שונית האלמוגים היא בית למגוון בעלי חיים ימיים יפים וצבעוניים, שמתחרים רק ביופי ובצבעוניות שלה עצמה. לכאורה, מדובר במקום פסטורלי ושליו, אבל הדממה העמוקה של השונית טומנת בחובה גם סכנות ומאבקים מרתקים לחיים ולמוות בין טורפים לנטרפים, מספר ד"ר דניאל שר מהמחלקה לביולוגיה ימית באוניברסיטת חיפה. "באופן מפתיע, הטורפים המסוכנים ביותר בשונית הם האלמוגים עצמם", הוא אומר, "ואתם קרובי משפחתם שושנות הים והמדוזות – כולם בעלי חיים ארסיים שמשתמשים ב'ננו-מזרק' ייחודי כדי לחדור את שכבות המגן של הטרף ולהזריק ארס קטלני".
מנגנוני הצריבה של האלמוגים הם מנגנונים תאיים עצמאיים, שאינם יוצרים בלוטה או איבר ייעודי לצריבה כמו אצל חלזונות, נחשים או עקרבים. את מנגנון הצריבה ניתן לתאר בקווים כלליים כקפסולה שבתוכה יש מחט ארוכה, שמתקפלת לתוך עצמה כמו שמקפלים שרוול של חולצה ארוכה.
המחט מופעלת כתוצאה משילוב של חישה כימית ומכנית, שקולטת תנועה של טרף פוטנציאלי בסביבת האלמוג. או אז, המחט פורצת את הקפסולה שבה היא ממוקמת ומשתחררת בתאוצה גבוהה של יותר מ-5 מיליון ג‘י (G) לתוך הטרף, כדי לשחרר בגופו ארס שיגרום לו לשיתוק מידי. התהליך הזה נמשך חלקיקי מיליונית השנייה ונחשב לאחד התהליכים המהירים ביותר בעולם הטבע.
אלמוגים בשירות האדם
מנגנוני הארס וההגנה הכימית יוצרים מערכת משוכללת מאוד, בת 700 מיליון שנה, שממשיכה לסקרן ולהדהים מדענים שחוקרים אותה, אומר שר. השילוב הייחודי בין הננו-מזרק של האלמוגים והמדוזות לארס רב-העוצמה שהוא מכיל הופך את המערכת הביולוגית הזאת למעניינת במיוחד בעבור חוקרים בתחום הרפואה, שתמיד מחפשים אחר דרכים חדשות ויעילות ליצור ולהעביר חומרים שסייעו לאדם להתגבר על כאב או על מחלות.
המחקר והיישומיים המעשיים של מנגנוני הצריבה של האלמוגים עדיין רחוקים ממיצוי. למדענים יש עוד הרבה מה ללמוד מהנעשה בתוך התפאורה היפהפייה של שונית האלמוגים.
רוצים לשמוע עוד על מדע מתחת לפני הים? אתם מוזמנים למפגש עם ד"ר שר במסגרת סדרת ההרצאות "ים על הבר", ביום חמישי, 12.3. לפרטים נוספים לחצו כאן
