הקשר בין זיהום אוויר תחבורתי לאוטיזם

בריאות ומזון |
תוצאות ראשוניות של מחקר שנערך בישראל מרמזות על קשר אפשרי בין זיהום אוויר מתחבורה והגברת הסיכון לאוטיזם בילדים

עד לפני שני עשורים בערך, אוטיזם היה שם של תסמונת נדירה. אבל מאז חלה התפתחות דרמטית שהתחילה בהרחבת ההגדרה מלקות אחת למה שמכונה הרצף התקשורתי (הספקטרום האוטיסטי בפי הציבור), שאליו מקושרות שורה ארוכה של לקויות המצביעות על קושי ביצירת קשרים עם אנשים אחרים ובהבנת הסביבה. המודעות לבעיה עלתה, ובשנים האחרונות עלה מספרם של הילדים המאובחנים בישראל כסובלים מאוטיזם ל-1 מתוך כ-200.

בישראל ובעולם נערכו מחקרים רבים כדי להבין את הגורמים להתפתחות השונה של המוח במהלך ההיריון הגורמת לאוטיזם, וכרגע הסיבות העיקריות שבהן חושדים הן שינויים גנטיים מסוימים, גורמים הקשורים במהלך ההיריון והלידה כמו סוכרת היריונית, וחשיפות סביבתיות כימיות, ביולוגיות או פיזיקליות.

בכנס השנתי של הקרן לבריאות וסביבה שהתקיים ב-11 באפריל 2016 הוצג מחקר שהוא חלק ממיזם ישראלי הבוחן את גורמי הסיכון לאוטיזם בארץ, ובמסגרתו נבחן גם הקשר בינו ובין זיהום אוויר. ד"ר רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, החוקר הראשי, הציג ממצאים ראשוניים שעולים מהמחקר הנמצא עדיין בשלבי ניתוח נתונים וכתיבה.

החוקרים מנתחים נתונים על מספר הילדים האוטיסטים הרשומים במוסד לביטוח לאומי ונתונים על חשיפה למזהמים מתחבורה. צילום: Boris Kasimov, Flickr
החוקרים מנתחים נתונים על מספר הילדים האוטיסטים הרשומים במוסד לביטוח לאומי ונתונים על חשיפה למזהמים מתחבורה. צילום: Boris Kasimov, Flickr

שיתוף פעולה מוצלח

"בכנס הצגנו תוצאות ראשונות של ניתוח נתונים על זיהום אוויר מתחבורה, שאותם חיברנו עם נתונים על הופעת הפרעות הרצף האוטיסטי בילדים בישראל", מסביר רז. "המזהם שבדקנו הוא חנקן דו-חמצני (NO2, nitrogen dioxide) שאליו אנחנו מתייחסים כאל סמן לזיהום אוויר תחבורתי, ושאפשר לבנות לגביו מודל אמין עבור אזור החוף המרכזי של ישראל בין אשדוד לנתניה.

"במסגרת המחקר אנחנו עובדים עם אנשי מינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, ובעזרתם פיתחנו בסיס נתונים בנושא אוטיזם. אנחנו מתמקדים בילדים שנולדו בשנים 2009-2005 באזור המודל שלנו. אוכלוסיית המחקר כוללת יותר מ-2,000 ילדים עם אוטיזם, ועוד מדגם של עשרות אלפי ילדים שההתפתחות שלהם תקינה". שותפים למחקר גם ד"ר חגי לוין ועוזרת המחקר דנה קוסובסקי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' מארק וייסקופף מאוניברסיטת הארוורד, אופיר פינטו מהמוסד לביטוח לאומי ופרופ' דוד ברודאי ויובל מהטכניון – מפתחי המודל להערכת החשיפה".

היתרון בעבודה עם נתוני המוסד לביטוח לאומי הוא העובדה שכל מי שנולד בישראל או היגר אליה רשום בו, וכך יש גישה לנתונים בלתי מזוהים של כלל האוכלוסייה. מכיוון שהמוסד לביטוח לאומי משלם קצבת ילד נכה לכל ילד שאובחן לפי הדרישות, מזוהים אצלו כ-97% מהילדים על רצף האוטיזם. "לאחר עבודה של כמה שנים יצרנו מסד נתונים ארצי לצורך מחקרי אוטיזם, ובאמצעות ניתוח זהיר ומציאת קשרים סטטיסטיים, תוך כדי מתן תשומת לב למשתנים רלוונטיים אחרים, אפשר לנסות לבודד גורמי סיכון להפרעה", מסביר רז.

תחבורה מסכנת

רז ושותפיו למחקר בוחנים בשלב זה את הקשר בין זיהום אוויר מתחבורה ובין אוטיזם באמצעות מודל שפותח בטכניון על ידי פרופ' דוד ברודאי ויובל. "זה מודל מורכב המשלב נתונים מתחנות ניטור, נתונים מטאורולוגיים, נתונים של צירי תחבורה ועוד", אומר רז. "אנחנו משתמשים בו כדי לקבל אומדני זיהום תחבורתי בכתובת מסוימת בכל תאריך נתון. כשאנחנו משלבים את נתוני המודל עם כתובות ותאריכי הלידה בביטוח לאומי, אנחנו יכולים להעריך את החשיפה של כל ילד בתקופות רלוונטיות, מההיריון עד אחרי הלידה.

"במקביל אנחנו בוחנים אם יש משתנים אחרים שיכולים להסביר את הקשרים, כמו גילאי ההורים ונתונים סוציו-אקונומיים שונים, ומנטרלים את השפעתם. כשנסיים את המחקר הזה נעבור לבדוק את נושא החומר החלקיקי וסופות האבק בישראל בהקשר לאוטיזם".

מתוצאות ביניים של המחקר מתברר שחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר תחבורתי במהלך ההיריון, ועוד יותר במהלך השנה הראשונה לחיים, מגדיל את הסיכון לאוטיזם. צילום: ThomasLife' Flickr
מתוצאות ביניים של המחקר מתברר שחשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר תחבורתי במהלך ההיריון, ועוד יותר במהלך השנה הראשונה לחיים, מגדיל את הסיכון לאוטיזם. צילום: ThomasLife' Flickr

בינתיים – רז מדגיש שאלה ממצאים ראשוניים בלבד, שטרם עברו בקרת עמיתים ובהחלט אינם סופיים – מסתמן שאכן יש קשר כזה: "מהנתונים אנחנו רואים קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של זיהום אוויר תחבורתי במהלך ההיריון, ועוד יותר במהלך השנה הראשונה לחיים, לבין סיכון לאוטיזם. כלומר, מסתמן שככל שהילד חשוף יותר לזיהום אוויר תחבורתי, כך הסיכון לאוטיזם גבוה יותר, בנטרול המשתנים הרלוונטיים האחרים".

במחקר אחר שערך רז באוניברסיטת הארוורד בארה"ב, ושהתפרסם במרס 2015 במגזין Environmental Health Perspective, נמצא שיש קשר סטטיסטי בין החשיפה לחלקיקים נשימים (PM, Particulate Matter) – שהם מדד אחר של זיהום אוויר – לבין הסיכון לאוטיזם, בעיקר בשליש האחרון של ההיריון.

"במחקר הישראלי בדקנו את התקופה שלפני ההיריון וגם במהלכו, וראינו שהקשר קיים בכל התקופות," אומר רז. " הבעיה היא שבמחקרים מהסוג הזה קשה מאוד לדעת מתי הקשר הוא סיבתי, אם בכלל. נכון שיש שונות עונתית ברמות הזיהום, ובכל זאת כשהחיפוש של קשר בין זיהום ואוטיזם הוא ברמה הסטטיסטית – כשמוצאים קשר לחשיפה בזמן ההיריון, גם מוצאים בדרך כלל שהייתה חשיפה לפניו ואחריו. כך שקשה לדעת רק מהנתונים האלה מהי תקופת החשיפה הקריטית".

תחום מתפתח בישראל

רז מציין שישראל היא סביבה מצוינת למחקרים בתחום האפידמיולוגיה: "יש לנו פה הרבה מאוד יתרונות שאין במקומות אחרים. למשל, העובדה שמערכת הבריאות מסודרת וממוחשבת ברובה ולכל האוכלוסייה יש ביטוח בריאות ומספרי תעודת זהות, דברים שלא קיימים למשל בארה"ב. כך הרבה יותר קל לאסוף את הנתונים, ולא צריך לדלות אותם באמצעות מדגמים וסקרים שיכולים לסבול מהטיות שונות.

"בנוסף, האוויר בישראל מזמן לתושבים חשיפות לחומרים שונים. למשל, חומר חלקיקי בכמות גבוהה, אבק וחומרי הדברה שמגיעים אלינו דרך המזון ובחשיפה נשימתית. האקלים הוא כזה שרמות הזיהום גבוהות מאוד חלק מהזמן. זה לא נשמע כמו סביבה אידיאלית, אבל האמת היא שרוב המשמעויות הבריאותיות של החשיפות האלה אינן ברורות, ובהיבט המחקרי זה מאפשר לנו לערוך מחקרים אפידמיולוגיים בצורה שאינה אפשרית בהרבה מקומות אחרים.

"התחום של אפידמיולוגיה סביבתית בישראל עדיין לא מפותח דיו ואין הרבה אנשים שעוסקים בו, לצערי", מוסיף רז. "העניין הוא שיש לנו פוטנציאל מחקרי גדול מאוד, ומה שחסר עכשיו זה אנשים נוספים שייכנסו לתחום ויעסקו בו גם מבחינה מחקרית וגם מבחינת היבטים אחרים כמו רגולציה".

הדיווח המלא על הממצאים הוצג בכנס "בריאות וסביבה: התפתחויות וחידושים"



אולי יעניין אותך