוגואי לא לבד. יש עוד מדינות קטנות שאפשר ללמוד מהן: קוסטה ריקה עברה השנה 94 ימים רצופים ללא שימוש בדלקי מאובנים להפקת חשמל, תודות לשימוש באנרגיה הידרואלקטרית. איסלנד מנצלת היטב את מקורות האנרגיה הגיאותרמיים שלה, ויחד עם אנרגיה הידרואלקטרית מספקת 100 אחוז מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים. פרגוואי מספקת 90 אחוז מהחשמל שלה מסכר הידרואלקטרי אחד. לסוטו מקבלת 100 אחוז מהחשמל שלה ממערכת סכרים שמאפשרים לה להפוך ליצואנית חשמל, וכמו שכבר כתבנו בעבר – בעזרת אנרגיית רוח, דנמרק ייצרה ביום אחד השנה חשמל בהיקף של 140 אחוז מהצריכה שלה.



אולי יעניין אותך