העיר, הסביבה ומה שביניהן

בריאות ומזון | כלכלה וצרכנות | תשתיות ואנרגיה
שני מחקרים מציגים מדדים חדשים שבעזרתם אפשר לבחון את ההשפעה הסביבתית של הפעילות העירונית
עיר תעשייתית כמו חיפה (בצילום) היא פחות מקיימת מאשר מטרופולין אזורי כמו רעננה. צילום: David King, flickr
עיר תעשייתית כמו חיפה (בצילום) היא פחות מקיימת מאשר מטרופולין אזורי כמו רעננה. צילום: David King, flickr

יותר מ-90% מתושבי ישראל חיים בסביבה עירונית. הערים מושכות אליהן תושבים רבים ובכך גם מהוות מנוע לפיתוח כלכלי. אלא שהפעילות העירונית צורכת משאבים רבים ומייצרת פסולת, ותלויה לא מעט בשירותי מערכת שמקורם מחוץ לעיר. כל אלה פוגעים בסביבה בעיר עצמה וגם מחוץ לגבולותיה.

הפתרון לבעיה הזו הוא קידום הקיימות העירונית, כלומר שינוי הרגלים וגישות כדי לצמצם את הפגיעה בסביבת המגורים ובאזורים שמחוץ לעיר. שני מחקרים שהוצגו במסגרת הוועידה השנתית ה-42 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מתייחסים למדידת הפנים השונים של הקיימות בערים, ומבקשים לבסס אותם כמדדים מובילים בישראל ובעולם.

המדידות המתוארות בהם מאפשרות לזהות את מרכיבי הפעילות של בני האדם בעיר שאינם מתנהלים כמו שצריך, כלומר באופן מקיים, ובהתאם לממצאים אפשר להציע כיווני פעולה שיהפכו את הפעילויות האלה למקיימות.

למדוד את הקיימות העירונית

החוקר זאב שטסל מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון התמודד עם אתגר לא פשוט – פיתוח של כלי להערכה כוללת של הקיימות עירונית. שטסל ושותפיו למחקר פיתחו כלי שבאמצעותו אפשר להעריך את הקיימות העירונית בבחינה של שלושה נושאים מרכזיים: איכות הסביבה העירונית, צריכת המשאבים על ידי העיר והשפעת העיר על שינוי האקלים. עבור כל אחד מהנושאים הוגדרו אמות מידה (אינדיקטורים) להערכת השפעות העיר ברמה המקומית, האזורית והעולמית.

לכל אחד מהמשתנים האלה נקבע ערך תקן וערך אופטימום: חריגה מערך התקן מהווה פגיעה בבריאות האדם, באיכות הסביבה או באספקת המשאבים המשרתים את האדם; והאופטימום הוא הערך הרצוי. על בסיס זה החוקרים פיתחו נוסחה לציון שמדרג את המדידה יחסית לערכי התקן והאופטימום. רק כך אפשר להשוות בין משתנים המבוטאים ביחידות שונות.

כל מדידה שהייתה בתחום התקן קיבלה ציון חיובי וכל מדידה שחרגה ממנו קיבלה ציון שלילי. הציון הכולל של המדד מתקבל על ידי חישוב ממוצע של ציוני הפרמטרים שנבדקו. קובעי המדינות הסביבתית יכולים להיעזר במדד כדי לזהות את התחומים שבהם נדרש שיפור במידת הקיימות, ולעקוב באמצעותם אחר שינוי מידת הקיימות העירונית לאורך זמן.

שימוש ראשוני במדד בחן את הקיימות העירונית בחיפה, בתל אביב ובבאר שבע בשנת 2010. הציונים (חיפה 170-, תל אביב 75- ובאר שבע 25-) מעידים על כך שלאופי הפעילות העירונית השפעה חשובה על הציון. הציון של חיפה, העיר התעשייתית, הוא הנמוך ביותר; תל אביב, שהיא מטרופולין כלל ארצי, מקבלת ציון טוב יותר; ובאר שבע, שמשמשת בעיקר כמטרופולין אזורי, היא בעלת הציון הגבוה ביותר.

הנושאים במדד הקיימות העירונית

והזמן עובר: טביעת רגל אקולוגית

כלי נוסף לבחינה של הקיימות העירונית הוא מדידת טביעת הרגל האקולוגית העירונית לאורך זמן. מחקרה של ענת דור מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון מתמקד בצורך שטרם התייחסו אליו במחקרים אחרים – טביעת הרגל האקולוגית משתנה ומשפיעה על המגמות של התנהלות העיר, על גדילתה ועל הפעולות השונות שבוצעו בה למען הסביבה.

הניתוח הזה מתייחס למרכיבים כמו צריכת מזון, מים, חומרי גלם, חשמל ותחבורה שיש להם השפעה בתחומי העיר ומחוצה לה. כל זה מחושב יחסית לשטח האדמה הפורייה ושטח גופי המים הנדרשים ליצירת המשאבים ולקליטת הפסולת שמיוצרת על ידי אוכלוסייה או פעילות מסוימת. התוצאה הסופית מתקבלת על ידי הכפלת הכמות הנצרכת של כל אחד מהרכיבים האלה במקדם המרה מתאים.

המחקר שהוצג בוועידה השנתית של האגודה בחן את טביעת הרגל האקולוגית של העיר רעננה בשנים 2012-2002, ובדק אילו תכניות עירוניות לצמצום ההשפעה הסביבתית יצאו לפועל. תוצאות ראשוניות מראות שטביעת הרגל האקולוגית לתושב עולה עם הזמן למרות מאמצי העיר לקידום הקיימות, ובתקופת המחקר היא גדלה ביותר מ-17%.

התברר שבעוד שמזון הוא המרכיב המרכזי בטביעת הרגל של רעננה, הרי שבמרכיב החשמל התרחש השינוי הגדול ביותר לאורך התקופה. עם זאת, חלה מגמת ירידה בטביעת הרגל האקולוגית של חומרים ופסולת כתוצאה ממהלכים לקידום המחזור, מגמה שצפויה להימשך עם התרחבות הפרדת הפסולת במקור בבתי התושבים.

בחינת השינויים האלה במהלך תקופה ארוכה תעזור להבין את חלקם של השלטון המקומי ושל המדיניות העירונית בהשפעה על הסביבה, כך שאם תהיה השקעה מעטה מדי מצד הרשויות הרי שהעיר תמשיך לפגוע בסביבה הקרובה והרחוקה יותר.

המחקרים המלאים הוצגו בוועידה השנתית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, ודיווח עליהם הושמע בתכנית "רבע ל… עירוני" של העיתונאית נטע אחיטוב בגלי צה"ל. להאזנה לחצו כאן



אולי יעניין אותך