מאז פתיחת מנהרות הכרמל, בסוף 2010, נהגים רבים בחרו לחסוך מעצמם את הנסיעה האטית והפקוקה דרך רחובות חיפה. בעבור תושבי העיר, ימים טרום המנהרות היו גרועים אפילו יותר: הם נאלצו לחיות בעיר שרבבות נוסעים משתמשים בה כנתיב מעבר, וזיהום האוויר התחבורתי והרעש שנגרמו להם כתוצאה מכך היו בהתאם. מחקר חדש של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית וחברת אקופייננס (EcoFinance) חושף שהמנהרות מביאות תועלת כלכלית לא רק למי שנוסעים בהן, אלא גם לתושבי חיפה – זאת משום שהן מסייעות להפחית את הנטל הכלכלי מזיהום האוויר והרעש בעיר. המחקר יוצג בוועידה השנתית למדע וסביבה 2017, שתיערך ב-11-10 ביולי במרכז הבינתחומי הרצליה.
חיסכון של 9.6 מיליון שקלים
כאמור, מנהרות הכרמל נפתחו לנסיעה בדצמבר 2010, לאחר שלוש שנות בנייה ושנים ארוכות של תכנון. אורכו הכולל של מערך המנהרות הוא כשישה קילומטרים, ומהירות הנסיעה המותרת בהן היא 80 קמ"ש. הכניסה למנהרות מותנית בתשלום אגרה, הנובעת מהעלות הגבוהה של הקמת ותחזוקת המנהרות – עלות ההקמה של כל קילומטר מנהרה נאמדת בכ-225 מיליון שקל.
במסגרת המחקר בדקו החוקרים – פרופ׳ אופירה אילון, שירי פרוינד קורן ומעיין זרביב ציון ממוסד שמואל נאמן וליאור שמואלי מ"אקופייננס" – מהן התועלות הכלכליות והסביבתיות כתוצאה מהשימוש במנהרות, בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים בחיפה. לצורך זה נבנה מודל שבחן בסך הכל 18 תרחישי נסיעה אפשריים: שישה תרחישים של נסיעה במקטעים שונים של המנהרות, ולכל אחד מהם שתי חלופות אפשריות בנתיבים שעוברים בתוך העיר.
על פי התוצאות שקיבלו, המנהרות מביאות לתועלת כלכלית למשק בסך של כ-106 מיליון שקלים – זאת כשמחשבים אך ורק את התועלת לנהגים. אולם, שהמנהרות לא רק חוסכות כסף לנוסעים, אלא שגם תושבי חיפה נהנים מההפחתה בזיהום אוויר וברעש. החיסכון הכלכלי של אפקט חיובי זה מגיע לשווי של כ-9.6 מיליון שקל בשנה לתושבי חיפה.
״מי שנהנה מהמנהרה הוא כמובן מי שמשתמש במנהרה – שמרוויח זמן, מרוויח דלק וחוסך בלאי של כלי הרכב״, אומר ליאור שמואלי מחברת "אקופייננס", ״אבל בעצם, כל תושבי חיפה נהנים מהחיסכון בזיהום אוויר ומהחיסכון ברעש התחבורה, כיוון שפחות רכבים עוברים בתוך העיר".
זיהום אוויר נמוך יותר במנהרות
״כדי למדוד עד כמה התושבים נהנים מהמנהרות בהיבט הזה, בדקנו את כמות פליטות המזהמים הנפלטים כתוצאה מנסיעה בכל אחד מהמקטעים השונים״, מסביר שמואלי. את זה בדקו החוקרים באמצעות חישוב מקדמי הפליטה לרכב (כלומר, כמה זיהום אוויר בממוצע פולט רכב מכל סוג ושנתון), ונתוני העלויות החיצוניות שגורם זיהום האוויר בכל שנה בישראל – כלומר, מה הנטל הכלכלי שנוצר על מערכת הבריאות ועל המשק בעקבותיו. כדי להבין את החיסכון של העלויות האלה, הם חילקו את הנתונים במספר תושבי חיפה שמתגוררים בסמוך לאחד מ-18 המקטעים שנבדקו (כ-150 אלף איש). את נתוני זיהום הרעש הם שאבו מנוהל פר״ת, שמציג את העלויות החיצוניות של רעש במקטע תחבורה עירוני.
״בכל אחד מ-18 הנתיבים שבדקנו חישבנו את מרחק המקטע, את הזווית שלו ואת מהירות הנסיעה הממוצעת״, מסביר שמואלי. ״כשהשווינו את התוצאות בכל נתיב, גילינו שבכל אחד מהנתיבים שנבדקו יש יתרון למנהרה מבחינת זיהום אוויר: הנסיעה במנהרה חוסכת גם זמן, גם מרחק וגם שיפוע – שלושה אלמנטים שגורמים לכך שמקדמי הפליטות הם נמוכים יותר, וכתוצאה מכך גורמים לפחות פליטות ולזיהום אוויר נמוך יותר. מבחינת רעש בכלל אין מה להשוות – הנסיעה במנהרה אינה מייצרת רעש מחוצה לה, ולכן כל כלי רכב שנוסע בה אינו מוסיף לרעש בתוך העיר״.
לפי נתונים מ-2015, העומס התחבורתי בצירי התנועה האחרים בחיפה ירד בכ-20 אחוז בממוצע, ומגיע עד ל-40 אחוז בשעות השיא. במחקר שנערך באותה שנה, הראו נתונים משתי תחנות ניטור זיהום אוויר בחיפה – שאחת מהן יושבת בסמוך לצירים חלופיים למנהרות ואחת לא – שבבדיקת ריכוזים גבוהים של מזהמים בפרקי זמן קצרים ניתן לראות שיפור משמעותי ברמת הזיהום שנמדדה בתחנה הסמוכה לציר החלופי למנהרות.
מסבסדים משאיות במנהרות
על פי נתונים ממחקר שהתפרסם לאחרונה על ידי חוקרים ממשרד הבריאות, זיהום האוויר בישראל גורם בכל שנה למותם של יותר מ-2,000 איש וליותר מחצי מיליון ימי אשפוז בשנה. לכל אלה עלויות כבדות למערכת הבריאות ולמשק, של יותר ממיליארד שקל בשנה.
מעבר לכך, מחקרים רבים כבר הצביעו על הנזק העצום שגורמת חשיפה לזיהום אוויר: חשיפה במהלך ההיריון עלולה לגרום לעובר לפתח הפרעות נשימתיות דוגמת אסתמה, לסיכון מוגבר ללידת תינוק עם משקל גוף נמוך יחסית וייתכן שאף לעלייה בשכיחות אוטיזם; בנוסף, מחקרים קושרים בין הזדקנות לא ״מוצלחת״ וחשיפה לאוויר מזוהם, להופעת הפרעות נפשיות בבני נוער ולתחושת שביעות רצון כללית נמוכה יותר באוכלוסייה.
כעת, נראה שבחלונות הגבוהים הבחינו בפוטנציאל של המנהרות להפחית את זיהום האוויר – נושא שבעיר חיפה במיוחד הוא נפיץ ממילא. ״במסגרת התכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר בחיפה, הוחלט החל מינואר של השנה שעברה שתעריף נסיעת המשאיות עד 12 טון במנהרות ירד ב-40 אחוז״, אומר שמואלי. ״נראה שגם המדינה הבינה שיש תועלת בניתוב הנסיעה דרך המנהרה ולא בכבישים, ולכן היתה מוכנה להשתתף בסבסוד של חלק מהתעריף למשאיות כדי לחסוך את זיהום האוויר שנגרם מצי הרכב הכבד. החלטה זו מעידה שאחד האמצעים הלגיטימיים להפחתת זיהום האוויר בחיפה הוא באמת המנהרות: לא רק שהן מפחיתות את העומס בכבישים ותורמות לרווחת הנהגים והנוסעים, אלא שהן מסייעות להפחית את זיהום האוויר בתוך העיר – שהוא גם ככה גבוה״.
