זהירות, דליפה!

טכנולוגיה וחדשנות | ים וחופים |
מדענים מספרד פיתחו מערכת חיישנים שתסייע למנוע התפשטות של דליפת חומרים מסוכנים לים

 

הדליפה במפרץ מקסיקו הותירה אחריה הרס עצום ונזקים שחלקם בלתי הפיכים. צילום: Green Fire Productions, Flickr
הדליפה במפרץ מקסיקו הותירה אחריה הרס עצום ונזקים שחלקם בלתי הפיכים. צילום: Green Fire Productions, Flickr

המרחב הימי של ימינו משמש כהרבה יותר מתמונת אופק רומנטית לשירים ולסיפורים, או ממרחב ציבורי לבילוי ולנופש. ככל שהטכנולוגיה האנושית מתפתחת וצרכי האנרגיה שלנו גדלים, הולך ותופס הים את מקומו כמשאב מרכזי שבו אנו תלויים לקיומנו.

אך ככל שהתלות שלנו בים הולכת וגוברת, כן גוברים הלחצים על המערכת הימית. בעשורים האחרונים, עם התפתחות טכנולוגיות המאפשרות קידוחי גז ונפט בעומק הים, גידול בכמות מתקני ההתפלה ותחנות הכוח המוקמות לחופיו ופיתוח טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות המוצבות בתוך הים, נוצר עומס רב.

להפרעה הקבועה שיוצרים הגורמים האלה מתלווה גם החשש להתרחשות תאונות שעלולות לגרום זיהום כבד כדוגמת דליפות נפט, גז וחומרים רעילים נוספים שבגללם אזורים ימיים שלמים עלולים להינזק בצורה קשה שלעתים היא בלתי הפיכה.

כולנו זוכרים את התמונות הקשות מדליפת הנפט הגדולה של חברת BP שהתרחשה במפרץ מקסיקו בשנת 2010, ולמרות שזה המקרה הקיצוני ביותר שקרה בים בשנים האחרונות, אין זה המקרה היחיד. הים ממשיך להתמלא באתרי קידוח נפט וגז ומספרם עולה בהתמדה, ומקרים כמו זה בהחלט יכולים להישנות.

ייתכן שמדענים מהאוניברסיטה הפוליטכנית של ולנסיה בספרד (UPV) הצליחו לפטור אותנו במידה מסוימת מהחשש הזה: הם פיתחו מערכת חיישנים חכמים, שתפקידה לגלות ולהתריע על מקרי זיהום ימי כבר בשלב מוקדם כדי לאפשר טיפול מהיר וממוקד במקור הדליפה ולמנוע מהזיהום להתפשט על פני אזור נרחב.

חיישנים ללא גבולות

החיישנים, שנבדקו עד כה בתנאי מעבדה בלבד, מראים תוצאות מבטיחות: הם מצליחים לא רק להבחין בהימצאות מזהמים כימיים שונים בריכוזים נמוכים מאוד ולהתריע על התרחשות דליפה באופן כמעט מיידי, אלא גם יודעים לתחום את גבולותיה ולהעביר את המידע לחוף בזמן אמת, וכך להתריע לא רק על עצם קיומה אלא גם על מקומה המדויק ועל רמת ההתפשטות שלה.

מערכת החיישנים יכולה לאתר כמות זעירה של מזהמים במים ולהתריע על נוכחותם שם. צילום: Ideum - ideas + media, Flickr
מערכת החיישנים יכולה לאתר כמות זעירה של מזהמים במים ולהתריע על נוכחותם שם. צילום: Ideum – ideas + media, Flickr

החיישנים החכמים מתחברים למתקנים קטנים הצפים על פני המים, ונעים עצמאית בתחומי הדליפה במטרה לאתר את שוליה. הם מבחינים בין מים נגועים בזיהום חיצוני למים נקיים, ובאמצעות תקשורת אלחוטית מעבירים את הנתונים למדענים שעל החוף. אלה מקבלים את המידע שנאסף ומחשבים את מקומם של החיישנים יחסית לחיישנים הנוספים באותו האזור, וכך הם יכולים לתחום את אזור הדליפה במדויק ולהתריע עליה טרם התפשטותה לממדי ענק.

היכולת לאתר דליפות במהירות האפשרית ולהבין את ממדיהן כבר בשלב מוקדם חשובה במיוחד, מכיוון שבמקרים של דליפות חומרים כמו נפט כמעט בלתי אפשרי לנקות את הים מהחומר לאחר שכבר התפשט. שיקום האזור שנפגע נמשך שנים רבות, וגם אז אי אפשר בדרך כלל להחזיר את המערכת למצבה המקורי. לכן, ככל שמזהים את הדליפה מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למנוע את התפשטותה ולשקם את האזור הפגוע.

ומה בישראל? רק בחודש שעבר הודיעה אוניברסיטת חיפה על שיתוף פעולה עם אוניברסיטה בטקסס (Texas A&M University), ובמסגרתו תוצב בים התיכון מערכת לניטור ימי שמטרתה בין השאר להתריע ולסייע בהתמודדות עם מקרים כמו דליפת חומרים מסוכנים לים. נקווה שכמו החיישנים של המדענים מוולנסיה, גם המערכת הזו תדע לזהות את הזיהום מהר ככל האפשר, ותסייע במניעת אסונות ימיים עתידיים.



אולי יעניין אותך